שלום לכולם!
זה סיפור ראשון שאני כותבת וגם סיפור ראשון שאני מפרסמת. מקווה שתאהבו אותו וכמובן- תגיבו.
אשמח לביקורות בונות/ הארות/ הערות/כל מה שעולה על רוחכם.
תודה לכולם =]

לב חסר

05/05/2011 710 צפיות 4 תגובות
שלום לכולם!
זה סיפור ראשון שאני כותבת וגם סיפור ראשון שאני מפרסמת. מקווה שתאהבו אותו וכמובן- תגיבו.
אשמח לביקורות בונות/ הארות/ הערות/כל מה שעולה על רוחכם.
תודה לכולם =]

זה התחיל ביום שישי רגיל. כמו בכל יום שישי, הלכתי לבית-הספר בבוקר, ובצהריים כשהסתיימו הלימודים, הלכתי עם אחיותיי להורים של אבא לבקר אותם ולאחר מכן להורים של אמא. כיוון שעברו 9 שנים מאז אינני זוכרת במדויק מה קרה באותו יום שישי אלא רק שאמא ואבא באו לקחת אותי ואת אחיותיי מבית-הספר ושלא כבכל יום הייתה שתיקה רועמת.

ברכב כשנסענו, דיברתי איתה והיא ענתה לי תשובות קצרות או לא ענתה, ואבא- גם הוא הגיב בתשובות קצרות.

הרגשתי שמשהו לא היה כשורה. למרות שהייתי קטנה כבר התחילו להיכנס לראשי דאגות ומחשבות מוזרות. נסענו לאח מצד אבא, ואמא הביאה להם עוגה. אני בתמימות שאלתי אותם למה אנחנו לא נוסעים כרגיל לסבא וסבתא מצד אמא ? ולמה היא מביאה את העוגה לאח של אבא ולא להורים שלה?
היא לא ענתה וגם לא אבא. הגענו הביתה והשתיקה הייתה מעיקה עוד יותר.
אני כבר ידעתי.
ידעתי מה? אתם בטח שואלים.
ידעתי שמשהו לא טוב קרה.
ידעתי שמשהו לא טוב מאוד קרה.

לב חסר
דרג את הסיפור

תגובות (4)

גם אני חושבת כמו מיטל :) – מהמם!

05/05/2011 21:48

תודה רבה :)
אני מחכה לעוד תגובות ואז אני אעלה את ההמשך.

מיטל, זה התחלה של סיפור-אז בפרק הבא שיעלה אני אכתוב חלק 2 :)
שמחה שאהבתן…

06/05/2011 14:56

זה ממש יפה בקשה תמשיכי!!!!

07/05/2011 22:01

למה את לא ממשיכה?

12/05/2011 11:56
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך