sapir13
"אולי זה לא הזמן שלנו, ואולי לא קיבלנו אחד בכלל- הרי כולנו כאן על זמן שאול, ומי יודע מתי הוא יסתיים..."

דרך הזמן

sapir13 09/11/2018 151 צפיות תגובה אחת
"אולי זה לא הזמן שלנו, ואולי לא קיבלנו אחד בכלל- הרי כולנו כאן על זמן שאול, ומי יודע מתי הוא יסתיים..."

אל תפחד, לאורך הדרך תמיד אפשר לעצור, להתיישב, ובמקרה הצורך- ללכת לאחור. אין גבול לכמות הצעדים שאנו יכולים לקחת או לגודלם. לך איך שתרצה.
אם תרגיש את אבני הדרך פוצעות אותך, לך בכל זאת, ולא חלילה מתוך מזוכיזם או מניסיון נואש להראות לאנשים שאתה גיבור, אלא פשוט כי צריך ללכת ואסור לתת לפחד להכניע אותנו, צריך להתמודד איתו ולא מול אימרות של אנשים.
אם אני נותנת לך ללכת זה לא כי אני רוצה, זה כי אני מסמנת לך שאני אוהבת אותך ושתמיד תהיה חלק ממני, בין אם תרצה או לא.
השמיים מאחוריך צבועים באפור-כחול שמתהפך לסגול עמוק, ואז לורוד עם נגיעות קטנות של כתום. זו אולי השקיעה הכי יפה שיכלת לראות מעודך, ואני אינני משקרת. זו שקיעה מהסוג שגורם לך להתהפנט עד שאינך מסוגל להוריד את העיניים, כי בשביל מה בעצם, מה יכול להיות יותר מסקרן מהמחזה שלפניך?

הלב יודע מה הוא רוצה ולאן הוא צריך להגיע, גם אם לוקח לנו זמן להבין את זה- גם אם הוא לא מגלה לנו את זה. אולי עכשיו אתה פשוט עדיין לא מוכן, אולי עוד תחזור אליי בסיבוב הבא, בצורת חיים אחרת.

אל תפחד, לאורך הדרך תמיד אפשר להתחרט.

אולי עוד ניפגש כשהכל יהיה מוכן.

דרך הזמן
דרג את הסיפור

תגובות (1)

נשמע כמו סיפור אהבה של דוסים שלא עובד כי זה לא הזמן, ככה אני הבנתי את זה לפחות חחח
גם אם לא לזה התכוונה המשוררת, אני מניח שזה לא כזה נורא. כל בנאדם רואה סיפור קצת אחרת. בכל אופן, הזדהתי ואהבתי:)

24/12/2018 06:21
2 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך