1977
לאס ווגאס היא עיר יפיפיה. קטנה האומנם אבל עיר שחייבים לבקר בה לפחות פעם אחת בחיים. מאז אותו ביקור, אף פעם לא עלתה בי המחשבה לבקר בה שוב. כן, בסרטים העיר הזאת ניראת נוצצת וכייפית אבל כדי לחוות את מה שרואים בסרטים צריך שלושה דברים: 1- המון כסף, 2- קשרים עם האנשים הנכונים, 3- ועוד קצת כסף. ורק אז יש לכם סיכוי טוב להכנס למסיבות הכי נחשבות ולאירועים הכי נוצצים. אחרת? תמצאו את עצמכם כמו 99.9% מהמבקרים: רוב הזמן בקזינו ובערבים לילה אחד במועדון חשפנות (חובה!), לילה אחד בהופעה ולילה אחר במסעדה נחשבת. כמו כולם... תהנו.

לאס ווגאס!

1977 01/08/2020 111 צפיות אין תגובות
לאס ווגאס היא עיר יפיפיה. קטנה האומנם אבל עיר שחייבים לבקר בה לפחות פעם אחת בחיים. מאז אותו ביקור, אף פעם לא עלתה בי המחשבה לבקר בה שוב. כן, בסרטים העיר הזאת ניראת נוצצת וכייפית אבל כדי לחוות את מה שרואים בסרטים צריך שלושה דברים: 1- המון כסף, 2- קשרים עם האנשים הנכונים, 3- ועוד קצת כסף. ורק אז יש לכם סיכוי טוב להכנס למסיבות הכי נחשבות ולאירועים הכי נוצצים. אחרת? תמצאו את עצמכם כמו 99.9% מהמבקרים: רוב הזמן בקזינו ובערבים לילה אחד במועדון חשפנות (חובה!), לילה אחד בהופעה ולילה אחר במסעדה נחשבת. כמו כולם... תהנו.

לאס ווגאס!
מה לא נאמר על העיר הזאת? סרטים, שירים,ספרים… וכל מי שביקר שם תמיד יתחיל ב…וואו!
האומנם?

ביקרתי שם לפני כעשר שנים.
נסעתי עם חברים למסיבת רווקים. הייתי רווק בעצמי. שישה חודשים לפני כן הגעתי לארה״ב ,לראשונה. האנגלית שלי הייתה מינימלית אבל בחורות דווקא אהבו את זה. את המבטא בעיקר. הגענו ברכב מלוס אנג׳לס דרך מדבר נבאדה, ארבע שעות נסיעה. הדרך לשם הייתה קסומה.
כישראלי, כשמתכננים ארבע שעות נסיעה נזכרים בנסיעה לאילת, רק שבארה״ב זה שונה לחלוטין. הדרך הייתה עם נופים עוצרי נשימה, עננות נמוכה, צבעים מרהיבים. אבל אין ספק שהחשיש העצים את החוויה…
בדרך חזור החלטתי לא לעשן כדי לבדוק האם הנופים באמת מרהיבים גם בלי לעשן. בחצי הדרך הבנתי, הם אכן מרהיבים… כשהגענו, זכור לי שאמרתי ״כבר?!״
הגענו למלון ״פאלמס״ של יו הפנר. לא ששפנפנות פלייבוי קיבלו את פנינו אבל כן עלינו במעלית עם שניים מהן… וכן, הן על גבול השלמות.
ביום הראשון התיישבנו לשחק “21”.
כל משחק אתה מרוויח או מפסיד 20$. בערב הראשון יצאתי ברווח של 40$. הזמנו וויסקי ונתנו למלצרית חמש דולר על כל משקה.
מאוחר יותר יצאנו לסיבוב בעיר כשתוך כדי נסיעה אני רואה בחורה יפיפיה מנפנפת לי לשלום. שיער בלונד גולש ולמרות שאני לא חובב בלונד הופנתתי, מכנס לבן צמוד וחולצה לבנה עם מחשוף חמוד. עצרנו, היא ניגשה אליי והחלה להחמיא לי.
את המחמאות לא הבנתי אבל חברים שלי טוענים שאם הם מבינים כמו שהם חושבים שהם מבינים… הבחורה מאוהבת בי!
היא פשוט נכנסה לרכב וחיבקה אותי. תפסה לי את היד ושאלה : ״לאן נוסעים?״
זה המחמיא מאוד אבל מצד שני זה הרגיש מושלם מידי, מה, היופי שלי תופס פה ברמה שבחורות נופלות לרגליי!? אבל אז הכל התחיל להתבהר…היא בעצם נערת ליווי.

כל מי שיוצא לבלות בלאס ווגאס, יתקל בשלב זה או אחר במישהי שתציע עצמה. כעבור חמש דקות, כשהבנתי את זה, עצרנו את הרכב, נתתי לה את ה 40$ רווח שלי. וביקשתי ממנה שתיזהר, אני ילד טוב ואין הרבה כמוני….
אבל מין הסתם זאת העבודה שלה. לא צפיתי שהיא תיקח את זה לתשומת ליבה.
כשהגענו לבר, הבחנתי מיד בבלונדינית וג׳ינג׳ית שיושבות מהצד השני של הבר. הג׳ינג׳ית עשתה לי עיניים.
קמתי וניגשתי אליה. החמאתי לה על השמלה ושאלתי מהיכן היא. התפתח בנינו סמול טוק כשלא הבנתי אותה כל כך, שוב, בגלל האנגלית, אבל בהחלט הבנתי כשהיא הציעה לי להצטרף אליה ובכלל שאני חמוד וגם חברה שלה חושבת שאני חמוד… היא הציעה לי שלישייה!
ואז כמובן נזכרתי בבלונדינית, שאלתי אותה כמה יעלה והיא ענתה:״ $700 רק אני אבל עם חברה שלי, 1000$”.
שאלתי אותה האם נראה לה שאני אחד שצריך לשלם בשביל סקס? היא ענתה בשלילה אבל מצד שני, אנחנו בלאס ווגאס ויש לי כאן הזדמנות לשלישייה עם שתי בחורות מרשימות ביופיין! אבל לא הסכמתי, והצטרפתי לחברים שלי שחזרו לשחק “21”… הפעם הרווחתי 60$ ואם נוריד שלוש כוסות וויסקי, הנה אני עם רווח מגניב מהפעם הראשונה בחיי כמהמר. למחרת הגענו לקזינו בשעות אחה״צ כשכעבור שעה כבר הייתי אחרי ארבעה כוסיות מה שאומר שחייבים ללכת לאכול משהו.
מיד כשסיימנו לאכול נכנסנו למונית. ביקשנו מהנהג לקחת אותו למועדון סטרפטיז הכי שווה בעיר! ואכן הגענו: מועדון החשפנות: !SCORES
60$ בכניסה. קוד לבוש. והם בודקים שאתה לא שיכור.
המועדון מחולק לשני איזורים עיקריים: האחד למופע של רקדניות על חבלים/עמודים ומה שבניהם והשני, שולחנות שבהם רקדניות בלבוש מינימלי שרוקדת עלייך למשך פרק זמן של שיר. קראתי לאותה הבחורה פעמיים כשבפעם השנייה הרגשתי שאני מתאהב! בשלב הזה ואחרי עוד שתי כוסות וויסקי, הפסקתי לשתות אלכוהול והתרכזתי בשתיית מים.
מיד אח״כ התיישבתי על ספה שהייתה ממוקמת בין שני האיזורים. הסתכלתי ימינה וראיתי את החבר׳ה שלי יושבים על הבר ופוצחים בשיחות נפש עם הרקדניות כשמשמאלי קלטתי מישהי עושה סלאלומים הרחק מעלה ממני. זה היה מטורף!
היא הייתה כל כך טובה במה שהיא עשתה, אמממ, זה בכל אופן מה שעבר לי בראש באותו הרגע. לפתע התיישבה לידי מישהי שהציגה עצמה כמנהלת המקום…
היא הצביעה על המצלמות וסיפרה שהם עוקבים אחר הלקוחות ומנסים ל״צוד״ את הנחמדים ביותר, היא הציעה לי רקדנית לבילוי בחדר VIP תמורת ״רק״ 1500$ ואם ארצה שתי רקדניות תמורת 2500$. נסיתי להסביר לה בשיא הנחמדות ששתיתי ואני לא חושב שאני בנוי להעביר לילה עם שתי רקדניות שנראות מדהים! כנראה שהיא הבינה אותי כי אז היא סימנה לברמן שהגיע עם המשקה הפייבוריט שלי (ג׳אק נקי עם קרח) ואמרה שמעכשיו אני והחבר׳ה שלי, חופשיים על הבר.
בנוסף ,היא נתנה לי כרטיס VIP שבביקור הבא אני לא אשלם כניסה ו20% על הכל!
יצאתי משם בהרגשה מעולה אבל עם מסקנה ברורה אחת: שאסור לי יותר, לעולם, לבקר במועדוני חשפנות מאחר וזה היה לילה שלא אשכח ומפה ,אפשר רק להרוס….

חזרנו למלון כשלמחרת חזרנו בנסיעה ללוס אנג׳לס.
רק שלפני זה, החלטנו לשבת על משחק “21” אחרון…
כשאני עם רווח של 60$ החלטתי לשים את הכל ולצאת משם עם 120$ או כלום
וכמובן…. חזרתי בלי רווח. אבל לפחות לא הפסדתי כסף.

לסיכום: נראה שכולן שם עובדות.
כל בחורה שהכרתי או לאן שתפנה , כמעט תמיד תיתקל במישהי תציע לך לבלות תמורת כסף. לא רושם הכי טוב ,ואני עדין…
כנראה מה שמיוחד בלאס ווגאס זאת הקלות שבה אפשר להשיג סקס (אם כסף לא אישייו)

שבוע מאוחר יותר, יצאתי לבר בשיקגו…
חורף, שלג, ארבע בבוקר ואני בדרך לדירה ששכרתי במרכז העיר.
שנייה לפני שנכנסתי לבניין, נעמדתי באמצע צומת מחכה לאור ירוק לחצות במעבר חצייה כשלפתע יפיפיה אוחזת בידי ומציעה לי לבלות את שארית הלילה ביחד!!!
וכשאני מבולבל לגמרי מהסיטואציה, שאלתי :״ לאן הולכים מפה?!״ היא עם חיוך ממיס הציעה אליי או למלון….
בשנייה הזו נדלקה לי נורה…
שאלתי ״כמה?״
והיא בלי להתבלבל אמרה:״ בגלל שאתה חמוד, 500$!

ש ו ק י נ ג!

לאס ווגאס!
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך