לבד על הגג

06/05/2020 62 צפיות אין תגובות

“לבד על הגג. אני והשקט..”
לבד. אני ועצמי. עצמי ואני.
על הגג ככה גבוה. ירושלים מתחתי.
ירושלים.
האוויר הקר הזה. שנכנס ככה חזק לעניים.
מנסה בכוח להוציא דמעות שחזקות קצת יותר ממנו.
עקשניות קצת יותר. אז לא מאמא. תפסיק לנסות.
האוויר הקר הזה. שמכבה לי כל רגע ת’סיגריה.
מציק.
האוויר הקר הזה שגורם לי לחשוב רעות.
דווקא כאן. בעיר הגדולה. בין כל האנשים והרכבות.
והגשר הגדול. דווקא כאן חושבת רעות.
כמה קטנה. כמה כלום.
כמה רוצה טוב. כמה רוצה שמח.
כמה רוצה דמעות.
חרא. אמרתי אתזה. כמה. רוצה. דמעות.
מהזה שם תקוע?? מסמרים? ככה חזק.
אין. שום כלום לא יצא מפה.

למה ככה חזק?

לבד על הגג
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך