דראג 18+

גיא שמש 21/05/2019 145 צפיות אין תגובות

בעתיד הם יאכלו הרבה קש,
הוא אמר לי, ואני לא האמנתי.
למה אתה חושב כך, שאלתי אותו.
כי אני אקשור אותם, וארעיב אותם,
והאכיל אותם קש בכוח,
הוא אמר.
זו העת בה הוא מטורף קצת
ומתוסכל הרבה.
הולך מחדר לחדר לחפש לו
את מה שאין.
משנה מילים בשירים של אחרים.
מזהה את החיסרון שלו לספק את עצמו
על-ידי הבורא.
עכשיו אתה כבר לא שפיץ, אה?
אמרתי לו.
שפיץ דורש הרבה כוחות נפש,
הוא אמר,
בעיקר בהספק גבוה ולטווח זמן ארוך.
אמנם אני לא עומד על במות
ולא בדיוק באור הזרקורים,
אבל עושה את עבודתי נאמנה,
גם בפיג’מה, גם בחדר סגור.
אתה אומר שהקיץ מתבושש לבוא,
הוא אמר לי,
ונמאס לך מהקור החודר לעצמות.
יש לי הצעה בשבילך –
תהפוך עצמך למדורה,
ויהיה לך חם תמיד.
גם מדורה דורשת חומרי תבערה, אמרתי,
ואת זה קשה להשיג.
אתה יודע טוב מאוד שאתה מטורף,
וכשאתה לא מטורף –
אתה סתם שוטה משועמם.
תן לי לקחת אותך אל זו שאהבה אותך,
להיכלא לנצח בלבה כמו אסיר בגיהינום.
מה לך בארץ אוכלת יושביה זו.
מה לך עם המילים ובלבולי המוח,
והגירויים הזולים מאנשים שאתה לא מכיר.
אין דבר אחר, הוא אמר.
זה מה ששומר על שפיותי.
אם כבר חדר סגור –
לפחות שתהיה בו מיטה, שולחן וכיסא.
וכשאני הולך אני תמיד יכול לשלח את עצמי
דרך החלון ולחזור.
אה… אמרתי בעוקצנות,
אתה מתאבד שיעי.
יש דרך אחרת? הוא הטיח בי.
תראה לי דרך אחרת, ואלך בה.
אבל אין,
ובגלל זה אתה שותק.
זה העולם שלנו אם בחרנו או לא.
זה מה יש. מה אתה יכול לעשות?
כלום… מלמלתי.
אז אל תדבר יותר מדי,
ותמשיך לסחוב.
אתה יודע מה זה דראג?
ללכת הלוך ושוב ברחוב,
הלוך וחזור, שוב ושוב.
זה מה שאתה עושה וזה מה שתמיד עשו
בצורה כלשהי.
גם אם זה ברחוב, וגם אם זה בבית.
אז אתה אומר שאני לא מכיר את עצמי? שאלתי.
מי מכיר? הוא אמר.
אני לא יודע מי אני.
אתה לא יודע מי אתה.
אנחנו בתחפושת ואנחנו שחקנים,
ואנחנו לא באמת אנחנו.
את זה אני יודע, אמרתי,
גם המציאות היא לא בדיוק מציאות.
בדיוק! הוא אמר.
הכול מכור!
מה יש לך לעשות? מה?
מה יש לך לעשות?
חוץ מזה.

דראג 18+
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך