אל תגיבו בתגובות כמו "חחח" כי אני יבין כמה שאין לכם כבוד. זה לא סיפור מצחיק,זה עצוב,זה אמיתי,זה אני

עוד יום שיגרתי בכיתה

08/06/2012 435 צפיות אין תגובות
אל תגיבו בתגובות כמו "חחח" כי אני יבין כמה שאין לכם כבוד. זה לא סיפור מצחיק,זה עצוב,זה אמיתי,זה אני

**שיהיה ברור,סיפור ראשון שלי אז קצת קשה לי**
כרגיל,שבע ורבע או שבע וחצי,אני מגיע לכתה והסיוט הגדול שלי מתחיל; הילדה הכי “מקובלת” בכיתה בועטת בי ודורשת שאני יעוף לה מהעיינים כולם יורדים אליי ואני כרגיל לא יכול להוציא מילה
צלצול,אני מודה לה’ שנגמר החלק הראשון מתוך שלוש חלקים של סיוטים,המורה נכנסת,אני בשלי,עד שהמורה צועקת,אני לא מצליח להתרכז כי אני בפחד מה יקרה בהפסקה,איזה 20 דקות סיוט יעברו עליי היום,אילו ירידות תכננו המקובלים להיום או אם הם יעלו מדרגה ויתנו לי מכות. תודה לאל,לא עשו לי כלום,החלק השני נגמר,רק עוד קצת ונגמר.אני מתפלל לאלוהים ומודה שהחופש מתחיל תוך חודש.הפסקה,מנסה לא להתבלט,נגמר,עוד יום שיגרתי נגמר אפילו שאני בפחד מה יקרה מחר… בעןד יום שיגרתי בכתה

עוד יום שיגרתי בכיתה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך