רק לשלושה חודשים

29/12/2020 71 צפיות אין תגובות

רק לשלושה חודשים / שלומית קלדרון
את בהרת הקיץ של 2020 איש לא ישכח. היא תותיר את חותמה לשנים ארוכות בכל חלקה טובה שרק עברה בה.
מגיחה בראשיתו של אביב, מתפשטת וזולגת על פני חודשים ארוכים, גולשת ופולשת לתוככי החורף הבא ומציפה אותו בגלים גואים. בהרה שלא ידענו כמותה. כנגע המביס גדולים וחזקים שנחשפו אליה, היא מתעתעת ומתפרצת אל תוך חיינו, משבשת סידרי בראשית ומכתיבה את כללי העולם החדש…העולם שאליו לא נותר אלא להתרגל, ויפה שעה אחת קודם.
יש המסתגרים בין ד’ אמות בחששות כבדים ויש המקלים בה ראש, מתגרים בגורלם כי שפר (בינתיים) ומתעלמים מהסכנה שהיא טומנת בחובה, מההמלצות שתוך זמן קצר יהפכו להנחיות ולהוראות מחייבות לשעת חירום. יש מי שחשך עליהם עולמם ומסך שחור כבד ירד והטיל את מוראו על נפשם, על עתידם ועל חלומותיהם, ויש מי שיתכחש לקיומה בכלל וימצא מקלט בתוך שיריון עבות של מינוחי התגוננות מפני ‘זן של שפעת’ והרי אם עברנו את פרעה..הכל קטן עלינו..
אך מי יאזור אומץ לאסוף את לימוניו ולהכין את המשקה הסודי בשעה זו? מי יידע לנצל את המומנטום תוך לקיחת סיכון לא מבוטל? מי יעז להתנחל בדירת סטודנטים דלה, דירה לשכור, ולו רק על מנת להגשים לעצמו מישאלה, חלום בראש אחר, ראש שחושב מחוץ לקופסה בהפוך על הפוך?
זוג מוזר, איש ואישה שלא ניראו מעולם במעלה הרחוב המתפתל המוביל לכביש הראשי של השכונה הישנה, קם על רגליו לעשות מעשה. משונים השניים, וכי מה לסבא וסבתא שכבר ראו בימי חייהם סטודנט אחד או שניים, ולמען הדיוק גם את שלושת הפרטיים שלהם, מה להם ולדירת סטודנטים בשלב כה מאוחר בחייהם?
לא לאות הזדהות עם הדור הצעיר הנאבק למען צדק חברתי בימי שפל נטשו את ביתם והגיעו הנה, גם לא להפגין סולידריות רגישה ואמיתית בעיתות מצוקה כלכלית ומשבר עולמי. פה לא ימצאו מפלט שונה מפני הנגיף הקטלני הזועם המהלך אימים זה מכבר, פה יהנו אולי מאווירה אחרת ויקפידו יותר על ריחוק חברתי הולם מחוץ לכרך הסואן ואף ימצאו אינטימיות נחשקת בפינת חמד טובלת בירוק, אך לא לשם כך בחרו לבוא.
הזוג המוזר נוקט משנה זהירות ועוטה מסיכות בכל יציאה מפתח הבית הזמני והמכונית הקבועה הצמודה ומקפיד הקפדת יתר על כללי היגיינה מחמירים. על אף כל זאת ולמרות הכל קבל הזוג הודעה טלפונית ממשרד הבריאות שעליו להישאר בבידוד של 15 יום בין ארבעה קירות לאחר שבאו במגע עם חולה מאומת, נשא של הנגיף, א- סימפטומטי נטול תסמינים, נשא שבכלל לא ידע שהוא כזה, עד שבדרך לא דרך נבדק ונמצא חיובי בבדיקה לCOVID 19 – !!!
והם, שכבר החלו התנחל בדירה הקטנטונת, מנצלים את ימי הבידוד והסגר הכפוי ומתחילים אט אט לפרוק את הארגזים והקופסאות שארזו, מתארגנים ומסדרים לעצמם פינת מגורים נעימה ומאחסנים את זיכרונותיהם בענן ואת חוויותיהם מפעם הם מעבירים לכונן ההארד דיסק כדי לפנות מקום ולפתוח חלונות חדשים בתכניות וורד ואקסל, להפקת פרויקט חייהם – הזדמנות פז למימוש תכניות מגירה.
אין כל פלא שהנבל התורן, בעל הדירה, נהג בהם בחשדנות גלויה כשהציגו את עצמם כשוכרים הבאים העתידים להחליף בסאבלט את הזוג הצעיר שהתגורר בה תקופה ממושכת. הוא דרש מהם צ’ק ביטחון וצ’ק פתוח לעירייה ואת כל התשלומים החודשיים מראש, ובנוסף ביקש ערבויות, הרי לא בכל יום נתקלים באנשים משונים שבאופן מודע יסכימו שינהגו בהם בחוסר הערכה מופגן, ולו רק בשל העובדה שהם מעלים את הגיל הממוצע בבניין הישן והמוזנח המשווע לפרויקט פינוי-בינוי.
בלוק ארוך כקרון רכבת שקירותיו קלופים ושבורים מקדם את פני הבאים. במסדרון שמעל הגישרון חתולי רחוב שדופים ורעבים מלקקים קופסאות גבינה ריקות שדיירי הבניין, רחומי לב, מניחים במעבר. פחי אשפה חלודים פעורי מכסים עומדים לצידו עמוסי שקיות גדושות וקרועות זו על גבי זו וחום הקיץ המהביל מנצח ביד רמה על התפאורה המפוקפקת ומעצים את צחנתה. אך מעברו השני של הכביש, לא הרחק, נושבת לה תמיד בריזה מרעננת בשבילי פארק מוצל רחב ויפהפה הממתין למתעמלי הבוקר הנימרצים.
באופן די מפתיע הדירה בת שני החדרים שמורה היטב ובהחלט ראויה למגורים ואפילו בתנאים נוחים. הריהוט המינימלי משווה למקום רוח צעירה ורעננה כיאה למי שרוצים להתחדש. המטבח מושקע בארונות עץ פרי מלאכת מחשבת של נגר עבודות מזדמנות ושיש ציבעוני מעטר כיור מצוחצח. כיריים ותנור אפייה ישנים מפתיעים בתקינותם ומציתים בקופסת גפרורים אחת בודדת העומדת לצידם את דימיונם של בני הזוג המוזרים. בזמנם הפנוי כי רב יוכלו גם הם לפתח מיומנויות חדשות כגון אומנות הבישול כיאה לימים האלה ולהשיג את כל מבוקשם בשיטת עשה זאת בעצמך, וכך תישאר עמודת הTAKE AWAY בטבלת האקסל שבנו, מיותמת.
מאחורי וילון מקומט בחדר האמבטיה הקטן מסתתרת מכונת כביסה עם פתח עליון שכל צדיה מעוטרים חלודה. עם כל ניסיון סחיטה מאומצת היא חורקת, מתנשפת ומזילה קצף אוורירי, כמצהירה שעדיין כוחה במנועה המקרטע ותופה הדהוי והיא לא תאכזב בתנאי שיכבסו בה רק בגדי קיץ קלילים ודקים.
פינת הישיבה ממוקמת במרכז הבית כמזמינה אורחים בלתי קרואים שממילא לא יגיעו בשעה כזו לצפות בחדשות הלא מעודדות על הפרויקטור ומערכת הבריאות ומערכת החינוך, על מקדמי תחלואה ושיטת הרמזור, על בתי החולים ומספר המונשמים, המתים ומספר המחלימים היומי. במגיפה הזו תם עידן ביקורי הגומלין. כל המפגשים מתקיימים כעת בזום ואין יותר ביקורים בלתי צפויים בהפתעה. יהיה אשר יהיה, בעוד שלושה חודשים בדיוק תחל שנת הלימודים האקדמית ויפוג תוקפו של החוזה שלהם. לצערם או לשמחתם ייאלצו לארוז הכל ולהתקפל מכאן. אין להם לאן ללכת אלא רק לחזור לבית שעל ראש הגבעה, בית ישן-חדש, ביתם.
כמידי יום השכם בבוקר עוד טרם זריחה, נפתח חלון חדר השינה אל יום בהיר ונוף מפרצי מנומנם מתגלה באחת אחרי לילה קצר שאפילו שיתוף פעולה בין מזגן אימתני ומאוורר דה לוקס לא יוכלו לו…

רק לשלושה חודשים
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך