עירומה בתחנת אוטובוס

פעם חלמתי שאני עומדת עירומה בתחנת אוטובוס,
ואנשים לבושים עוברים ומביטים בי
ואני עומדת עירומה בתחנת אוטובוס.

אז נפערות עיניי וגופי מתפתל ויוצאים מפי קולות מחרידים
וכל כולי דמותה של שיגעון
סימן אזהרה.

והלבושים, כמתבקש, הם מגבירים צעדיהם
בורחים באלגנטיות ומבלי לעורר חשד.

פעם אחת אדם עצר והביט
כאילו מבעד למסך השיגעון
עצר ושאל אותי כבדרך אגב- מה השעה? ולאן אני נוסעת?
ומסך השיגעון צחק במקומי.

יתכן ולפנינו דרכים דומות? שאל בקול עדין וצובט.
ואני עצרתי לכמה רגעים,
בחנתי את גופו הלבוש,
ואז ברגע אחד התקפלתי לכדור בצחוק דקיק וזדוני והבטתי בבגדים זרוקים שקודם השליך עלי עובר אחד לבוש.

והוא הסתכל איתי וצחק גם הוא והניחם מאחוריו ושוב הביט אל תוך עיניי.
ואני הבטתי בעיניו.
ושנינו שתקנו ובינינו מסך השיגעון
ואי הנוחות עצרה את הזמן.

בהדרגה נפער בין מבטיינו חלל אינטימי וחמים וכל גופי צלל לתוכו.
לרגע שכחנו שאני יושבת עירומה בתחנת האוטובוס.

אם לא היה עולה על האוטובוס הייתי מבקשת שיתן לי חיבוק.

עירומה בתחנת אוטובוס
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך