עירומה בתחנת אוטובוס

פעם חלמתי שאני עומדת עירומה בתחנת אוטובוס,
ואנשים לבושים עוברים ומביטים בי
ואני עומדת עירומה בתחנת אוטובוס.

אז נפערות עיניי,
ואני צועקת מרה
כדמותה של משוגעת,
סימן אזהרה!

והלבושים כמתבקש,
מגבירים צעדיהם
ובורחים באלגנטיות כמו לא מביטים.

פעם אחת אישה עצרה והביטה
כאילו מבעד למסך שגעוני.
“מה השעה? ולאן את נוסעת?” שאלה,
ומסך השיגעון צחק במקומי.

“יתכן ולפנינו דרכים דומות?”
שאלה בקול יציב כמגע.
בחנתי את גופה הלבוש,
ואז התקפלתי בצחוק זדוני ומשוגע.

ושוב הביטה אל תוך עיניי
ואני הבטתי בעיניה,
ואי הנוחות עצרה את השעון.
שתינו שתקנו,
בינינו חוצץ השיגעון.

וכמו בחוט ומחט, לאט, בעדינות,
נשזר בין מבטיינו חלל אינטימי וחמים
וכל גופי התעטף בו.
היה בינינו סוד שלא ידענו להלביש עליו מילים,
ולרגע שכחתי שאני יושבת עירומה בתחנת האוטובוס.

אולי אם לא הייתה עולה על הקו
הייתי מבקשת שתתן לי חיבוק.

עירומה בתחנת אוטובוס
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך