סיאל
כל הנתונים מהסיפור לקוחים מהדמיון הפרוע שלי ...

ילדי שנות ה 2000.

סיאל 03/10/2013 482 צפיות אין תגובות
כל הנתונים מהסיפור לקוחים מהדמיון הפרוע שלי ...

בס’ד
ילדי שנות ה 2000.

דורות באים דורות הולכים ומה שנשאר זה בעיקר הזיכרונות הטובים, מעטים מאוד זוכרים את הדברים הרעים, הפגועים בעיקר.
כשבנאדם נפטר מהעולם אחרי שבועים שלושה הוא נשכח מרוב הכלל, אבל האם מישהו אחד יזכור את הדברים הרעים שהוא עשה ?!.
התשובה היא לא ! אני עדין לא הכרתי מישהו אם מצפון כזה שיכול לזכור את הדברים הרעים של האדם אחרי מותו, כולנו זוכרים רק את הדברים הטובים, זה מלמד אותנו להיות אנשים טובים, בעלי מוסר ודרך להבין באמת מה רע ומה הוא הטוב, בסיפור שלנו אנחנו נשמע בעיקר כל אנשים רעים.

פעם שמעתי פירוש מסוים לאיש “רע” שמעתי שבעצם אין אנשים רעים, פשוט יש אינטרסים מנוגדים, כל אחד והאינטרס שלו.
יכול להיות שזה נכון אבל לפי איך שאני מכיר את העולם זה ממש לא.
ילדי האלף הראשון עכשיו הם האבא והאמא שלנו, איך זה שיצאנו כל כך שונים מהם ?!, פעם מי היה שומע על ילדים בני 15\14 שאונסים,גונבים רכבים, שודדים חנויות, דוקרים בלי סיבה ממשית, מוכרים ומשתמשים בסמים, שודדים קשישים ועוד …
היום הם רק מחפשים ריגושים, מחפשים להרשים מישהו, מנסים להשיג בדרך הקלה ביותר.
נוסעים בלי רישיון מסכנים חיי אדם, ומשפחות שלמות, חושבים שזה מצחיק שזה בסדר, כי הם הרי עשו דברים גרועים יותר.
פעם היה לי חבר, לא קרוב ולא רחוק, חבר שרואים אליו שבעתיד שלו לא יהיה את הצבע וורוד, חבר שכל הזמן הציע לי לבוא איתו ליים ולנסות לגנוב מרכבים רקים רדיו דיסקים, הוא כל הזמן אמר שבחיים לא יתפסו אותו שאין מצב שבעולם כי כולם על החוף ואף אחד לא שם לב.
אני נותן לכם לדמיין איפה הוא היום, כולנו רואים עוד ועוד קטינים שנתפסו על מעשים שלא יעלו על דימיוננו, מעשים מחרידים צובטי לב.
כיום אחוז הפשיע של ילדים הרבה יותר גדול משל בוגרים, אתם מאמינים ?, הילדים האלו המציאו לעצמם מנהגים חדשים, מנהגים שלא העיזו לחשוב עליהם באלף הראשון.
היום יש מסיבות שנקראות מסיבות פארקים, במסיבות האלו כל אחד תורם מכיסו 25\20 ש”ח ואני באמת לא רוצה להיכנס לאיך הם השיגו את הכסף, ובהם הם קונים משקאות חריפים כגון וודקה, ערק ועוד, ושותים עד אובדן חושים.
בתיי הספר מלאים בתלונות של הורים מודאגים וגורמים חיצוניים, היום בית הספר כבר ניהיה מקום מסוכן, מקום שכמחצית מההורים מפחדים לשלוח את ילדיים לשם.
המקום הזה באלף הראשון היה נחשב כשיא ההתקדמות של החברה מבחינת ביטחון על ילדיים והחדרת מוסר וחינוך.

אז עכשיו אני חוזר לשאלה הראשונה שלי, איך זה שיצאנו כל כך שונים מהם ?! אינה התשובה.
וזאת התשובה כי טובה שיש לי כרגע, כשהזמנים משתנים גם האנשים וגם תפוסי ההתנהגות שלנו משתנים אנחנו כל הזמן רוצים להיות מיוחדים, להיות הכי בולטים מכולם, להיות יוצאי הדופן, אבל אנחנו לא יודעים דבר אחד, שהמסמר הכי בלוט מקבל ראשון על הראש.
באלף הראשון הומצא האנטיביוטיקה, האטום, ולוויני הריגול.
באלף השני הומצאו הטילים המתבייתים, האייפון, הפייסבוק, ומסיבות הפארקים.
ומה נאחל לנו לאלף השלישי ?, נאחל לנו שנדע למצוא שלום בינונו לבין עצמנו, ונידע להבדיל בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין טוב לרע, ונצליח למגר את התופעה המגעילה הזאת שנקראת “ילדיי 2000”.

ילדי שנות ה 2000.
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך