שיווק אקטיבי טרום פורימי

Nati Peles 31/07/2020 119 צפיות אין תגובות

על מיפתנו של פורים האחרון, לפני שהקורונה כיווצה את מרחב מחייתינו, האייפון שלי דיווח על שיחה נכנסת. כפי שקורה לא אחת, דווקא בזמן לא נוח במיוחד.
חרף זאת נעניתי לצילצול. טרם נס ליחם של אינסטיקטי נעורי שחיפשו בכל טילפון מזדמן, לרבות טעות במספר, פוטנציאל להרחבת המעגל החברתי, בעיקר אם מדובר בבחורות בעלות קול ענוג.

“שלום נתנאל, בוקר טוב לך. מה שלומך?”.

כשפונים אלי בשם הרשמי, מעברו הסמוי מהעין של הטלפון הביתי או הנייד ברי לי שזו לא אריאלה ממפעל הפיס שהרי אינני מנוי של הקזינו הממשלתי. ברי לי גם שזה לא גורם אחר המעוניין לבשר לי באופן אישי כי זכיתי במתנה יקרת ערך. אם זה לא קרה עד היום כנראה גם לא יקרה בשארית ימי המצטמקת ומתפוגגת במהירות.

מרסן את קוצר הרוח, עניתי אינסטינקטיבית בנימוס “בוקר טוב, כך גם שלומי”.

“שמי סמדר (שם בדוי) מחברת הביטוח לך-על-בטוח (גם זה שם בדוי) . יש לנו הצעה ביטוחית יוצאת דופן ממש בשבילך” … ניצלתי אתנחתא זעירה עת שתדלקה את ריאותיה בחמצן ואמרתי ביובש “סליחה, אני ממהר. תוכלי בבקשה להתקשר בשבוע הבא”.

“זה יקח רק כמה שניות” השיבה במהירות בטון מפתה. “כמה שאלות קצרות וזהו”.

ידעתי מנסיון העבר כי להבטחות כאלה אין כיסוי. שתי שאלות מתפתחות לשאלון רב סעיפים וכמה דקות לשעה תמימה.

סמדר לא הססה לרגע ופרשה את שתיקתי הקצרה כאישור חיובי להמשך השיחה. רציתי למחות אך היא כבר ירתה את קושיית הפתיחה.

“האם שמך המלא הוא נ-תנ-אל ? ” הפעם בטאה את שמי הפרטי בנימה פחות אישית, בדיקצייה מונוטונית כמו הייתה תוכנת דיבור ממוחשבת.
על זה לא הערתי. אבל משהקריאה את שם משפחתי בשני קמצים כמשקל בעלי מלאכה, לא הבלגתי ותיקנתי אותה. תמהתי האם גם לשמעון פרס (בשני סגולים) קראה פרס (בשני קמצים), תהייה רלוונטית לחג פורים הממשמש ובא שעלילתו התרחשה כידוע בשטחה של פרס – איראן דהיום. התכוונתי לשאול אותה אך לא הייתי בטוח שהיא שמעה על שמעון פרס הזה. בכל זאת פער של דורות מפריד ביננו.

גם הפעם היא הקדימה אותי ושלפה מהמותן “הא, כמו קרן פלס אתה במקרה אבא שלה ?” לא הצניעה את ההתלהבות המייחלת לתשובה חיובית. נוירונים קונדסיים דחקו בי להודות באבהות על הזמרת הפופולארית ולמנף את הקרבה המשפחתית המתחזה כדי לזכות בפרמיה מופחתת. אך אלו רוסנו על ידי היושרה הטבועה בכל רמ”ח אברי ועניתי כי למיטב ידיעתי הקשר היחידי הוא ששנינו שילמנו ארנונה לאותה רשות מקומית. “לא אין לי מושג אם היא עדיין מתגוררת בעיר מגורי. אני בוודאות כן”.

“אוקי” אמרה באכזבה גלוייה לאוזן. “חבל”.

ציינה את כתובתי המלאה וביקשה אישור. אישרתי אך ליתר ביטחון הדגשתי כי שם הרחוב הוא באות “א” ולא ב”עין”. ויש גם “זין” הוספתי בקריצה לקונית. היא לא הגיבה להערה והמשיכה ללא שמץ של מבוכה לתחקר. מספרי טלפון, השכלה, מצב בריאותי וגיל.

“בעצם היית יכול להיות האבא של קרן” מלמלה לאחר שהסגרתי בצניעות מהולה בעצב את שנת לידתי.

ואז שאלה “האם אתה מעשן או נשוי ?” ממש בזו הלשון.
הסברתי שלעשן זה משהו שמזיק לבריאות ומקפד חיים אך להיות נשוי זה משהו שטרם הוכח מדעית ככזה…..

לא בטוח שהבינה. אמרתי שלום וניתקתי.

שיווק אקטיבי טרום פורימי
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך