Adelin
תגיבו למטה איך הסיפור יצא ? הסיפור הזה הוא דמיוני ולא אמיתי. מקווה שתאהבו ותהנו מהסיפור

החיים במלחמה הגדולה של הזמנים פרק א .

Adelin 31/03/2019 154 צפיות אין תגובות
תגיבו למטה איך הסיפור יצא ? הסיפור הזה הוא דמיוני ולא אמיתי. מקווה שתאהבו ותהנו מהסיפור

היו הייתה משפחה יהודית שגרה בפולין .
למשפחה היו 6 ילדים .
המשפחה חייה בבית צנוע אך הבית היה די גדול .
הבית היה בן 22 חדרים. בית יפה וגדול ומרווח.
לכול ילדיו היה חדרים משלהם.
לבית הזה הייתה גינה גדולה ומטופחת .
האב היה רופא בכיר שריפא וניתח אנשים רבים רק 5 אנשים מתו ב12 שנות העבודה שלו .
האב היה אדם משכיל והחל ללמוד רפואה כשהיה רק בן 12 הוא סיים את הלימודים שלו עוד לפני שהיה בן 20 . כול חייו היה גאון עם ציונים מעל 90 .דניל החל את כיתה א בגיל 5 שנה אחת קודם אך אז המליצו להקפיץ אותו כמה שנים קדימה . הוא הוקפץ לכיתה ד שבועיים אחרי שעלה לכיתה א.
כעבור חצי שנה מורתו המשיכה לומר שהחומר קל לו מידי הילד הוקפץ לכיתה ו בגיל 5 וחצי . הוא נשאר בכיתה עד סוף השנה והחל את התיכון שהיה עוד אפילו לא בן 6.
הוא סיים את כיתה ז ח וט בהצלחה מלאה כשהיה רק בן 9. הוא סיים את כיתה יב בהצטיינות עם בגרות מצוינת של ממוצא אדיר של 113.
כבר בגיל 16 החל לעבוד בתור אח מוסמך בבית החולים .
ובגיל 19 החל לעבוד כבר בתור רופא. .
הוא סיים תואר דוקטורט בגיל 24 ולימודי פרופסור כשהיה רק בן 29 .
לבחור הזה קראו דניל .
לדניל הייתה אישה יפה ששמה שלי . הוא התחתן עמה כשהיה בן 17 ובגיל 18 הביא איתה ילד ראשון .
שלי הייתה תופרת שמלות חתונה .
שלי הייתה תופרת מפורסמת .
שנה לפני שהחלה מלחמת העולם השנייה .
השואה . החלו הזוועות.
בשנת 1938 דניל היה בן 30 ואשתו בת 28 .
ולזוג היו 6 ילדים
בנם הבכור תומר בן ה 12 ,בנם השני קיידן היה בן10.5,בנם השלישי לאון היה בן 8.5,בתם אמילי בת ה7, בתם יוליה בת ה 5,
ובנם הצעיר ביותר לוקאס בן ה2.5.
חצי שנה לפני תחילת המלחמה דניל .
שמעת על הגרמנים . הנאצים עומדים לתקוף .
צריך למצוא מקום מסתור .
אנחנו חייבים להציל את הילדים שלנו מהם .
אם לא נברח אנחנו נהיה שם בתוך הגטו .
אנחנו חייבים למצוא מחסה .
יש לנו 6 ילדים לטפל בהם.
שלי אמרה אתה חושב שהם יפלשו לפה וייקחו אותנו לשם .
אני יודעת שאנחנו לא נוכל לברוח .
אומרים שתהיה מלחמה גדולה והיא תהיה מלחמה ארוכה .
דניל אמר אני יודע לכן חייבים לברוח ולהינצל אחרת הם יהרגו אותנו .
כעבור 7 חודשים הגרמנים נכנסו לעיר.
דניל אמר הם קרובים הם כאן רק בשבוע שעבר נרצחו משפחה שלמה לא רחוק מפה .
שלי אמרה אני חושבת שהם קרובים .
מה תעשה ? איך תציל אותך ואת הילדים
דניל: אל תדאגי אני אמצא משהו מבטיח לך.
שלי: תסתכל יש נצים בחוץ .
הם עלולים לתקוף אותנו ולהיכנס לבית .
דניל אמר אני הולך לארוז דניל ארז אוכל ולקחת בקבוקי מים.
הוא ארז בגדים וזוג נעליים נוסף .
הוא אמר תארזי מהר את הדברים שלך כמה שיותר אוכל ומים בגדים חמים לילדים ולך .אני הארוז לעצמי אני לא יודע מה נעשה .
אשתו שלי ארזה בגדים צעצועים נעליים אוכל ומים .
היא ארזה דברים רבים .
לבסוף דניל אמר תסתירי את הילדים במרתף ואני אפתח להם את הדלת.
שלי: לא חושבת שזה רעיון טוב אם הם יתפסו אותך הם יכולים להרוג אותנו .
לפתע נשמעה דפיקה בדלת .
דניל הסתכל מי אלה וראה גרמנים
תתחבאי במרתף תקחי את הילדים לשם ואל תצאי משם אני ימצא דרך לחזור לכאן אני אגיד שאני גר כאן לבדי .
ואת תתחבאי במרתף ואל תצאי ממנו.
אני מבטיח לך אני אחזור .
שלי: אני לא אסכן את חייך אם הם ידעו שיש עוד 7 אנשים בבית הם יהרגו אותך.
דניל: לא נכון רוצי ואני אפתח .
שלי לקחה את ששת ילדיה וירדה למטה היא ירדה למרתף ונעלה את הדלת היא פחדה שיגלו אותה ואת ילדיה ואז ירצחו את כולם .

דניל פתח את הדלת ואמר שלום בקול רועד.
הגרמני אמר יש לך 15 דקות לארוז . אתה חיי פה לבד ?
דניל בלע את רוקו ואמר כן אני גר כאן לבד .
הגרמני אמר תארוז כול מה שאתה צריך .
15 דקות ואתה פה בחוץ.
בינתיים תבדקו את הבית שלו אם יש שם מישהו נוסף .
דניל ארז במהירות אוכל ומים לדרך ; בגדים חמים ; נעליים ;שמיכות ;ועוד כול מיני דברים .
דניל פחד שיגלו את אישתו וששת ילדיו דניל יזדרז .
וכעבור 20 דקות הגרמני אמר הבית ריק .
לא מצאתי איש מלבדו טוב בוא הבאנו לך 5 דקות יותר זמן לארוז .
דניל יצא מביתו והסתכל על ביתו בפעם האחרונה הוא קיווה שאישתו וילדו יחיו .
דניל יצא . דניל פחד לאבד את משפחתו לתמיד .
אבל הוא ידע שזה היה נכון לעשות .
הגרמנים לקחו את דניל מרחק הליכה מסוים עד לרכבת .
לבסוף הכניסו אותו לשם .
דניל נסע שעה שלמה לבד בחוסר עוניים . הוא פגש הרבה אנשים ברכבת זאת הייתה רכבת שלוקחת בהמות.
כעבור שעה כשהגיע דניל הבחין בהמון ילדים צעירים וזקנים.
עומדים בחוסר עוניים מוחלט .
ביום הראשון שלו במחנה התאריך היה 10.10.1939.
דניל החל לעבוד . בשבוע הראשון הוא חפר בורות כמו שאר היהודים.
ב17.10.1939 אחד הגרמנים במדים שאל למי מכאן יש מקצוע יעיל
אנחנו צריכים רופאים וטבחים .
הצביעו מספר אנשים ובינם היה דניל .
הגרמני אמר אתה צריך לעבור בדיקות כדי לבדוק שאין לך מחלות.
דניל היה בחור צעיר ובריא אך דניל בקושי אכל בשבוע ההוא .
הגרמני לקח את דניל לאחד הרופאים הגרמנים .
הרופא הגרמני ששמו היה שון אמר טוב ניקח מימך דם .
תתפשט אני רוצה לבדוק את המצב הבריאותי שלך הכול תוריד גם תחתונים .
דניל הוריד בהתחלה את נעליו גרביים חולצה מכנסיים ולבסוף בהיסוס רב הוריד את התחתונים .
הרופא בהה בגופו ואמר שכב על הבטן .
מיד .
דניל שכב בהיסוס מסוים הרופא החדיר לו מכשירים רבים לישבן שלו. הוא בדק את גופו מראשו ועד כפות רגליו.
כעבור שעה של בדיקות שון הסתכל בו ואמר באנגלית
אתה בסדר ? אתה יכול להתלבש. אל תבכה לא התכוונתי להפחיד אותך ולהכאיב לך.
דניל הסתכל בו זה היה בערך בחור בגילו. הוא ניגב את הדמעות מפניו.
שון אמר לגברים כמוך שהם במצב בריאותי טוב ומשכילים ירוויחו יותר מלחסרי השכלה .
דניל: תוכל לסדר לי עבודה בתור הרופא שלכם בבית החולים?
שון : כן ומשפחה יש לך ?
לי יש 4 ילדים ואישה ולך?
אל תפחד לספר לי זה בנינו אני מבטיח לך אני אעזור לך .
דניל הסתכל בו ואמר באמת?
לא תלשין עלי לשאר הגרמנים ?
שון : לא אני בעצמי יהודי ומתחזה לגרמני הוצאתי תעודות לפני שנה על זה שאני גרמני .
תנסה גם אביא לך דרכונים ותעודת זהות מזויפת .
דניל: תודה שון אתה כול יום עובד כאן?
שון: כן אתה יכול לסמוך עלי . אני פשוט צריך עוד זמן בישביל לחשוב מה לעשות .
רוצה שאספר לך סוד ? אבל אל תספר אותו לאף אחד ?
מבטיח לא להסגיר אותי.
דניל: כן שון .
שון: יופי אשתי וילדי לא כאן בגטו הם מתחבאים בבית שלנו במשך שבוע .
יש לנו מקום מסתור בבית מקום מסתורי . שאף אחד לא ינחש שקים אצלנו.
ולך ?
דניל אמר אשתי וששת ילדי מתחבאים במרתף במשך שבוע איך אני אמור לדעת איך מצבם.
שון: שלח להם מכתב אתה בטוח שהם עדיין שמה ?
דניל : כן תודה על הכול שון ניפגש מחר ?
שון :ברור
קח יש לי פה 2 שניצלים ו3 כפות פורה וחתיכת דג תאוכל
דניל: תודה מה את הרופאים מאכילים פה ?
שון: את מי שהם רוצים להשאיר חיי ובריא הם ידאגו לו לאוכל טוב ולתנאי שינה טובים .
אם הם ירצו אותך הם ידאגו שיהיה לך מיטה אוכל מים שמיכות בגדים נעליים .
תגרום להם להבין שהם חייבים לקחת אותך אני אגיד להם שהמצב הבריאותי שלך מעולה ואתה כשיר ללכת לעבוד .
ניפגש מחר דניל .
דניל: תודה על הארוחה והעזרה אני באמת מעריך אותך רק שמור בסוד על מה שסיפרתי לך?
שון : ברור בכיף.
דניל הלך חזרה בערב דניל הלך לישון היו איתו גברים רבים .
לפתא לפני שעצם את עיניו ראה גרמני שניגש אליו אם חיוך על פניו .
הוא אמר לו קום
דניל הסתכל בו .
הגרמני אמר אתה מקובל הבדיקות שלך טובות אתה תתחיל לעבוד ממחר מחוץ לגטו בבית החולים רובינץ.
אתה תעבוד כול יום בשעות 8 בבוקר עד 7 בערב .
תעביר ניתוחים בדיקות זריקות ואשפוזים.
ואם תעבוד בצורה טובה בחודש הבא תקבל יום אחד חופש כול שבוע.
אתה תקבל 4 מנות אוכל וכמה מים שתירצה כול יום בעבודה שלך .
תקבל בגדים חמים ונעליים.
תקבל שמיכות להתכסות בהם ומיטה לישון עליה .
מיטה נוחה ורכה ותוכל להתקלח 3 פעמים בשבוע בעבודה שלך במקלחת לא מול מיליוני גברים ונשים בצפיפות. ולא לישון במיטה כמו הקרשים פה .
אבל תצטרך להיות רופא טוב בשביל זה .
אולי בהמשך תתחיל לקבל גם כסף על העבודה שלך כי באמת יגיע לך .
דניל אמר תודה רבה לכם אני אעשה את הכול בצורה הטובה ביותר . תודה שבחרתם בי.
החייל: אין בעד מה אנחנו צריכים אנשים משכילים כמוך.
יום למחרת דניל התעורר ב6 וחצי בבוקר הוא יתכונן וב 7 הלך לשון
שון היה שם .
דניל אמר יש לי 10 דקות לדבר איתך אני יכול
שון: ברור
דניל: תודה על הכול באמת אני שמח שפגשתי חבר כמוך.
שון : גם אני
דניל : טוב אלך לעבודה אני לא רוצה לאחר .
אחרי שיחה של 15 דקות עם שון ב7 ורבע דניל הלך לעבודתו .
דניל הגיע 10 דקות לפני נכנס לשירותים אחרי שתף ידיים וחיכה שיומו העמוס יחל .
דניל טיפל ב8 אנשים בשעה הראשונה של עבודתו .
אחרי הרופאים ביקשו שדניל השתתף בכמה ניתוחים דניל בהתחלה העביר ניתוח לילדה להוציא גידול ממאיר מבטנה ; הוא העביר ניתוח לצעיר להוציא גידול בראש ועוד .
ב5 וחצי אחד האחראים אמר עבדת היום מאוד קשה דניל .
אתה יכול ללכת הביתה לנוח .
דניל: בטוח יש לי עוד שעה וחצי?
האחראי: כן העברת היום 4 ניתוחים וטיפלת ב15 לקוחות וכולם מרוצים .
דניל חזר לשם ב6 ורבע .
אחד הגרמנים הסתכל בו ואמר: איך עבר יומך הראשון ?למה חזרת כול כך מוקדם .
דניל : העברתי 4 ניתוחים וטיפלתי ב15 לקוחות שונים דניל סיפר הכול על היום בעבודתו .
הגרמני אמר לו כול הכבוד .
כעבור שבועיים שעבד בעבודה שם ב1.11.1939
האחראי אמר אתה תעבוד במחלקה אונקולוגית אני רואה שאתה טוב בזה .
דניל: כן בכך עבדתי לפני המלחמה .
לדניל היו תנאים טובים למרות המלחמה .
דניל אכל 4 פעמים ביום ארוחות גדולות ושתה כמה שרצה.
הסכימו לו להתקלח כול יום .
נתנו לו בגדים חמים ונעליים ועוד .
דניל שלח מכתב לאשתו ושאל אותה איך היא אם הילדים וכתב אצלי הכול טוב יש עבודה אוכל מים בגדים נעליים יחס טוב ואפילו כסף ואצלך את עדיין בבית.
כעבור שבוע ב8.11.1939 דניל הבחין ב2 בניו הגדולים קיידין ותומר.
הגרמנים נתנו לדניל יחס טוב . ופנו אליו בשמו תמיד למרות שלשאר פנו במספר .
דניל הבחין מרחוק את בנו הבכור בן ה13 והגרמני אמר אתה רוצה שהילד שלך יחיה תצטרך לעבוד טוב . קח את ילדיך אליך אחרת הם ימותו כאן מרעב או ממחלות.
דניל הבחין שילדיו עמדו ערומים בקור המקפיא הוא פחד שילדיו לא ישרדו בגטו לעומתו שתנאיו היו מעולים עבודה אוכל מים בגדים כסף מקום שינה נוח .
אחד הגרמנים לקח את בנו הבכור בן ה13 שרעד מקור.
ואמר לו רוצה אוכל?
תומר רצה להתחיל לבכות .
הגרמני אמר תקבל אוכל ילד אם תתן לי לנגוע לך למטה קבוע .
אותו חייל היה בן כ50 והוא רצה לאנוס אותו בגלל שתומר היה ילד יפה.
הוא אמר אם לא תסכים ילד מעצבן ויהודי אהרוג אותך .
החייל הגרמני אנס אותו באכזריות כעבור שעה הביא לו חתיכת בשר עם תפוחי אדמה . ושמיכה שתחסה מהקור ואמר לו באוזן רוצה לקבל אוכל לפחות פעמיים ביום כמות גדולה תתן לזה לקרות שוב מה שהיה עכשיו מתי שארצה תומר בכה .
אביו קלט את בנו וניגש אליו .
תומר קרא בשמו .
תומר כמה מהגרמנים עמדו לידו ואמרו הבן שלך קופא .
קח אותו לבית חולים .
דניל שאל תומר חמוד מה קרה?
תומר יבב מבכי וחיבק את אביו ואמר אני רוצה להיות איתך אבא ;אני לא רוצה להיות כאן בבקשה .
אחד החיילים אמר קח את בנך מכאן .
ואל תחזור יותר לכאן עם אתה לוקח את משפחתך ובורח עלולים לחפש אחריך.
דניל : איפה אחיך קיידן ?.
תומר: הוא עובד .
דניל: במה כמה זמן אתם כאן עם אמא?
אתה פה רק עם קיידן!
תומר: כן רק הוא איתי במחנה .
קיידן ראה את תומר ואביו מרחוק והוא רץ אליהם .
דניל אמר קיידן מתוק שלי איך התגעגעתי אליך .
בנים במה אתם עובדים כאן?
קיידן אמר החיילים פה רעים הם תמיד נוגעים בנו ומרביצים לנו .
תומר: הם אונסים אותנו אבא כ5 פעמים ביום בשבועיים האחרונים.
דניל נלחץ ואמר כמה זמן אתם בעצם בגטו ?
קיידן: שבוע וחצי אחרי שהלכת מצאו אותנו.
אותי ואת תומר הכריחו לעבוד.
דניל: אני אקח אותכם בנים איתי ואיפה 4 האחים האחרים שלכם ואמא שלכם.
תומר: הם לקחו אותנו לעבוד .
את אמילי ולאון לקחו לעבוד במקום אחר לחפור בורות .
את לוקאס ויוליה לקחו למחנה וורשה שזה המחנה הקשה מכולם מי שניכנס לשם לא יוצא משם חיי.הם הלכו לשם לפני כ3 ימים אבא.
ואמא במקום של הנשים.
דניל היה מופתע הוא הסתכל לגרמנים בעיניים .
ובגילל שהגרמנים אהבו אותו כי הוא עשה בשבילם הכול הסכימו לו לקחת את שני בניו .
ולברוח משם .
דניל לקח את קיידן ותומר והלך לשון.
ואמר שון אני צריך את העזרה שלך אלה 2 הבנים הגדולים שלי זה בני תומר בן ה13 וזה בני קיידן בן ה11.5 אני רוצה שתיקח אותם אליך ותטפל בהם אני אחזור לקחת אותם .
שון הסתכל ואמר זה מסוכן. מידי. אני לא יעשה זאת
לפתע אחד החיילים הגרמנים נכנס ואמר.
דניל אני יכול לשמור על 2 ילדיך עד תום המלחמה בסיומה הבנים יחזרו אליך .
דניל: תודה רבה לך
הגרמני אמר שמי ניקולס הבנים יהיו אצלי ולך בגלל שאתה אפילו עובד מחוץ לגטו הוחל לעזור לך לברוח .
את הבנים אקח אליי הם יהיו בסדר .
דניל אמר אתם צריכים ללכת איתו . קיידן ותומר אתם תבואו איתו .
שתי. הבנים חיבקו את אביהם ותומר אמר
אבל אבא אתה תחזור לקחת אותנו ? נכון
דניל: ברור תוכלו להיכתב איתי יהיה לכם בטוח יותר מבטיח לכם . נוכל לדבר בטלפון.
ניקולס אמר אני יגיד לך כול. פעם איך הבנים .
הם יאכלו טוב ויחיו בתור הילדים שלנו עד לסיום המלחמה.
דניל: תודיע לי איך הבנים יהיו .
ניקולס: אוקי
ניקולס לקח את הבנים לביתו ואמר
אתם תחיו בבית שלי אתם יודעים לדבר גרמנית?
תומר הינהן לחיוב וגם קיידן הם הכירו את השפה כי אביהם דניל לימד אותם זאת שהיו קטנים.
יופי בנים אל תדאגו אני דואג שגם אבא שלכם ישרוד ויחיה . הוא עובד מחוץ לגטו בבית חולים הוא מקבל כול מה שהוא צריך מזון מים בגדים שמיכות מיטה נוחה מקלחת.
אני אדאג שאתם תחיו וגם אבא שלכם מבטיח לכם .
בסיום המלחמה אביכם יחזור לקחת אותכם .
אני מדבר עם אבא שלכם כול יום אם תרצו לומר לו משהו זה יהיה דרכי .
ניקולס הצליח להבריח באוטו שלו את הבנים כעבור 20 דקות. לקח אותם לביתו .
יש לכם מזל גדול שיש לכם אבא כזה.
הוא קרא לאשתו אלכסה מלמטה.
אלכסה אלה 2 בנים הם יחיו כאן לזמן הקרוב.
קוראים להם תומר וקיידן.
בשבוע הראשון קיידן ותומר השתלבו במהירות עם ארבעת ילדיהם האחרים .
תומר החל ללמוד בכתה ז וקיידן למד בכיתה ו .
כעבור שבוע ב25.11.39 ניקולס הלך לדניל וראה אותו ואמר ילדיך בסדר .
הם לומדים בבית הספר הולכים לחוגים.
מדברים גרמנית שותפת . הם מרגישים מעולה אחרי שהם איתנו בבית .
אבל הבנים נורא מתגעגעים אליך .
דניל: אפשר להיפגש אם הבנים שלי פעם בשבוע .
ניקולס : ברור תתארח אצלנו כמה שתרצה .
ואת ילדיך האחרים מצאת עם אישתו?
דניל אמר לצערי לא .
אני שמח שתומר וקיידן בידיים טובות .
אני אמשיך לחפש בטוח שאמצא את ילדי ואשתי
ניקולס: אל תהיה בטוח כול כך יכול להיות שהם כבר היו המקלחות הגזים ונרצחו.
אבל תמיד יש סיכוי שהם חיים גם אם הוא קטן נורא.
איך בעבודה?
דניל: נפלא אני אוהב אותה היום אני בחופש אין לי מה לעשות ואיש לא ישים לב אם אלך.
ניקולס לקח את דניל לביתו.
ואמר בנים תרדו למטה הנה אבא שלכם .
שתי בניו קפצו על אביהם .
וחיבקו אותם .
דניל נישאר בבית שעות רבות ופטפט עם ילדיו והזוג אלכסה וניקולס .
ב4 אמר היה אירוח נהדר אבל אני חייב ללכת
ניפגש שבוע הבא בנים.
תודה ניקולס וגם לך תודה על הארוכה אלכסה .
היה נעיר להכיר אותך אלכסה.
ניקולס אמר אני יכול לסדר לך לצאת מהגטו ולא לחזור אליו יותר .
ניקולס הסיע את דניל חזרה .
במשך חודש דניל היה נוסע מידי שבוע לבקר ולבלות עם 2 בניו ..
הוא היה עובד בעבודה .
וכולם המשיכו לאהוב אותו
זאת אומרת הגרמנים התייחסו אליו עדיין בצורה טובה ואף טובה יותר מפעם.
דניל שאל את עצמו היכן יכולים להיות בניו ובנותיו האחרים עם אשתו אך הוא לא מצא את התשובות לכך.
התאריך היה כבר25.12.1939 .
דניל חשב כבר חודשיים וחצי המלחמה בטוח תסתיים בקרוב אך לא ניראה שהמלחמה תסתיים בקרוב .
דניל הלך לעבודתו כמו כול בוקר .
בעבודה ביקשו ממנו לטפל בנער כבן 14 עם סרטן קשה בשלב 3.
הם אמרו לו שאם הילד ירפא הם ישחררו אותו מהגטו ואיש לא יטריד אותו שוב.
דניל נהיה הרופא הראשי שלו הפרטי שלו הוא טיפל בנער במסירות רבה.
דניל אמר אתה תהיה בסדר אני יודע כמה קשה לך.
אעשה כול דבר בישביל שתחייה ..
דניל טיפל בנער לפתא אחד החיילים ניגש אליו ואמר נו איך הבן שלי?
זה הבן שלך הופתע דניל.
כן אם תצליח להירפא אותו מהמחלה אני אשכנע את הפיהר לשחרר אותך ולא להחזיק אותך שוב אני רק רוצה שבני יחיה .
אך גם אם הוא לא יחיה וישרוד בגלל שאתה מנסה ונותן את כול כולך שבני יחלים מהמחלה גם אם תנצח אותו אני אשכנע אותו גם אז לתת לך תנאים טובים יותר .
אני אתן לך איזה טובה שתירצה אם בני יחלים מזה .
אני יעשה הכול למענו אמר דניל
תודה או הנה הפיהר בא .
הכול בסדר תמשיך אם מה שעשית .
הפיהר היטלר הסתכל בחייל ואמר.
מי זה ?
החייל אמר הרופא של בני יש לו סרטן .
הוא עזר לאנשים רבים הוא אחד הרופאים הטובים ביותר בבקשה תן לו לצאת מהמקום המסריח ההוא אם הוא יציל את חיי בני או אפילו עכשיו הוא מטפל ומרפא בצורה מעולה .
היטלר אמר אז זה יהודי?
אוקי אם יציל את בנך הוא יצא משם ואני לא אטריד אותו ואת משפחתו .
היטלר בהה בדניל שטיפל בילד בצורה כול כך רגישה וטובה הוא יתחשב בוא .
והיטלר אמר יש לך מזל שאתה גאון מאטים מהיהודים מצליחים להיות רופאים בבית חולים . בתנאים נהדרים כמוך . ורק בגלל שאתה רופא כה טוב זה מגיע לך .
אני יעשה לך תנאי אם הילד מחלים אתה משוחרר מהגטו בפולין ותוכל לשחרר את כול הקרובים שתירצה עד 10 אנשים .
אמר והלך .
דניל: שלום לוקאס אני רק אקח מימך דגימת דם זה לא מפחיד .
לוקאס פחד והחל לבכות דניל הרגיע אותו ואמר הכול יהיה בסדר .
החייל אמר אני אשחרר את כול מי שתרצה בתמורה שתטפל בבני החולה .
דניל: יש לי ילד בן 3 וחצי הוא כבר חודשיים כאן קוראים לו לוקאס גיייסטמן .
בבקשה תביא לי אותו .

החייל :והיכן הוא ?
בגטו ורשה?
דניל: אני חושב שכן .
החייל : ומה עם 3 ילדיך האחרים איך קוראים להם אני אבדוק לך מי מהם חיי ומי מהם מת ?
ומה שם אשתך?
דניל אמר תרים את השרוול לוקאס אמר ולקח ממנו דם ואמר .
יש לי ילד שקוראים לו לאון לא ראיתי אותו קרוב ל3 חודשים את בני .
הוא בן 9 וחצי הוא נולד בתאריך 5.2.30 הוא כמעט בן 10 שנים . שמו לאון גייסטמן .
יש לי בת ששמה אמילי גייסטמן היא בת 8 ולא ראיתי אותה מהתאריך שעזבתי את הבית שלי בעצם את כול ילדי מלבד 2 הגדולים ביתר .
היא נולדה ב22.11.31 לא הייתי ביום ההולדת השמיני שלה .
יש לי בת נוספת יוליה גייסטמן היא בת 6 והיא נולדה ב20.9.33
ובני הצעיר ביותר לוקאס גייסטמן הוא נולד בתאריך15.7.36
ולאשתי קוראים שלי גייסטמן היא בת 29 היא נולדה ב25.12.10
החייל אמר אני הולך תהיה אם הבן שלי אם ימצא מישהו אביא אותו אליך .
דניל טיפל בלוקאס בדק את גופו הוא ליווה אותו לשירותים עזר לו להתקלח .
והכול השעה הייתה 6 בערב דניל החליט להישאר עם לוקאס עד שאביו יחזור הוא לא רצה שבנו יהיה לבד .
בינתיים החייל ששמו כריסטופר חיפש אחרי הילדים האלו בכול המקומות .
דניל הביא לכריסטופר 5 תמונות .
של ארבעת ילדיו ושל אשתו .
כריסטופר הבחין בילד כבן 9 יושב ובוכה הוא נראה מבוהל ומפוחד .
הוא הסתכל בתמונה וקלט שזה הילד שדניל רצה .
זה היה בנו לאון בן ה9 וחצי .
החייל ניגש אליו ואמר ילד .
לאון פחד ורעד מקור הוא אכל פיסת לחם אחד עם מעט מרק וזה היה המזון שלו ב3 החודשים האחרונים המזון היומי שלו .
החייל אמר שמי כריסטופר מה אתה עושה כאן לבד?
לאון הסתכל בו מפוחד ואמר אני לאון .
מה קרה שאל אותו כריסטופר בקול מודאג.
לאון ענה קשה לי לוקחים אותי בשבוע הבא למחנה ההשמדה אני לא רוצה ללכת לשם בבקשה תעזור לי כריסטופר .
כריסטופר אמר אני רוצה לעזור לך קום אתה בוא איתי אני אקח אותך לאבא שלך.
לאון אמר מה באמת?
כריסטופר : כן אתה לאון גייסטמן נכון?
לאון : כן איך ידעת?
כריסטופר: אביך מחפש אותך 2 אחיך הגדולים קיידן ותומר בחיים וגם אביך דניל .
הוא הרופא של בני חולה הסרטן.
לאון: אז אתה תציל אותי?
ממוות?
כריסטופר : כן בוא אתה יודע מה עלה בגורלם של שתי אחיותך הקטנות ואחיך הקטן?
ואמך ?
לאון : לא הכול .
אני יודע שלוקאס אחי הקטן חיי הוא אמור לבוא שלחתי אותו ללכת להביא אוכל .
החייל : אחיך לוקאס חיי?
לאון : כן שלחתי אותו אתמול ב6 בערב אבל כבר יום למחרת 9 בבוקר והוא עדיין לא חזר .
אני מתחיל לדאוג לו .
כריסטופר : בוא נלך למצוא אותו .
אבל קודם תוריד את הכוכב הזה .
כריסטופר הוריד את הכוכב מבגדיו ואמר .
בוא נלך למצוא את אחיך הקטן ואני יחזיר אותכם לאבא שלכם .
כריסטופר הלך ברחבי הגטו עם לאון והחזיק את ידו ואמר אם שואלים אותך מי אתה תגיד שאתה הילד שלי .
לאון : בסדר
כריסטופר חיפש את לוקאס במשך שעה ארוכה עד שראה חייל גרמני שלקח שוט והרביץ לילד הקטן .
הוא הפשיט אותו מבגדיו בקור המקפיא ואמר למה אתה גונב ילד קטן ומטומטם?
כריסטופר אמר תעזוב את הילד הוא כולו מכוסה דם הוא רעב .
לא אכפת לי אמר וצעק הגרמני האחר .
לאון הבחין שזה אחיו הקטן לוקאס ואמר זה הוא בבקשה קח אותו לבית חולים .
טוב בוא הוא הרים את לוקאס מהרצפה ולקח את 2 הבנים לאוטו שלו .
הוא נסע חצי שעה עד שהגיע לבית החולים איפה נמצא בנו .
השעה הייתה 8 בערב .
דניל היה לצד מיטתו וטיפל בילד הקשיב לכול מילה שיצאה מפיו .
כריסטופר רץ לחדר ואמר הבן שלך גוסס .
הרביצו לו חזק ובעטו בו ממש חזק בבטן הוא מקיא דם .
תעזור לו .
לוקאס קרא דניל .
לאון מה קרה לו הסתכל בבנו הגדול יותר .
לאון: רק שלחתי אותו לקחת אוכל לא חשבתי שירביצו לו אני מצטער אבא.
דניל לקח את בנו לוקאס השכיב אותו וחיתה את הפצעים .
הוא בדק את הילד ואמר יש לו קרע בבטן חייבים לנתח אותו .
יום למחרת ניתחו את בנו לוקאס .
לוקאס שכב ולא עזב את ידו של אביו דניל הוא רצה את אבא שלו ובכה שאבא שלו יצא מהחדר אפילו לשירותים.
באותו יום דניל לא חזר לגטו דניל החליט לזייף מסמכים שלו ושל 2 בניו לאון ולוקאס .
דניל: למה לא הלכת אתה לקחת אוכל תסכל מה עשו לאחיך הקטן?
לאון: אני מצטער אבא .
במשך 4 חודשים בנו לוקאס התאשפז והתאושש בבית החולים .
כעבור 5 חודשים הוחלט לשחרר את הילד הקטן מבית החולים.
דניל המשיך לטפל בבנו של החייל מצבו של הילד השתפר מאוד .
לוקאס לאט לאט החל להחלים אחרי 10 חודשים שהיה חולה בסרטן קשה.
התאריך היה2.6.2040.
עברו 8 חודשים מתחילת המלחמה .
דניל לא ידע מה עבר בגורלן של 2 בנותיו ואשתו .
חודשים רבים דניל לא ראה אותן .
הוא קיווה שאראה אותן אחרי המלחמה .
ב5.6.2040 ביקש מכריסטופר לעזור לו לטפל ב2 בניו בתמורה ירפה את בנו מהסרטן.
כריסטופר טיפל בלאון בן ה10 ובלוקאס כמעט בן ה4 .
שבוע לאחר מכן דניל החליט לקחת את לאון ולוקאס לקיידן ותומר .
הוא הלך לניקולס ואמר שלום ניקולס .
איך הבנים ?
ניקולס : הם מרגישים בסדר אולי תהיו אצלי עד שהמלחמה תיגמר.
דניל: תודה על ההצעה אבל זה לא יותר מידי.
ניקולס: אנחנו חברים ואני רוצה לעזור לך .
דניל : תודה אני אשמח שתעזור לי עם הילדים שלי 4 הבנים שלי.
ניקולס : ואת בנותך מצאת ?
דניל: לא אני לא יודע היכן הן .
העיקר שלפחות הבנים שלי חיים ובריאים ויש להם אבא מתפקד .
תודה על כול העזרה ניקולס .
אחזור עוד 7 שעות בסוף יום העבודה שלי .
מחר הבנים יוכלו להיות עם כריסטופר .
עם אתה לא תואכל לשמור עליהם אז שכריסטופר יבוא לביתך .
אני אחשוב אמר ניקולס .
דניל חיבק ונישק את ארבעת בניו .
ואמר אני אחזור עוד 8 שעות אחרי העבודה .
לאון לוקאס תישבו פה.
בבקשה תתדאג להם .
תודה ניקולס.
דניל יצא מבייתו של ניקולס אחרי שנפרד מילדיו ואמר לעצמו שהוא יחזור אליהם מאוחר יותר .
דניל הלך לשון והחליט לדבר אותו הוא לא מיהר לעבודה כי באותו היום היה אמור להתחיל ב10 ב8 הוא נסע לשם נכנס למשרדו של חברו שון .
ואמר שלום שון הכול טוב ?

שון: המלחמה מחמירה הרעב גדל בשבוע שעבר הוציאו יהודים למקלחות והיה בהם גז אני יודע שהורי היו שם אני מפחד .הם רוצחים אותם סתם עם אקדחים ועוד מלא דרכי רצח מחרידים.
דניל: איך אתה כול כך בטוח שהם שמה?
שון: כי אני בטוח שהם שם .
תגיד אפשר לבוא איתך לעבודה.
מה דעתך לברוח
דניל: לברוח ? למה ? קרה משהו רע?
שון: עוד 3 או 4 חודשים לא יהיו כאן בכלל יהודים .
יהיו יהודים שישלחו לעבוד ויהיו כאלה שישלחו למוות .
דניל: אבל למה אתה דואג יש לך מסמכים של היותך גרמני ? מה עולים עליך?
שון : כן לאט לאט .
הם מצאו בשבוע שעבר את אישתי ו4 ילדי הם מאיימים לרצוח אותם אם לא אתוודא .
דניל: לא נורא אז הגטו הזה רק שנה יהיה וזהו .
אתה ממליץ לי ללכת לניקולס ולגור שם .
שון: כן בבקשה קח אותי איתך .
אני לא רוצה למות.
דניל : אוקי אני אלך לעבודה אני לא רוצה לאחר ניפגש ב7 וחצי ?
שון : אני יכול לבוא איתך חכה 5 דקות אני אגיד שאני רוצה לעבוד בבית החולים שאתה עובד .
דניל : אוקי רוצה שאבוא איתך ?
יש לי עוד שעה העבודה מתחילה .
שון : כן תודה דניל.
דניל: אין בעד מה .
שון ניגש לאחד הגרמנים זה היה גרמני מעצבן וקשה .
דניל לא הכיר את הגרמני הספציפי הזה .
למרות שהכיר גרמנים רבים והיה משולב ונאהב על ידם .
שון אמר סליחה אדוני אני יכול לעבוד בבית החולים רובינץ.
הגבר הסתכל בו ואמר ומה רע לך כאן יהודי שקרן ?
שון : לא רע פשוט בקרוב הסגרו את המקום ואני לא אוכל לעבוד פה יותר.
הגרמני הסתכל בו בעיניים מפחידות וכועסות ואמר.
סוגרים את הגטו הזה רק ב15.11.1940 .
יש עוד מספיק זמן אולי יסגרו אותו מאוחר יותר .
אבל אדוני רק היום בבקשה .
הגבר רצה להרביץ לו ואמר מנוול עוד מילה אחת וארביץ לך מול החבר שלך כשתהיה ערום או שתעוף מפה .
בבקשה אדוני אמר והסתכל בו בעיניים מתחננות .
לא דרך אגב אתה שון גרובנץ נכון?
כן אדוני אמר והסתכל בריצפה.
טוב בוא תתלווה איתי .
ואתה תלך לעבוד דניל .
דניל: כן תכף אני זז פשוט היום אני מתחיל ב10 אדוני.
טוב תזדרז .
אתה לא רוצה הרי לאחר .
דניל : לא אדוני .
יום טוב אדוני .
ביי שון ניפגש בהמשך היום אמר והתחיל ללכת לכיוון עבודתו .
מתי שדניל הלך .
החייל אמר אני אוהב את הבחור ההוא .
למרות שהוא יהודי סבתא שלי מרינה הייתה מאושפזת שם במצב גסיסה והידיים שלו הם קסם היא חייה עד היום 5 שנים אחרי שטיפל בה.
ואתה שון יש לי חדשות בשבילך .
שון: כן אדוני.
החייל : אתה יודע שמצאנו את משפחתך בבית שלך ?
שון : כן אדוני
החייל: בשבוע שעבר יש לי פקודה לשלוח את משפחתך לתאי הגזים .
את אישתך ובתך בת ה6 על זה שהילדה החוצפנית שלך התחצפה לפיהר .
היא תמות על כך .
בתך בת ה8 נכה שלא יכולה ללכת אז גם אותה נישלח לתאי הגזים.
בנך בן ה12 נשלח לעבוד ובתך בת ה14 נשלחה לעבוד .
לך תיפרד מ2 בנותיך ואישתך כי בעוד שבועיים בדיוק מהיום .
הם ילכו למקלחות ולא יחזרו ממנה לעולם .
לך תגיד להם להתראות . כי ב19.6.40 הם ימותו ויהיו אינם.
שון : אבל אדוני זה הילדות שלי הן לא התכוונו לפגוע בפיהר ובך.
החייל: אתה מעדיף למות במקומן ?
לעמוד ערום ולהירעל למוות ? לא אתה לא .אתה קשיר לעבוד.
ואנשים כמוך אנחנו לא הורגים רק אנשים חלשים ונכים ומשותקים ועוד הרבה אנשים.
והעונש שלך על זה ששיקרת לכולנו על היותך גרמני.
חברך לפחות היה כנה איתנו שהוא יהודי ויש לו ילדים .
ובחור מוכשר כמותו אנחנו צריכים . הוא רופא נהדר .
העונש שלך חכה אני אתייעץ עם הצוות שלנו .
הגרמני הלך להתייעץ עם שאר הגרמנים.
וניקולס היה שם ואמר תרביצו לו עם שוט בעירום שכולם מסתכלים בו על הטוסיק שלו שיהיה אדום .
רעיון נפלא אמר סונר בואו הם לקחו את שון מחולצתו לרכבת ואמרו אתה תחזור לפה עוד כמה ימים .
הם לקחו אותו למחנה בו היו 2 בנותיו הקטנות ואשתו .
הם הפשיטו אותו מבגדיו ברכבת ואמרו אם תתנגד נרצח אותך .
הם גרמו לשון ללכת עירום לשם ואמרו .
קח כלב תיפרד מהמשפחה שלך
אשתו הסתכלה בו בעיניים דומעות ואמרה מה קרה לך אתה בסדר ?
שון: לא אני לא .
לפתע גרמני אחד אמר איזה גוף יש לו למה שלא נשחק עם הגוף בשלו ?
כמה מהם התלהבו מהרעיון הסתיימו את פיו עם סלוטפ אנסו אותו במשך שעתיים מול אישתו .
ואמרו לך דבר איתה עכשיו זונה .
הם בעטו הכו אותו הוא קפא מקור .
ואשתו אמרה בבקשה תעזבו את בעלי .
הוא לא התכוון לשקר לאף אחד.
זו הייתה אשמתי אני אמרתי לו שמותב שנתחבא שם מצטערת .
ניקולס אמר טוב תעזבו אותו הוא הבין הוא לא רצה לשקר לאף אחד נכון שון ?
שון : כן
ניקולס : אני אקח אותו לבית חולים מעוניין להגיד משהו למשפחה שלך?
שון : אני אוהב אתכן בנות תנסו להציל למרות הכול את חייכן .
ניקולס לקח אותו לאוטו שלו ואמר אני לוקח אותך לטיפול אצל החבר שלך קח תלבש
אתה רועד ויש לך מלא דם בוא קודם אליי לבית אקלח ואלביש אותך.
ניקולס ידע שזה מסוכן הוא לקח אותו לביתו וקילח אותו .
פתאום תומר בא אליו ואמר ניקולס מה קרה ? למה הוא קולו מחוסה דם ?
ניקולס : גילו שהוא יהודי כשהתחזה לגרמני והרביצו לו והתעללו בו מינית .
תתקשר לאבא שלך תומר ותישאל אותו מתי הוא מסיים משמרת?
תומר: אוקי ניקולס
אתה יודע שב 5.10.2040 אני אהיה בן 14 יהיה לי יום הולדת 14.
ניקולס : יופי נסיך .
איך האחים שלך ואתה ?
זקוקים למשהו?
לא ניקולס הכול טוב . השיב תומר .
ורץ להתקשר לאביו מהפלאפון הביתי שלהם הוא נורא רצה לדבר עם אבא שלו.
הוא התגעגע אליו למרות שראה אותו לפני מספר שעות בודדות.

החיים במלחמה הגדולה של הזמנים פרק א .
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
52 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך