מובילאיי

מובילאיי אבינעם קליין, 12.4.2019 [email protected]
לפני כארבעים וחמש שנים נסעתי במכונית הלארק שלי ופניתי שמאלה מרחוב הרצוג בשיכון בבלי בתל אביב לדרך נמיר. אחרי כמאה מטרים בתוך דרך נמיר, הבחנתי במכונית פרטית, החונה בניגוד לחוק בדרך זו, מזנקת לפתע ממקומה לכיוון הנתיב בו נסעתי. לפני נסעה מכונית מדגם וולוו; לפניה נסעה מכונית מדגם פיג'ו. נהג הפיג'ו בלם בלימת חרום; נהג הוולוו נהג כמוהו; גם אני בלמתי בלימת חרום; שלושתנו הצלחנו במעשינו ומנענו התנגשות. אחרי נסע אוטובוס של "אגד" שכנראה חלם לרגע, וניכנס בי תוך כדי כך שהוא בולם. הרס לי את תא המטען אבל לי לא קרה דבר. בחברת אגד אמרו לי שלא כדאי לי לתבוע אותם כיון שהם ימשכו אותי שנים. תבעתי את חברת הביטוח שלי – היה לי ביטוח מקיף – והם כנראה תבעו את "אגד".
לא זה הסיפור…!!!
חשבתי, שאם ברגע שאני לחצתי על הבלמים של הלארק, היה נדלק זרקור שמסנוור את נהג האוטובוס, וודאי לו שהיה מספיק לבלום. באותה תקופה אורות הבלמים היחידים היו משני צידי המכוניות בתחתיתן מעל לפגוש. החלטתי להתקין פנס גדול וחזק, בתחתית השמשה האחורית – כלומר הרבה יותר גבוה – היום כל המכוניות מצוידות באורות בלמים במקום זה…, שיופעל רק בעת בלימת חרום – כלומר כשתאוטת הרכב תהיה מכסימלית. במקרה היה ברשותי דוגמית של פנס כזה בקוטר כעשרים ס"מ. הינדסתי מתג חשמלי המופעל על ידי תאוצה (תאוטה), על ידי חיבור משקולת גלילית המחוברת לקפיץ הנע בתוך מיסב בצורת צינור. בעזרת טכנאי שמקצועו תיקון מכונות כתיבה בניתי את המתקן, חשמלאי רכב התקין אותו, עבד בצורה מושלמת – ויכול להעיד חברי שלקחתי אותו לנסיעות מבחן, וקיבל בחילה מתאוטות חוזרות ונשנות של הלארק. נסעתי כך עד שמכרתי את הלארק עם הפנס.
הגשתי בקשה לפטנט על מפסק התאוצה. לאחר זמן התברר שמזה שנים יש כבר פטנט כזה העובד בצורה הרבה יותר פשוטה, בחיבור משקולת לקצה פס פלדה קפיצית.
גם זה לא הסיפור…!!!
פניתי לחבר שלי מהתיכון ומהטכניון – מהנדס אלקטרוניקה מבריק, מומחה למכ"ם – בין היתר, שהגיע לעמדות בכירות ביותר בקונצרן גדול, והחתמתי אותו על הסכם בינינו, לפיתוח מכ"ם שיותקן בחזית המכונית, ישלח קרניים למכונית הנוסעת לפניו, וברגע שקצב הקטנת המרחק יחסית למרחק יהוה סכנה, יפעיל באופן אוטומטי את בלמי המכונית לבלימת חרום. כנראה שלא ידע לעשות זאת, אחרת אמנון שעשוע היה נשאר רק פרופסור למדעי המחשב…