one last lonly girl
מכירים את ההרגשה הזאת שאתם לא מספיק טובים בשביל משהו או מישהו ? אני כן .. ואני בטוחה מתישהו בחייכם הרגשתם .
אני הרגשתי ככה שעליתי לחטיבה ( כיתה ז ) ועליתי ביחד עם החברה הכי טובה שלי וחשבתי שהכל הולך להיות מושלם אבל .. לא .
ברגע שהייתה לה הזדמנות להחליף אותי היא עשתה את זה ואני נשארתי לבד כי לא הכרתי אף אחד והתביישתי לגשת לילדים .
לפעמים אני חושבת שהביישנות שלי היא התכונה הכי רעה שבי
כי אולי בלעדיה הייתי נפתחת לאנשים ולא סגורה ורושמת את מה שאני מרגישה פה מנסה להעביר רגשות ..
גם ככה אף אחד לא בדיוק קורא את זה אז אני מוציאה את זה לעצמי וזהו .
ביי ביי ולוג .
תגובות (1)
היי.
רק רציתי שתדעי שכן. אני מכירה את ההרגשה, אוליי אפילו מקרוב.
אני עליתי לחטיבה בלי בלי חברים, בזמן שכולם היו מגובשים כבר אני הייתי היחידה בצד.
ישבתי בהפסקות לבד והייתי משכנעת את עצמי שאני אוהבת את זה- להיות לבד.
הייתי ביישנית?! לא לגמרה סגורה על זה, פשוט לא אהבתי להרגיש נדחפת, אז העדפתי לתפוס מרחק.
במקרה שלך היתה לך חברה "ששכחה" ממך. (אם הבנתי נכון)
זה יותר כואב אני בטוחה.
בכל מקרה אני מקווה בשבילך שסוף הסיפור שלך יהיה טוב כי שלי כן היה.