sapir13
"ושוב ושוב אני מתרחקת ולא חושבת ולא עוצרת לנשום, רק רחוק ורחוק ורחוק, ולא להרגיש ולא לקוות כי לקוות לשווא זה יותר כואב מהפגיעה, ואני מנסה שלא לעצור וכבר קשה לנשום- ואז אני נזכרת." שבת שלום ^-^ תגית? שם יותר מוצלח?

מתי אבין מה להרגיש

sapir13 16/06/2017 500 צפיות 5 תגובות
"ושוב ושוב אני מתרחקת ולא חושבת ולא עוצרת לנשום, רק רחוק ורחוק ורחוק, ולא להרגיש ולא לקוות כי לקוות לשווא זה יותר כואב מהפגיעה, ואני מנסה שלא לעצור וכבר קשה לנשום- ואז אני נזכרת." שבת שלום ^-^ תגית? שם יותר מוצלח?

עד מתי אמשיך לכתוב ולהתרכז באותו אחד?
לכתוב פסקאות שלמות על דברים שלעולם לא יקרו,
דפים, מגילות,
בתשוקה כה עזה עד שתמונות ירוצו במוחי,
תיאורים של דמותו, של קולו,

הרגשה.

עד מתי אמשיך להתרכז בטפל?
גם אחרי שימים וחודשים עברו אחרי שלא ראיתי אותו,
ציפייה, המתנה,
אותו אחד שחוזר שוב ושוב בכל קטע,
פעם רחוק ופעם קרוב זה לא משנה-

פעימה.

עד מתי אמשיך כך?
לחכות בלא מודע שמוחי וליבי יהיו לאחד,
לאחד, לשביל,
ואולי אז אדע מה אני צריכה להרגיש,
מה אני אמורה להרגיש,

הבנה.

מתי אבין מה להרגיש
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (5)

פשוט נפלא

16/06/2017 18:28

מממההממם

16/06/2017 19:15

וואו. ממש אהבתי. הצורה שכתבת את זה הייתה מאוד מיוחדת בעיני, עם המעברים בין הפסקאות למילים, ויכולתי ממש להרגיש את מה שכתבת עליו… המשפט בסוף בכלל היה יפהפה. אני אוהבת מאוד את הצורה שבה את מעבירה רגשות למילים, ובכלל את הכתיבה שלך.

16/06/2017 19:38
    s

    מסכימה לגמרי

    16/06/2017 19:46

מצויין ספיר. התחברתי אישית לקטע מאוד, מאוד מזדהה.

19/06/2017 22:17
סיפורים נוספים שיעניינו אותך