כעסים – הסוף

06/08/2018 62 צפיות אין תגובות

בפוסט הקודם כתבתי על כעסים שצברתי. כתבתי שאין טעם בשיחת סיכום, אבל כן שוחחנו היום, הייתי צריכה את הקלוז’ר הזה, בשבילי, למעני.

אני שמחה שדיברנו, כי אמרתי לו כל מה שאני מרגישה וכל מה שאני חושבת. עשיתי את זה בנועם והבנתי דבר חשוב – לא כל אדם הוא אנושי. אדם כמוהו כל כך חסר רגישות ובגרות. הוא לא יודע להכיל, והכי גרוע – אילו הייתי צריכה אותו או נקלעת לסיטואציה לא נעימה – הוא לא היה מושיט לי יד. ההיפך. הוא היה דורך עלי. למה? כי הוא אדם קטן ועולב, וכאלה אני לא צריכה בחיים שלי.

ברוך שפטרנו!

כעסים – הסוף
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך