סביב, סביב.

שחר.נ. 01/10/2016 427 צפיות 3 תגובות

עולמות שלמים של זכוכית כסופה.
זכוכית קפואה.
דמותי שמשקיפה עליי מדי יום,
מדי רגע.
עטופה בכסף מסנוור.
כסף ממכר.
וכשאני מתחילה להוריד אותו,
חוזרת הזכוכית להיות שקופה, שבירה
וחלקלקה.
מדשאות נראות מבעד לדמותי המשתקפת.
ימים, שדות.
ניירות שמצהבים.
אנשים שזדקנים.
הכל אט אט משפר את צבעו.
מתעדן כשאני מפסיקה לראות את הכסף הנוצץ,
אותי.
מרחקים שמשתקפים.
בקצב אחיד הזכוכית מוסרת.
נמסה.
עולם שלם נפרס לפניי.

סביב, סביב.
דרוג הסיפור 4.8 | 4 מדרגים

תגובות (3)

ממש אהבתי, יש לך כתיבה מקסימה.
חג שמח ^-^

02/10/2016 09:45

    תודה????

    02/10/2016 15:31

קשה לי היה לדמיין את זה.
לא זרם לי הסיפור.
מצטער.

02/10/2016 11:14
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך