לא זוכרת את הקול שלך

אני לא זוכרת את הקול שלך,
אני מנסה להיזכר בו כבר כמה ימים …
אני זוכרת את הטון ,
אך לא את הקול שלך.
אני זוכרת את מה שאמרת..
כל מילה,
כל אנחה..
כל מבט,
כל כעס!
ומריבה !
אבל לא את הקול שלך!
ואיכשהו אני בשלום עם זה…
שכחתי אותו.
ואולי יש סיבה
שכרגע היא לא ידוע לי
אני מביטה בעובדות בשטח,
הן מה שנותנות לי לעבור את היום.
המשכתי כן,
אני מחייכת יותר,
ועשיתי שלום עם עצמי.
אני נזכרת בי,
בדיוק לפני שנה הייתי שם,
בחוף הלבן
לא יודעת מי אני.
מה אני
?
ולאן אני הולכת?
הדבר היחיד שידעתי שיש לי סלע בלב.
וממך ברחתי
ואת עצמי אבדתי לעולמים.