love
תחשבו על זה קצת

אחרי המוות

love 06/10/2016 476 צפיות 3 תגובות
תחשבו על זה קצת

הייתי ילדה למופת. נכנסתי בשער בית הספר עם קוקיות בדיוק בסימטריה הנכונה, תלבושת אחידה הדוקה וחיוך על השפתיים. הייתי נרגשת כל כך ללמוד בכיתה א’, עד שאתמול, שכששכבתי במיטה לאחר זמן השינה ובהיתי בתקרה, התחלתי לדמיין כיצד יראו כל התלמידים.
נכנסתי לכיתה, יושבת בדיוק היכן שהמספר שלי- 1657 בשורה השנייה, ומשלבת את ידי על השולחן. אל הכיתה נכנס מורה שנראה רגיל, גבוה עם אותה תלבושת שיש לכל המורים אך במקום מבט מחייך מאוזן לאוזן הוא היה מרוגז, עם תנועה הפוכה מחיוך על שפתיו.
” בוקר טוב תלמידים” הוא אמר בקול עמוק, ואני ענינו לו ” בוקר טוב אדוני המורה”.
” רציתי לדבר אתכם על מה שקורה לאחר המוות. מישהו יודע מה זה מוות?” הוא אמר. מישהו אחד הצביע, ולאחר שניתנה לו רשות הדיבור הוא נעמד והחל לדבר.
“זה מה שקורה לאנשים שעושים דברים בניגוד לחוק.” הילד הנמוך עם הקול הצפצפני אמר והתיישב.
” נכון, אבל יש עוד כמה דברים. ברשותכם, נא להיות בשקט” המורה אמר ואז השתתקנו, כמו בפקודה.
” המוות הוא המקום שהולכים לאחר שמתים, למשל, אנשים מבוגרים מאוד, קשישים, לאחר זמן מה הולכים אל המוות ומרגישים אותו. מובן?”
” כן אדוני ” ענינו , ואז המורה הלך וסגר את הדלת
” אסור לכם לדבר על זה לעולם. אם תעשו את זה יהיה לכם נורא!” הוא נראה כל כך מאיים, עד שבטני התכווצה, אבל לא הפסקתי לחשוב על דבריו.
.המורה החל ללמד על אותיות, ואז כאשר נשמע רעש מוזר, יצאנו להפסקה.
לא יצאתי החוצה עם החברות שלי, נשארתי בכיתה ואז כאשר המורה התורנית רצתה לנעול אותה, שאלתי.
” המורה, מה מרגישים אחרי שמתים? ”
” איני יודעת” היא ענתה בקול חפוז ופניה הפכו לאדומות מעט. היא הלכה בהליכה מהירה אל חדר המנהלת, ואז מצאתי את עצמי יושבת מול הרבה גברים גדולים עם חליפות שבוחנים אותי בקפידה.
” את מוכנה לחזור על מה שאמרת למורה התורנית?” המנהלת היפה שאלה אותי בקול רך, ואני התמוגגתי. היא כל כך יפה.
” מה מרגישים אחרי שמתים?” אמרתי ואז כל האנשים שבחדר השתתקו.
” מה זאת אומרת מרגישים? תהיי מדויקת בדברייך.”
” מה קורה למי שמת?”
” הנשמה שלו עולה אל השמיים למאגר הנשמות. ” האיש הגבוה עם החליפה אמר במהירות ואז אני המשכתי לתהות.
” איך אתה יודע? ”
” אני לא יודע. נאמר לי”
” מי אמר לך?”
” אנשים שמבינים את הנושא.”
” הם היו שם? ”
” איפה?” האיש נראה מבולבל.
” במקום שבו מרגישים מה שקורה אחרי המוות”
” לא”
” אני רוצה לעשות את זה” הכרזתי ונעמדתי על רגליי.
” מה את רוצה לעשות? ” המנהלת נראתה מבועתת
” אני רוצה להרגיש את מה שמרגישים אחרי המוות”

אחרי המוות
דרג את הסיפור

תגובות (3)

אהבתי אם הצורה בה הפכת את הרעיון לסיפור, אם כי זה לא חידש לי משהו שלא חשבתי עליו בעבר. נושא המוות הוא מרתק ומסתורי

06/10/2016 23:23

חלק ראשון כתוב טוב. (איזה מורה מדבר עם ילדים בכיתה א’ על המוות?!)
בחלק השני יש הרבה דיאלוגים וקשה לעקוב מי אומר למי.
אפשר להוסיף תיאורי פנים והבעות במהלך הדיאלוג.

בהצלחה :)

07/10/2016 00:41

247 סיפרים… ופתאום לפני שנה וחצי הפסקת…. עצוב

23/03/2018 23:13
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך