סיר הבשר

07/12/2018 152 צפיות אין תגובות

אני לא חובבת מטבח, אבל בשנה האחרונה מתחילה להנות לשמח אנשים באוכל.
הבטיחו חורף לסופשבוע, ואני ראיתי קדרה, בשר, ירקות שורש, יין וערמונים. הלב שלי התרגש מלהכין קדרה כזו ותכננתי אותה כבר מיום שלישי.
אז ביום שלישי מצאתי מתכון, ברביעי קניתי הכל ובחמישי בישלתי באיטיות ובהנאה, מתמסרת לריחות, והקדרה לתנור לכמה שעות.
זה הרבה חורף. מה עושים איתו? בטבעיות שלי זה להזמין את חגית, כי זו משפחה וכי יהיה לה טעים וכי אני רגילה לתת לה את המרחב שלי.
חגית מעדיפה לאכול בבית שלה. תמיד. אני אוהבת להתארח אבל הפעם היה לי ברור שמה שאני רוצה זה לשתף מהטוב הזה אצלי בבית. חגית אוהבת שיש הרבה אנשים. זה כנראה נותן לה יותר מקום לברוח.
אני לא אוהבת בלגן, אותי ישמח מפגש של 5-6 אנשים. שולחן אוכל בסיסי, בלי שצריך לפתוח. יותר אינטימי ומשאיר זמן לדבר ולא להתעסק רק במטבח.
בודקת את הסיר מדי פעם ושואלת את עצמי, מי יאכל?
אולי אזמין את יעל? מילי? , אבל יש הרבה חורף בקדרה.
הייתי רוצה להזמין את דנה ואת רינה ואולי אפשר גם את יעל.
דנה ורינה עם חגית וענת זה בסדר, אבל חגית רוצה בבית. שלה.
אני רוצה אצלי. אבל בטח חגית כבר דיברה עם דנה על הערב. אז אני לא יכולה להזמין את דנה. לא נעים לי המצב הזה. אם אזמין אותה וחגית הזמינה, לא רוצה שתרגיש לא נעים וגם לי לא יהיה נעים לשמוע את זה.
אם חגית לא הזמינה אותה אז לא נעים לי מחגית כי ‘חטפתי’ את דנה. ניסיתי לדבר עם חגית על זה, אבל היא, כדרכה לא עונה.
אז רק יעל? אולי רק מילי? אולי שתיהן?
בא לי שדנה ורינה יבואו. אם חגית תהיה פה שוב לא יהיה לי מקום.
אז שואלת את חגית, מגששת עם מילי, בודקת עם יעל, אבל לא באמת מזמינה.
אומרת לעצמי, בסוף אשאר לי עם סיר הבשר ונהיה לי עצוב, כל הסיר הגדול הזה ואני איתו לבד?
כבר יומיים המחשבות האלה מעסיקות אותי ומדי פעם עולה המחשבה, כולה עשית סיר של בשר, למה זה מעסיק אותך כל כך? פתאום מבינה.
זה לא באמת סיר הבשר, ההתעסקות הזו היא בעצם אני, בניסיון למצוא את מקומי בתוך המערכת החדשה, להבין איפה אני נמצאת ומה אני רוצה. ועם מי אני רוצה לחלוק את סיר הבשר שלי. וכבר שישי, צהריים. יגיע הערב ואני אהיה לבד.
כל הסיר הזה בשבילי, גם אם לבד, זה בדרך שלי, כך בדיוק אני רוצה, בבית שלי, עם האנשים שאני רוצה ואוהבת ונעים לי איתם ואם זה לא יכול לקרות עכשיו, אז כשזה יגיע, זה יגיע.
ועכשיו זה מה שנכון לי.
זה רק אני וסיר הבשר שלי.

סיר הבשר
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך