מחבואים בנפש של עצמי- פרק 1

amber21 07/09/2018 55 צפיות אין תגובות

“את לא בוכה! את שומעת!!”
עוד חברה שקבורה בנפשי עמוק מתחת לכל הצלקות שהמצאתי לעצמי,
“את לא צורחת עליהם! את לא נותנת להם להרגיש בכאב!”
היא נתנה לי כוח להמשיך, אסרה עלי לתת לעולם אפשרות להקטין אותי, תמיד ניסיתי לחתוך אזורים מסוימים ולהגיע לנפש ולהוציא אותה משם, אבל אף פעם לא ידעתי איפה הנפש נמצאת אף פעם לא ידעתי מאיפה הכאב בא, הייתי חותכת כל אזור על גופי ומחפשת אותה, הייתי צועקת לה שתשמיע קול, אבל היא הייתה באה רק כשהייתי נשברת, הייתי בוכה ומכאיבה לעצמי רק כדי שהיא תבוא שוב, תמיד כשהיא הייתה חוזרת להשמיע קול הייתי רצה לכיוון הסכין וחוטפת אותו במהירות וצורחת לה שאוציא אותה משם לא משנה מה, היא הייתה אומרת לי להפסיק צורחת לי שאפסיק, אבל לא הייתי מקשיבה עד שהסכין הייתה מתרוממת מידי ואני נופלת לקרקע ועוצמת את עיניי אט אט.


מחבואים בנפש של עצמי- פרק 1
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך