שחר.נ.
מסתבר שבים הביטחון שזורות צלליות הקינאה שמנקרות בנו

הביטחון והקינאה

שחר.נ. 20/10/2016 738 צפיות 3 תגובות
מסתבר שבים הביטחון שזורות צלליות הקינאה שמנקרות בנו

הביטחון.
אי מרוחק, אבל קרוב.
הביטחון שלי שזור בין הדי אן אי שלי.
מחבר את המולקולות יחד.
לפעמים הוא חודר עמוק מדי, עד שנעלם.
זה הידיים שמנסות לתפוס אותו.
להחזיר.
באותו יום איבדתי אותו.
באותו יום שהוא נפרד ממני.
אני איבדתי שתי דברים באותו יום.
את הלב,
ואת הביטחון.
הלב נרגע עם הזמן.
הוא התרפא.לביטחון לקח יותר זמן.
תמיד הביטחון היה שזור עמוק מדי.
כמעין סכינים שנעוצים עמוק.
הוא חזר לי.
סוף סוף הפסקתי לשנוא את הבטן הקטנה.
סוף סוף התחלתי להאמין שאני טובה במשהוא.
הביטחון בא עם הקינאה,
והיקנאה היא זו ששברה אותי.
עכשיו השבר משתלם.
הוא יתכאה עד השעה הבאה.
הביטחון יחזור אלי, אבל ישאר פצע.
ספק בגלל הקינאה.


תגובות (3)

עצובבב

20/10/2016 23:04

יפה :)
קשה לי להבין עד הסוף את המשמעות.

22/10/2016 22:51

    זה המון דברים שצריך להסתכל מעבר…

    23/10/2016 00:46
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך