A. K. Koren
אז מחר יום השואה, הכיתה שלי עורכת את הטקס וכפי שכתבתי אני אגלם אחת מתוך חמש דמויות. אני רק מקווה שאצליח לגלם את הדמות שלי בכבוד, כדי שיוכל כמו לחיות דרכי- רק עוד פעם אחת

מחר- רק עוד פעם אחת

A. K. Koren 24/04/2017 649 צפיות 2 תגובות
אז מחר יום השואה, הכיתה שלי עורכת את הטקס וכפי שכתבתי אני אגלם אחת מתוך חמש דמויות. אני רק מקווה שאצליח לגלם את הדמות שלי בכבוד, כדי שיוכל כמו לחיות דרכי- רק עוד פעם אחת

מחר- אני לא אהיה קורן.
אני אהיה איש חסר שם.
אני לא אלבש את בגדיי היפים.
מחר אהיה לבושה בגדים מרופטים.
מחר- לא אשא את ראשי בגאווה וגאון, לא אהיה זקופה.
מחר אשפיל את ראשי, ואתכופף תחת עולו של הכוכב הצהוב.
הכוכב הצהוב שמגדיר את מה שאני.
יהודי.
מחר- כולם יחרישו.
ואילו אני- אני ארעים בקולי.
מחר כולם יבכו בשקט, ימחו דמעות.
לא אני.
בזמן שכולם יקנחו את אפם הדולף וינחמו עצמם ואחרים,
אני אצמצם את עיניי בכעס, כעס על מה שעוללו הארורים לי ולאחרים.

מחר יגיע תורי לעמוד זקוף, רק עוד פעם אחת.
מחר יגיע תורי לספר סיפור, רק עוד פעם אחת.
מחר יזכרו אותי ושוב אחיה, רק לעוד שעה אחת.
מחר- לא אהיה רק זיכרון, שלהבת נר מרצדת.
אהיה חי, נושם, בתוך גופה של קורן.
והיא תיזכור אותי כל עוד היא חיה-
נושמת.

מחר- רק עוד פעם אחת
דרג את הסיפור

תגובות (2)

בהצלחה. חייבת להודות שהקטע שלך העביר בי צמרמורת.

24/04/2017 09:09

באמת יפה מאד. מלא תקווה וחוזק. כל הכבוד לך שאת רואה את זה ככה, זה לא קל.

24/04/2017 16:12
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך