Adelin
תגיבו אני מקווה שתאהבו ותהנו מהסיפור .

סיוט במלחמה פרק א

Adelin 05/04/2019 238 צפיות אין תגובות
תגיבו אני מקווה שתאהבו ותהנו מהסיפור .

אלין הייתה ילדה רגילה .
יפה חכמה עם המון שמחה.
אלין מאוד אהבה ריקוד ושירה ככול הילדות.
אך יום אחד אלין ומשפחתה נלקחו מביתם.
נאלצו להשאיר הכול מאחוריהם ריהוט ,בית ואפילו את 2 החתולים שגידלו .
אלין תמיד שאלה את הוריה למה? .
למה הם עזבו הכול ואפילו לא לקחו את החיות שלהם .
הוריה תמיד ענו לה שיש מלחמה גדולה בחוץ.
המלחמה הייתה גדולה והמוני יהודים ואנשים שונים בעולם מתו ממנה .
אלין הייתה ילדה קטנה עם עיניים כחולות רזה עם שיער ארוך בלונדיני גלי עד מותניה .
אלין לא הבינה למה הם צריכים לעזוב את הבית אך היא הקשיבה להוריה שעליהם לעזוב אלין הייתה ילדה רק בת 7 שנים בתחילתה של המלחמה .
.
ביום שהם עזבו את ביתם .
אם כמה מזוודות שהיה בתוכם אוכל מים בגדים חמים ואף שמיכות.
כול משפחתה עלו לרכבת גדולה היה בה נורא צפוף חשבה לה אלין.
הרכבת נסעה במשך יום שלם עד שהגיעה למקום מלוכלך אם המון בתים ישנים.
היו שם מיליוני נשים גברים וילדים .
הוריה של אלין דניאל ושירן .
ולה היו 2 אחיות גדולות ו3 אחים גדולים ואח קטן.
אחותה הבכורה אשלי שהייתה בת 20 ,אחותה ה2 שרלוט בת ה17.
אחיה ה3 סטיבן בן ה15 .
אחיה ה4 שון בן ה13
אחיה ליאם בן ה11,
ואחיה הקטן רועי בן ה4 .
יום יום מוקדם בבוקר אלין ראתה את הוריה יוצאים לעבוד .
אחיה ואחיותיה הגדולים גם הם עבדו .
אלין ואחיה הקטן רועי אינם עבדו .
הם נשארו שם בחדר .
עברו הימים הרעב גדל .
נורא גדל ההורים היו אמורים להאכיל את 7 ילדיהם .
הילדים הקטנים שיחקו עם ילדים אחרים בגטו.
המלחמה החלה רעב כבד ומחלות רבות חיסו את האוויר.
הוריה של אלין החליטו לשלוח את אלין ואחיה הקטן ללמוד בגטו בבית ספר שהוקם בגטו בשביל שיהיה להם חיים רגילים כמו בשגרה לימודים ומשחקים עם חברים .
ההורים חסכו אוכל וניסו לגנוב כמה שיותר בישביל להאכיל את ילדיהם .
האוכל שלקחו מביתם נגמר אחרי שבועיים שהצליחו לחסוך אותו אך הוא נגמר הם היו אמורים למצוא אוכל חדש .
הם עבדו שעות רבות עם ילדיהם הגדולים בישביל להאכיל את משפחתם הגדולה .
אלין ואחיה הקטן רועי היו מבלים בבית ספר שהוקם בגטו .
למען אלו שרצו לחיות בשגרה .
שם הם למדו היסטוריה, גאוגרפיה, אנגלית חשבון, לשון, תנך ומדעים .
שם שיחקו הילדים אחד עם השני .
בבית הספר אלין ואחיה הקטן רועי היו הולכים אליו בין השעות 8 בבוקר עד 3 בצהריים .
לפעמיים נשארו שם גם לצהרון שם הם היו משחקים ואוכלים .
בבית הספר בגטו דאגו להאכיל את הילדים 2 ארוחות ביום .
שלא יחושו רעב .
הארוחה הראשונה הייתה ב10 בבוקר לרוב זו הייתה דייסה או חביתה .
והארוחה השנייה הייתה ב2 בצהריים הארוחה הייתה לרוב מרק או חתיכת בשר עם לחם או תפוחי אדמה עם לחם .
אלין ורועי היו חוזרים ב4 מהבית הספר .
הוריהם ניסו להאכיל אותם ארוחה נוספת בשביל שישרדו.
ב7 בערב האם הייתה מביאה לילדיה אורז או ספגטי או מרק אטריות או בשר .
3 שבועות המלחמה הייתה .
הוריה שירן ודניאל לפעמיים ויתרו על לאכול בעצמם והביאו לילדים הקטנים ביותר את הארוחה שלהם .
המלחמה החלה ב25.9.2039.
3 שבועות שהם היו בגטו הרעב היה קשה .
אלין ראתה שהוריה לא אוכלים ומביאים את האוכל היחידי שיש בידיהם להם לה ולאחיה רועי.
בשבוע השני שאלין הלכה לבית הספר כהרגלה וגם רועי.
ב1.11.2039
המורה לימדה אותם כרגיל עד שהלכו הביתה
כשאלין ורועי חזרו לביתם כרגיל ב4 וחצי בצהריים .
הם ראו שאין איש בבית .
הם יצאו לשחק בחוץ
ולאחר מכן חזרו וציירו ודיברו ביניהם .
אלין ורועי הבינו שהמלחמה קשה ואנשים יכולים למות במלחמה אך הם לא חשבו שהוריהם יכולים למות בה .
ב8 וחצי בערב דניאל חזר לבית הוא הצליח למצוא אוכל שיכול להספיק לשבועיים .
דניאל : ילדים אני מצאתי אוכל הרבה אוכל אנחנו נוכל לאכול אותו שבועיים בלי לגבוא ברעב .
איך היה בבית הספר ?
אלין: משעמם כמו תמיד אבא מתי נחזור לבית שלנו .
דניאל : לא יודע מקווה שבקרוב .
רועי: אבא ומה אם 2 החתולים שלנו והעכבר שלנו ?
הם ימותו אם לא יאכילו אותם ויתנו להם מים.
דניאל : אני יודע רועי בינתיים הם נמצאים אצל חבר טוב שלי לנדן . הוא דואג להם והם יחיו אל תדאג להם בסופה של המלחמה אתה תראה את העכברים והחתולים שלך .
אלין: הם לא רק שלו גם אני מתגעגעת אליהם.
דניאל : אני יודע ילדים .
אני אמצא דרך להוציא אותנו מבטיח לכם .
רועי: איך נצא מכאן אבא?
דניאל: אני אמצא דרך .
בערב כול המשפחה אכלה גם סטיבן ושון הצליחו למצוא מזון נוסף עבור המשפחה .
בלילה הם הלכו לישון וכיבו את האורות .
בבוקר דניאל התעורר ב4 בבוקר והלך להתכונן לעבודה וכך גם ילדיו הגדולים ואשתו .
כעבור חודש נוסף שהיו בגטו ב1.12.2039
חודשיים וחצי המלחמה הייתה ולא נראה שיש סיום באופק .
דניאל חזר בערב ורצה לדבר עם ילדיו אלין ורועי .
דניאל : ילדים אני כול כך מפחד המלחמה כול כך קשה .
אני רוצה לחיות .
יום למחרת ב4 וחצי בבוקר נכנס חייל והעיר את כול מי ששעה בחדר ואמר קומו תתפשטו יש לכם מקלחת .
גברים ונשים וילדים בנפרד .
דניאל ראה סביבו המון אנשים ערומים . הוא לא התקלח כבר חודשיים .
אחרי המקלחת חזר לחדר .
משפחתו הייתה בחיים אחרי המקלחת .
דניאל עבד קשה וכך גם אשתו .
3 חודשיים לאחר מכן ב 3.3.2040 .
החליטו הגרמנים להפריד בין המשפחות .
הגרמנים החליטו שגברים מעל גיל 14 ילכו לעבוד בעבודות פיזיות קשות .
וילדים ונשים יעבדו במתפרות וכול מיני כאלה דברים של בנות תפירה בישול ניקיון.
דניאל אמר אל תדאגי שירן .
אני אשרוד מבטיח לך .
אשתו בכתה ולא רצתה להיפרד מבעלה .
אלין ורועי בכו כי הם לא רצו שאבא שלהם דניאל ילך ויעזוב אותם לבד .
הגרמנים שאלו כול מי שמעל גיל 14 הולך לכאן.
בנו סטיבן אמר אני בן 15 .
בוא לכאן .
דניאל אמר לפני לשון שיגיד שהוא בן 14 ולא 13 והוא יוכל להיות איתו ועם סטיבן אחיו הגדול.
דניאל סטיבן ושון עבדו מאוד קשה . בתמורה הביאו להם אוכל ומים.
הבנים עבדו קשה מאוד בקור עם בגדים דקים .
הבנות אשתו שירן אשלי ושרלוט עבדו במתפרה .
בנו ליאם עבד גם .
אלין ורועי המשיכו ללכת לבית הספר בגטו .
עברו הימים הרעב גדל יום אחד
כעבור חודש ב3.4.2040 אלין אמרה לאחותה הגדולה שרלוט בת ה17 .
שרלוט אני רוצה לצאת מכאן אולי נברח יחד אל היער .
שרלוט אמרה זה נורא מסוכן עלולים לירות בנו אם הראו אותנו מטפסים על הגדר.
אלין אמרה אבל אני רעבה וגם רועי אין לנו מה לאכול .
רועי אמר נכון בבית הספר הארוחה האחרונה שאכלנו הייתה בבוקר לפני יומיים .
שרלוט אמרה קחו הנה אטריות אורז ובשר עם מרק אטריות ולחם .
אתם היום תקבלו את האוכל שלי אם אתם כול כך רעבים .
אלין אמרה באמת תביאי לנו .
שרלוט אמרה נוו ברור אתם קטנים אני גדולה .
אתם צריכים לאכול .
בערב שרלוט הביאה לאחותה ואחיה הקטן לכול אחד מהם כף אורז כף ספגטי חתיכת בשר נפרדת לשניהם .
פרוסת לחם אחת לשניהם .
היא הביאה לשניהם 2 כפות גדולות של מרק אטריות .
ואמרה תאכלו אתם צריכים לגדול .
ליאם קראה לו שרלוט ליאם היה בן 11 שנים .
מה את רוצה ? אני ממש רעב לא אכלתי כלום במשך 4 ימים .
שרלוט החליטה לא להשאיר לעצמה דבר לאכול היא הצליחה לחלק ל3 אנשים אך לבסוף הביאה את המנה השלישית לאחיה הקטן ליאם ואמרה תאכל לבריאות .
אני אכלתי היום בבוקר 4 כפות גדולות של מרק אטריות עם פרוסת לחם .
אני אסתדר ללא האוכל הערב .
אחרי שהילדים אכלו .
גם אחותה אשלי באה ואמה שירן .
יום למחרת אשלי התעוררה ואמרה אלין בואי
מה אמרה אלין המלחמה הסתיימה אנחנו יכולים ללכת מכאן .
אשלי אמרה לא היא לא סתכלי מה מצאתי מצאתי ספר את ורועי תוכלו לקרוא אותו .
תודה אשלי אמרה אלין
אין בעד מה אחות קטנה .
תיקראי את הספר יחד עם רועי .
ותספרי לי איך הספר היה לכם מעניין .
אשלי אמרה לה אלין תסתכלי מה מצאתי אתמול במתפרה .
שמתי אותו בתוך קופסא עם חורים והבאתי לו אוכל ובקבוק מים .
אלין אמרה מה זה אשלי עכבר .
אשלי אמרה ניחשת נכון תשחקי איתו עם רועי .
זה עכבר קטן שנראה שנולד לא מיזמן הוא יהיה שלך ושל רועי .
רק אל תישכחו אתם צריכים להאכיל אותו כול יום ולתת לו מים .
זו מתנה ממני .
תודה אשלי קראה אלין וחיבקה את אחותה הגדולה .
אין בעד מה מותק אמרה וחיבקה אותה חזרה .
אני חייבת לרוץ לעבודה .
אל תשכחי אלין אני אחזור בערב ואם אמצא משהו נוסף אביא לכם לשחק .
איך קוראים לעכבר שלך אלין הבאת לו שם?
אלין הסתכלה בעכבר זה היה עכבר לבן עם כתם אפור על גבו .
אלין חייכה אליו ואמרה קוראים לו אוליבר .
אשלי אמרה שם יפה רק אל תשכחי להחביא את הקופסא מתי שהגרמנים באים.
אלין הושיבה כן ביי אשלי ניפגש בערב .
ביי אלין תחזרי לישון עכשיו רק 5 בבוקר .
אני לא עייפה יותר אמרה אלין ושיחקה עם העכבר .
בבוקר המאוחר יותר אלין הראתה את העכבר לרועי וליאם .
הם שיחקו עם העכבר והביאו לו קערה עם אטריות ואורז וכמה אגוזים ומים .
כשחזרו מהבית ספר הם שיחקו עם העכבר והביאו לו לחם וחתיכת בשר.
חודשיים לאחר מכן ב5.5.2040 .
אלין ורועי שיחקו עם העכבר אחרי שהביאו לו אורז אגוזים ומים העכבר גדל .
אלין שמעה אנשים מתקרבים לחדרה והחביאה את העכבר בקופסא מתחת המיטה .
חייל גרמני עם מדים נכנס וראה 3 ילדים יושבים .
החייל אמר ילדים אתם יודעים מה יש היום
רועי נענע את ראשו לשלילה .
יש לי יום הולדת בחודש הבא אבל חוץ מזה אני לא יודע מה יש היום .
החייל אמר טוב היום זה יום המזל שלכם .
רועי אמר למה ? מה יש היום ?
החייל אמר כי אני יכול לעשות בישבילכם משהו .
רועי אמר כמו מה אדוני !?
החייל אמר קחו ארוחת צהריים
בואו איתי ואביא לכם אוכל .
הילדים הלכו אחריו הוא הביא להם ארוחה גדולה שניצלים פורה ופיצה.
החייל נתן אוכל ומים לילדים .
הוא לקח 3 שקיות גדולות.
ואמר יש שם בגדים שקטנים על ילדי אז אני מביא אותם לכם .
הוא הביא להם שקית נוספת שהיה בתוכה מזון.
ומאז החייל דאג להאכיל אותם כול הזמן במשך תקופה ארוכה מאוד
ואמר אחזור בשבוע הבא .
אני יעזור לכם ילדים .
רועי הסתכל בעיניו ואמר תודה אדוני .
אלין אמרה כן תודה רבה אנחנו מאוד מודים לך על העזרה שלך.
ליאם אמר תודה תגיד ואפשר לבקש ממך טובה?
החייל הסתכל בהם .
כן ומהי?
ליאם אמר להוציא אותנו מכאן בבקשה אדוני אנחנו לא יכולים להיות כאן יותר .
החייל הסתכל בילדים ואמר אני אנסה להוציא אותכם מכאן .
אתם היחידים ששרדתם מהמשפחה?
ליאם אמר לו לא יש לנו 2 אחים גדולים ו2 אחיות גדולות ו2 הורים.
אנחנו הכי קטנים בבית.
אני בן 11וחצי אחותי אלין בת7 וחצי ואחי רועי עוד מעט בן5 שנים .
החייל אמר הבנתי ילדים אני אחזור אליכם בעוד יומיים .
אתם תהיו בטוחים איתי אביא לכם אוכל ומים ובגדים .
אולי מאוחר יותר אחשוב איך להוציא אותכם .
ליאם אמר תודה אדוני
אין בעד מה על תשכחו לאכול ולשתות הכול יהיה טוב.
חודש לאחר מכן ב5.6.2040 כמעט שנה למלחמה .
רועי אמר אמא אני בשבוע הבא אהיה בן 5 .
זאת אומרת שתהיה מסיבה נכון אמא.
אמו הסתכלה בעצב ואמרה לא מתוק לא נוכל לערוך מסיבה כמו תמיד אבל נשתדל לעשות לך מסיבת יום הולדת כיפית ככול האפשר בשבוע הבא.
רועי הסתכל באמו ואמר ואבא והאחים הגדולים שלי יבואו נכון?
אמא אמרה אני אלך להגיד להם מחר על יום הולדתך ה5 מתוק .
יום למחרת אחרי העבודה שלה ב6 היא הלכה לבעלה ו2 בניה שלא ראתה אותם זמן רב להגיד להם שהם לא ישכחו מיום ההולדת .

והילדים התגעגעו מאוד וגם היא
אחרי זמן הליכה ארוך היא הגיעה .
היא ראתה את 2 בניה שלא ראתה כחצי שנה את סטיבן בן ה15.5
ושון בן ה13.5.
היא שאלה בנים איפה אבא שלכם.
הבנים הסתכלו עליה ואמרו
אבא לא כאן .
סטיבן הוסיף אבא חולה בשפעת קשה ולקחנו אותו לרופא.
אנחנו יושבים איתו הרבה ואת רוב האוכל שלנו אנחנו מביאים לו לאכול .
הוא חלש אם חום מאוד גבוה אולי תישארי פה אמא .
אחרי הכול יום עבודה אולי תבלי גם איתנו אנחנו גם הבנים שלך הרי נכון!
נכון בנים הושיבה אתם חשובים לי איפה דניאל
אני רוצה להיפגש איתו .
הבנים לקחו אותה לאביהם החולה
הרופאים טיפלו בו והביאו לו מזון ומים .
הם נהגו למדוד את חומו כול כשעתיים ולהזריק לו זריקות למניעת כאבי ראש ובטן ולירידת חום.
שירן הסתכלה בבעלה שהיה נראה ממש חלש ורזה .
טיפלו בו כמה רופאים גרמנים שסיכנו את חייהם וטיפלו בו בדניאל.
שירן שאלה סליחה אדוני הוא הישרוד?
למה הוא נחלש ככה אפילו שנה לא חלפה?
הרופא נעץ בה מבט ואמר המים שהוא שותה מלוכלכים וצהובים האוכל לא טרי .והוא עובד קשה מידי באופן קבוע.
לדניאל יש חיידק טורף ביטני הוא לא ישרוד בגטו הזה .
אני אומנם יכול לעזור לך ולקחת אותו לביתי לטפל במחלה שלו אם רופאים נוספים .
בעלך בנוסף סובל מתת תזונה חמור .
בעלך שוקל 29 קילו .
הוא כנראה מביא את כול האוכל לילדיו ולבדו לא אוכל דבר .
דניאל ישרוד אם הוא יהיה בבית שלי בטיפול .
אני אטפל בו והוא יחלים .
הוא יוכל להיות בביתי עד תום המלחמה .
שירן אמרה באמת באמת אתה מוכן לסכן בחייך עבורו.
הרופא חייך אליה ואמר הוא בחור צעיר בן 35 לא חבל שימות במלחמה מתת תזונה או מחיידק טורף .
כמה זמן הוא כך שאלה שירן?
דניאל נמצא בבית החולים כבר חודש ימים. .
הוא ישן הרבה .
אני עוזר לו להתקלח להתלבש לאכול לשתות לוקח אותו לשירותים .
עוזר לו בהכול .
אני רוצה שהוא יחיה את יודעת מה היו עושים לו אם לא אני והרופאים הנחמדים שאת רואה?
הם היו יורים בו או מרביצים לו מענים אותו או שורפים אותו המשרפות או היה מת במקלחת גזים .
קודם אקח את בעלך . אני יעזור לו .
דניאל קרא הרופא בשמו .
מה ענה בקול חלש
דניאל איך אתה מרגיש אחרי הניתוח בבטן יותר טוב?
לא כול כך אמר והחל לבכות תודה שאתה עוזר לי באמת אני הייתי רוצה לגור אצלך אם זה אפשרי ?
כן ברור הרי אקח אותך לביתי אתה תקבל שם כול מה שאתה צריך .
חדר מיטה בגדים חמים שמיכה אוכל מים טיפול תרופתי הכול .
מבטיח דניאל יהיה בסדר .
שירן הסתכלה בבעלה ואמרה דניאל ואם אתן לך לקחת את אלין ורועי לפחות מכאן .
הם לא ישרדו להיות פה.
הם קטנים כול כך .
הרופא הסתכל בה ואמר תביאי בינתיים ילד אחד .
הוא יחיה בביתי ואני אטפל בו .
בילד ובבעלך .
שירן הסתכלה במבט עצוב ואמרה וילדה נוספת זה לא יהיה אפשרי?
מצטער גברתי אולי מאוחר יותר אני לוקח מפה את דניאל בעוד 3 ימים תביאי לי את הילד .
אני אטפל בו .
אחרי ששירן בילתה שם היא חזרה ב10 לחדרה ילדיה ישנו היא התקרבה לרועי בנה הצעיר ביותר .
ונישקה את בנה ואמרה רועי אתה ואבא שלך תחיו אצל משפחה גבר ואישה הם ידאגו לך ילד שלי .
הם ידאגו לך לבגדים שמיכות אוכל ומים .
אביך חולה מאוד אז הגבר הנחמד הזה מטפל בו .
רועי הסתכל באמו ואמר אני אחייה אם אבא .
בבית אני יעבור מכאן ואת והשאר תישארו לרעוב כאן?
שירן הסתכלה בו ואמרה כן אתה תהיה אם אבא אתה לא תישרוד כאן המלחמה קשה מאוד .אנשים מתים כאן כול יום מאות מהם.
יום למחרת אלין התעוררה וגם ליאם רועי ניגש לשניהם ואמר אתם יודעים מה אמא סיפרה לי?
מה אמר ליאם?
כן מה היא אמרה לך אמרה אלין?
היא אמרה לי שאני אגור עם אבא שלנו .
שאבא חולה . הרופאים יטפלו בו והוא יחלים ואני ואבא עד סופה של המלחמה נגור אצל האיש והוא ידאג לנו לכול מה שאנחנו צריכים.
ליאם אמר יופי אז אנחנו יוצאים מפה?
אלין אמרה כול המשפחה באה לאיש הזה נכון רועי?
רועי הסתכל בהם ואמר לא רק אני ואבא .
הוא לא הסכים עוד אחד תנסו לשכנע אותו .
אני לא יודע אם זה יצליח.
ליאם אמר אז אני נשאר כאן ? הסתכל עצוב
נראלי תדבר אם אמא בערב שתבוא הביתה .
הם הלכו לבית הספר וכשחזרו .
אמא שירן לקחה את ילדיה והחליטה שהילדים יפגשו אם אביהם כי עוד יומיים הוא עוזב
רועי רץ לאביו וחיבקה אותו הוא אמר לו שהוא אוהב אותו מאוד.
דניאל חיבק את בנו ואמר שמעת רועי אתה בא איתי ?
כן אמר רועי אני אוהב אותך אבא.
אלין וליאם הסתכלו בעצב ובכו על פרידתם עם אביהם הם גם רצו לצאת מכאן .
הרופא אמר מצטער בינתיים רק 1 אולי בעוד 3 חודשים אקח 1 נוסף ממכם .
אתם תחליטו מי זה יהיה .
ליאם יסתכל בו ואמר ואם עכשיו תיקח 1 מאיתנו ולא תיקח אף אחד לביתך במשך שנה
אוקי ענה הרופא אז מי מכול 6 ילדיך האחרים אתה מעוניין דניאל.
דניאל הסתכל בילדים הוא ראה כמה ליאם רצה ואמר בסדר ליאם אתה תבוא איתנו .
מצטער אליני אנחנו ניפגש עוד שנה . בשנה הבאה גם את תצאי מכאן מבטיח לך ילדה שלי .
אוקי .
כשחזרו לביתם אלין ידעה שלא יהיה מי שמשחק איתה היא החליטה לתת את העכבר לרועי מפני שידעה שלרועי יהיה במה להאכיל אותו ולה לא .
קח רועי הוא שלך וגם החולדה שמצאתי והשפן ששרלוט הביאה לי אתה תשמור עליהם נכון ?
אני אתגעגע אליך רועי וגם אליך ליאם .
תבטיחו לי שתכתבו לי מכתבים ואני לכם .
רועי הסתכל בה ואמר בטח אלין .
יומיים אחרי שחזרו מבית הספר שירן לקחה את ליאם ורועי רועי לקח איתו 3 קופסאות השפן העכבר והחולדה .
שירן ארזה את דבריהם בגדים שמיכות בתיקים .
היא לקחה את ליאם ורועי
היא לקחה איתה את בתה אלין שתוכל להיפרד מאחיה ואביה .
אלין בכתה היא רצתה כול כך לבוא גם .
אך לא יכלה .
כעבור שעה של פטפוטים הרופא אמר לה אני אקח גם אותך רק מאוחר יותר ילדונת .
הרופא ששמו היה ריצ’רד החביא את דניאל רועי וליאם ונסע מחוץ לגטו .
כעבור שעה נסיעה הם הגיעו לבית .
הם ירדו מהאוטו .
ריצ’רד לקח את 2 הבנים ודניאל לחדר .
הוא טיפל בדניאל בצורה הטובה ביותר שיכל .
רועי וליאם זכו לבית ריצ’רד האכיל אותם 4 פעמים ביום נתן להם להיתקלח לישון במיטה רקה הביא להם מים שמיכות בגדים ועוד .
יום למחרת רועי הלך לאביו ואמר לו אבא
איך אתה מרגיש?
ממש כואב לי רועי .
אני שמח שאתה וליאם פה איתי .
אני מצטער שאלין לא יכלה לבוא אלו החוקים שלו לא שלי .
לפחות הוא הסכים לקחת עוד אחד ובחרתי בליאם.
באותו היום אלין הלכה לבדה לבית הספר .
היא חזרה ממנו לבדה כבר לא היה לה אם מי לדבר אמא שלה שירן ו2אחיותיה הגדולות עבדו בשביל להאכיל אותה .
2 אחיה הגדולים עדיין עבדו שם .
במחנה עבודה לגברים.

3 ימים אחרי אלין ברחה למחנה שבו היו 2 אחיה הגדולים סטיבן ושון.
היא חיפשה את אחיה ואז שון אמר לה מה את עושה כאן אלין?
רציתי לדבר איתכם אני מתגעגעת אליכם אתם האחים שלי.
כעבור חודשיים דניאל היסתגל לביתו החדש וגם ליאם ורועי .
הכול נתנו להם אוכל מים בגדים ואפילו לצפות בטלוויזיה לפעמים
הרופא אמר דניאל מצבך די משתפר אבל תצטרך טיפול תרופתי לפחות עוד 3חודשים התאריך היה 8.8.2040 דניאל ניזכר היום יום ההולדת של בתו אלין.
אלין תהיה בת 8שנים .
דניאל לא יכל לברך את אלין בגלל המרחק.
אז הוא ביקש מריצרד לשלוח לבתו מתנה לגטו.
ריצ’רד אמר אוקי תישלח לבתך איזושהו מתנה .
דניאל אמר אני אשלח לה ברכת יומולדת
ריצ’רד הביא לו כול מיני ממתקים ומזון .
דניאל פשוט עטף יפה את העתיפה .
ובה היו שוקולדים איכותיים , מרשמלו, כול מיני ממתקים נוספים אוכל מבושל מסוגים שונים .
דניאל צירף לזה ברכה ומס בגדים חמים לבתו עם שעון יד ודובי .
הוא שלח את זה בדואר .
ואמר אתה בטוח שהמתנה תגיע אליה .
ריצ’רד אמר אני חושב שכן .
התאריך היה 12.8.2040 אלין עדיין הייתה שם באותו הגטו .
עם אחיה ואחיותיה
באותו היום אחיה סטיבן הגיע ואמר אלין בואי
סתכלי מה קיבלת ליום ההולדת שלך .
זאת מתנה מאבא שלנו .
אלין הסתכלה באחיה ושאלה ומה יש שם סטיבן ?
יש שם אוכל וממתקים .
כמה בגדים בשבילך .
אבא שלח לך דובי חמוד קטן.
ברכת יום הולדת .
בואי תקראי מה כתוב בברכה
איזה כיף לך שהביאו לך מתנה ליום הולדת שלך.
גם אתה תוכל לאכול מהאוכל סטיבן אמרה .
תודה אחות קטנה .
חודשיים שאני פה כמעט לבד לגמרי.
אבא החלים לדעתך ?
לא יודע אמר סטיבן .
המלחמה קשה מאוד אלין את כבר בת 8 .
והמלחמה עדיין לא נגמרה
אני דואג מאוד דואג .
כמה זמן נהיה במקום הארור הזה.
ואת אלין מפחדת?
כן אני כן סטיבן .
לא נורא נעבור את זה יחד נכון אלין ?
נכון סטיבן ענתה לו.

אלין הסתכלה במתנה ואהבה אותה מאוד.
אביה הביא לה שעון יד ורוד .
אלין ענדה את השעון לכול מקום ולקחה את הדובי החדש. שלה לכול מקום.
חודש לאחר מכן דניאל אמר יש מצב תוציא 2 ילדים שלי נוספים .
ריצ’רד הסתכל בו ואמר כן יש מצב עוד 3 חודשים .
תצטרך להחליט מי אתה רוצה שאקח ממה שהבנתי מקודם את הילדה הקטנה .
ואת מי עוד תצטרך להחליט .
ואולי למרות הכול אקח רק ילד/ה אחת/ד.
אתה תצטרך להחליט דניאל .
אוקי בסדר תודה ריצ’רד .
בחודש הבא ב12.10.2040 בני סטיבן יחגוג יום הולדת 16 אני חייב לשלוח לו גם משהו זה בסדר מבחינתך ריצ’רד?
כן ברור השיב הוא .
ובני שון יחגוג 14 ב28.10.2040 2 הבנים שלי נולדו באותו החודש.
בסדר אני מבין אתה רוצה לשלוח 2 מתנות לכול בן את המתנה שלו .
כן הבנת נכון אמר דניאל .
ומתי הבנות הגדולות שלך יש להן יום הולדת ?
דניאל השיב לו לבתי הבכורה אשלי תהיה בת 21 ב18.1.2041,והבת השנייה שרלוט תהיה בת18 ב22.12.2041.
אהה בנות מאוד גדולות יש לך דניאל.
כן אני יודע השיב לו .
הן כבר בחורות בוגרות.
ב18.11.2040 סטיבן אמר עוד מעט אני אהיה בן 16 .
אני הופך לאט לאט לבוגר.
אלין אמרה אתה תמיד תהיה בוגר ואחראי יותר ממני .
אני שמחה שיש לי אח כמוך .
אנחנו פה כבר יותר משנה אני רוצה לצאת מכאן.
סטיבן מתי?
אני לא יכול להגיד לך את זה ,אני לא יודע.
ואתה סטיבן רוצה לברוח איתי אל היער כי שרלוט מפחדת .
היא אומרת שזה מאוד מסוכן .
שיכולים לירות בנו עם הראו אותנו .
סטיבן אמר מצטער אליני אני לא יברח מכאן שרלוט צודקת זה מסוכן .
את יכולה למות .
וגם נגיד ותצליחי לברוח ליער הגדול .
מה אז תעשי ? תחפשי את אבא?
אלין אמר נוו כן אני רוצה לראות אותם הם המשפחה שלי גם בדיוק כמוך משפחה שלי .
כבר קרוב לחצי שנה לא ראיתי את רועי וליאם .
הם היו משחקים ומדברים איתי ועכשיו .
משעמם לי אף יותר ללכת לבית הספר בגטו .
בלעדיהם .
הוחלפו לנו כבר7 מורות .
אומרים שרצחו אותן .
אני מפחדת סטיבן אני רוצה הביתה..
גם אני אמר לה סטיבן .
חודשיים לאחר מכן הייתה מגפה בגטו .
מחלות קשות התפשטו באוויר .
השנה כבר הייתה1941 .
התאריך היה כבר15.1.1941.
שון החל להרגיש רע
הוא הרגיש חלש חסר כוחות .
הוא סבל מאוד .
הוא היה חולה סטיבן טיפל בו במסירות .
אך מהר מאוד סטיבן הבין שאחיו זקוק לרופא .
הוא החליט לקחת את אחיו שון בןה14 לרופא .
אלין הייתה איתם עם הבנים .
אלין דאגה להם ופחדה לאבד אותם לתמיד .
סטיבן לקח את שון
למרפאה לקבלת טיפול רפואי .
ושם הוא פגש את ריצ’רד .
ואמר לו שלום ריצ’רד שון נורא חולה הוא רק בן14 .
תוכל בבקשה לטפל בו .
כן בטח תשכיב אותו פה אתה הבן של דניאל?
נכון ?
כן נכון?
כן נכון הושיב סטיבן המגפה פגעה גם בו .
ריצ’רד בדק אותו הוא ערך לו בדיקות דם .
ועוד כול מיני אחרי שבועיים שטיפל בשון
אמר ריצ’רד אביך נורא דואג לך שון
הוא רוצה שאקח אותך אליי לבית מה אתה חושב שון?
כן אני מאוד רוצה לראות אותם אפשר שתקח גם את אחי סטיבן .
אני אחשוב אמר ריצ’רד.
סטיבן ישב על יד אחיו שון .
סטיבן טיפל בשון .
עזר לו בכול מה שיכל מקלחות לאכול הכול .

ריצ’רד התקשר בטלפון הביתי שלו לדניאל .
ואמר אני חושב שעדיף שניקח את שון הוא חולה מאוד כרגע .
גילנו לו לוקמיה . סרטן בדם.
דניאל אמר באמת אז כן לקח את שון .
תסביר לאלין שלקח אותה בעוד כחצי שנה.
אבל את סטיבן מגיע לו לבוא .
הוא דואג לשון באופן משמעותי .

עוזר לו בכול הדברים .
אני אביא את שון לביתי .
נטפל בו יש לו כנראה סרטן בדם .
הוא צריך להעבור טיפולים ותרופות וניתוחים .
אני אביא את שון שבוע הבא .
סטיבן פנה אליו ריצ’רד כן מה ענה לו .
אני אשמח אם לקח אותי מכאן אני אעשה הכול בשבילך ענה סטיבן .
ריצ’רד הסתכל בו ואמר עכשיו התאריך 28.1.1940 אני אוכל לקחת אחד ממכם בעוד 4 חודשים אני חושב שיקח רק את שון.
סטיבן אמר אני רק רוצה לבוא בבקשה ריצ’רד .
אוקי אקח אותך ואת שון .
ואת הילדה אקח עוד חצי שנה מכאן .
שבוע למחרת ריצ’רד הביא את שון לביתו .
סטיבן החליט להישאר לשמור על אחותו הקטנה אלין בת ה8.
ריצ’רד אושפז את שון .
הוא העביר לו ניתוחים וכימותרפיה .
דניאל ישב לצידו .
הוא שמח ש3 מילדיו היו לצידו .
בנו בן ה14 שון.
בנו ליאם בן ה12 .
בנו רועי בן ה 5.5.

כעבור שבועיים ב15.2.1941 .
אלין טיילה עם אחיה סטיבן אחרי שסטיבן חזר מהעבודה שלו .
כעבור שבוע המלחמה החריפה
סטיבן אמר שמעת מחר יש מקלחות
סוף סוף עברו חודשיים מאז המקלחת .
תיזהרי שלא יכניסו אותך שזו של הגזים .
אני אזכור סטיבן .
אולי למרות הכול נברח אני עייפה ורעבה.
קחי פיתה תוכלי שלא תרעבי.
אני אסתדר בילעדיה.
אני לא רעב כול כך .
אלין הסתכלה בו ואמרה אתה ממש רזה כולל עצמות ואור .
אתה צריך לאכול יותר ממני אכלתי אתמול בצהריים 3 שניצלים וציפס.
אכלתי גם חביתה עם בצלים ב5 אתה זקוק לזה יותר ממני .
בחודשיים לאחר מכן ב25.4.2040 .
ילדים רבים נורו ונהרגו .
אלין ראתה שחבריה וחברותיה בגטו מתו כמעט כולם .
אלין הייתה ממש עצובה היא רצתה לבקש מתנה ליום ההולדת ה9 שלה .
לצאת מהמקום הארור הזה .
החייל כבר בקושי היה מגיע
פעם בחודש היה בא ומביא לה 2 שקיות גדולות של כול טוב .

דניאל ישב לצד בנו שון .
ולא זז ממנו רחוק מידי .
הוא רצה ששון הדרוש המלחמה גברה והייתה קשה.
רעב קשה היה לא היה מספיק מים .
היו המון מחלות קשות באוויר .
כעבור 4 חודשים הגיע יום ההולדת התשיעי של אלין .
אלין ממש שמחה היא קיוותה שסוף סוף תוכל לצאת משם שנתיים אחרי שהחלה המלחמה הקשה .
אביה שלח לה גם השנה מתנה דומה לזו של שנה שעברה .
במקום השעון יד הוא הביא לה יומן .
ובמקום הדובים הביא לה זוג עגילים קטנים מזהב.
אלין הייתה שמחה ואהבה את המתנה שלה .
אלין החלה לכתוב ביומן שלה .
וביקשה מאחותה הגדולה שרלוט לענוד לה את העגילים.
שרלוט ענתה לה ואמרה לה עגילים מהממים איזה מתנה יפה .
ומה כתוב בברכה שלך ליום הולדתך התשיעי .
אלין קראה לה את הברכה .
שרלוט אמרה איזה יופי מזל טוב לך אחות קטנה .
את יודעת מה מצאתי אתמול אלין?
אלין הסתכלה באותה הגדולה שרלוט בעיניים מסוקרנות ואמרה מה .
מצאתי לך חבר ילד בן גילך קוראים לו תומר .
בוא תומר קראה לו .
תומר ניגש לשרלוט .
תסתכלי אלין יש לך חבר עכשיו .
תשחקו ביחד יהיה לכם כיף .
יש תודה שרלוט סוף סוף אני לא יהיה לבד מתי שאת אשלי ואמא תעבדו .
בוא תומר נלך לשחק .
בואי אמר לה תומר .
בחודש ההוא אלין שיחקה עם תומר ודיברה איתו הוא הביא לה חברה.
אלין שאלה את תומר מי מהמשפחה שלך חיי?
ההורים שלי נפטרו ענה תומר.
ויש לי 2 אחים גדולים בחיים הם בני 14 ו16 ואחות גדולה בת 17 .
ואו אז האחים שלך בחיים ממה ההורים שלך מתו?
אבא שלי מת ממחלה קשה אחרי 8 חודשים שנאבק על חייו .
ואמר שלי נפטרה בתאי הגזים .
מצטערת אמרה אלין והסתכלה לריצפה .
לא נורא זה לא אשמתך אלין.
אוקי זה באמת לא אני אבל חבל עליהם
בני כמה הוריך היו?
תומר?
אבא בן39 ואמא בת 35 .
אהה טוב אוקי תומר .
אלין נהגה לשחק איתו ולדבר איתו .
היה לה מאוד כיף בחברתו.
אלין הייתה ילדה מאושרת שוב למרות המלחמה .
היא החלה להתאהב בו בתומר .
היא אהבה אותו וחשבה לעצמה שאם היא תצא מכאן היא תצא רק איתו עם תומר.

דניאל חשב לעצמו איך הוא יוצא את בתו משם היא הייתה קטנה והיא בגטו כבר שנתיים .
ודניאל ורועי היו שם רק 9 חודשים יחד עם ליאם .
ובנו שון כבר מחודש פברואר החל להיות איתם .
כבר 7 חודשים הוא איתו .
מצבו של שון לא קל .
שון עבר 5 ניתוחים על ידי רופאים גרמני טובים .
והחל לעבור כימותרפיה לפני חצי שנה והקרנות.
הוא החל לעבוד טיפולים כימותרפיים לפני כחצי שנה .
שון ממש נחלש ובכה ממש היה לו קשה וכואב .
הוא התקשה להבין למה זה מגיע לו .
שון עבר 2 טיפולי כימיה בחודש .
ופעם בחודש הוא עבר הקרנה .
שון כבר היה לקראת סיום הטיפולים הכימותרפים הוא גם כבר התקרב לסיום הקרנות שלו הוא עבר כבר חצי דרך .
גופו אומנם היה חלש אך מצבו כעבור 8 חודשים שטופל השתפר .
שון אמר אבל אבא המלחמה הזו תסתיים בקרוב מתי נחזור אלינו הביתה?
דניאל הסתכל בבנו וענה גם אם המלחמה תסתיים אתה עדיין תצטרך להישאר כאן לבדיקות וטיפולים .
עברו כבר שנתיים מאז תחילתה של המלחמה.
רועי כבר הספיק לחגוג את יום הולדתו ה6 לפני חודשיים וחצי .
בשנה הבאה רועי אהיה כבר בן 7 ילד ממש גדול .
שון אמר אני יודע אבא .
אני שמח שאתה פה לידי שוני אני מאוד אוהב אותך .
גם אני אותך אבא .
טוב תודה שוני חמוד שלי .
שון שאל את אביו והוא ניקח את אלין או שלא ?
אני לא יודע אמר דניאל מקווה שכן .
אולי בתחילתה של השנה החדשה 1942 הוא ניקח את אלין משם אם עד אז המלחמה לא תיגמר.
רועי קרא לו דניאל .
מה אבא ?
רועי הלך אליו ואמר אבא אני שמח שאנחנו ביחד .
גם אני אמר שדניאל וחיבקה את בנו .
למזלנו ריצ’רד הסכים שנישאר ונגור כאן .
כאן אנחנו מקבלים הכול מה שאנחנו צריכים אוכל מים נעליים ביגוד כול דבר .
אני יודע ריצ’רד הוא ממש נחמד אני אוהב אותו בגלל שהוא הציל אותי אותך את שון וליאם .
לדעתך הוא יסכים שיהיה בביתו מישהו נוסף ?
לא יודע אמר דניאל ונישקה את בנו .
בגטו סטיבן המשיך בעבודה הקשה .
גופו נחלש מיום ליום.
הוא צריך כ300 קלוריות בלבד ליום .
הוא היה רעב באופן קבוע .
סטיבן בקרוב יהיה בן 17 אך הוא רצה שכול המלחמה כבר תיגמר .
סטיבן הלך לאחותו הקטנה אלין ואתה לדבר איתה .
סטיבן ראה שאחותו הייתה עם ילד .
זמן רב מאוד .
סטיבן ניגש אליה ושאל מה את עושה? אלין?
אני מדברת עם תומר הוא החבר שלי .
תומר זה אח שלי סטיבן והוא עוד מעט בן17 .
איזה אח מגניב הוא נראה אמר תומר אחרי שהעיף בו מבט מהיר .

סטיבן עבד ימים על ידי הימים .
הוא עבד שבועות רבים .
הרעב היה קשה והיו המון מחלות באוויר .
סטיבן היחידי מכול אחיו שנשאר שם .
3 חודשים אחרי שעבד בתורה פיזית קשה מאוד .
הוא אכל מזון מועט נורא .
ב15.7.1941 סטיבן החל לחלות הוא חלה בשפעת קשה שהיה לו ממש קשה .
סטיבן למרות הכול נשאר חודשיים נוספים
בגטו ב25.9.1941 .
סטיבן החל לסבול מאוד מהשפעת שהיתה לו השפעת הייתה מאוד קשה סטיבן האלה חום סבל מכאבי ראש ובטן הוא סבל מהרבה תופעות לוואי קשות .
סטיבן שלח מכתב בקשה לאביו על רצונו לצאת מהגטו.
היה לו כול כך קשה שיום אחד יומיים אחרי ששלח את המכתב סטיבן התעלף
אחיותיו ואמו עזרו לו וטיפלו בו ..
במשך שבוע עד שאביו וריצרד הגיעו לקחת את סטיבן .
אביו דניאל אמר ילד שלי אני ממש התגעגעתי אליך .
סוף סוף אנחנו נפגשים אחרי שנתיים שלא נפגשנו ממש התגעגענו אליך גם אני אבא אמר סטיבן .
דניאל בא עם רועי .
ואמר איך רועיקי גדל הוא כבר בן6

סטיבן אמר שלום רועי איך גדלת .
אני כול כך התגעגעתי אליך .
גם אני אליך אמר רועי וחיבק אותו .
דניאל הבחין בבתו אלין כמעט בת ה9.
ואמר אליני ממש התגעגעתי אליך וגם רועי .
אבא אני אוהבת אותך .
גם אני אותך .
אלין רוצה לבוא מאוחר יותר איתנו ?
מי זה הילד הזה?
אלין ענתה לה זה החבר שלי תומר אבא .
אני משחקת איתו הוא החבר הכי טוב שלי .
אני אוהבת אותו.
אוקי נעים לי מאוד להכיר את חבר שלך תומר .
ממתי אתם מכירים ? אתם מאוד חמודים ביחד .
הכרנו כשהייתי בת 8 איזה 3שבועות אחרי היום ההולדת שלי.
אהה יפה אליני .
רוצה אולי לשחק עם רועי .
לא עכשיו אבא .
אם תיקחו אותי תיקחו גם אותו הוא החבר הכי טוב שלי .
בסדר מתוקה .
נחזור לקחת אותך לאותו עוד 4 חודשים .
את תהיה איתו .
תומר אמר ואת 2 האחים הגדולים שלי אתם יכולים לקחת גם
כן ברור אמר דניאל נכון ריצ’רד
כן ללא ספק כן
.
סטיבן נלקח לביתו של סטיבן .
דניאל וריצרד הבטיחו לילדים שיקחו אותם לביתם.
אחרי 3 חודשים ב12.10.2041
אלין שיחקה עם תומר .
תומר היה החבר הכי טוב שלה .
היא תמיד קרנה בשמחה .
כשהייתי איתו עם תומר .
ליום הולדתה לפני כחודשיים אלין קיבלה מתנה המון שוקולדים עוגות עוגיות אוכל .
ביום ההולדת הנוכחי אלין קיבלה יומן ,
שעון חול , וזוג עגילים חדשות מזהב.
אלין ביקשה מאחותה הגדולה שרלוט לשים לה את העגילים .
שרלוט ענתה לי תתחדשי עגילים מהממות אבא קנה לך .
תודה שרלוט .
אין בעד מה תתחדשי את ילדה מהממת.
אלין לקחה את תומר היא אהבה אותו יותר מתמיד ..
הוא היה ילד חתיך רזה יפה .
אלין הייתה ילדה מדהימה .
אלין ותומר שיחקו יחד דיברו יחד
אלין התאהבה בתומר .וגם תומר התאהב לאט לאט גם בה באלין

סיוט במלחמה פרק א
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
57 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך