אני השתנתי והרבה פרק ז

Adelin 25/09/2019 117 צפיות 2 תגובות

עברו יומיים תומר ישב עם דניאל.
לפתע לנדן
שאל שאלה את אביו
לנדן: אבא
אני רואה שסבא
אני חושב שהוא מרגיש טוב יותר
תומר: אם הוא בהחלט מרגיש טוב יותר זה נהדר
תומר הבחין בתזוזות מסוימות שלו
וויליאם ניגש
ואמר
אני צריך לבדוק את המצב של דניאל
תוכלו לתת לנו איתו פרטיות
תומר: בשביל מה ?
הוא גם ככה לא ידע שהיינו פה?
וויליאם: אביך מתחיל לחזור לעצמו
הוא מביא סימנים טובים שהוא מתאושש
תומר: באמת ??
ויליאם זה מוזר
אני כול כך מוזר לי שמצבו משתפר
שבוע לאחר מכן
דניאל סוף סוף פתח את עיניו
הוא כן הזיז עם הגוף
תומר הבחין שאביו התעורר
אבא הכול בסדר איך. אתה אמר והיסתכל בעיניו
דניאל פשוט הסתכל בו ולא אמר כלום
הסתכלתי בו באבא שלי
ושאלתי אותו שנית
אתה בסדר אבא
הכול טוב תענה לי
אני שומע
הוא היסתכל בי
היה נראה שהוא הבין הכול אבל פשוט לא רצה להגיד לי דבר
הסתכלתי באבא שלי
פתאום הוא נעץ בי את עיניו
ואמר לי בקול חלוש נורא משפט
בקושי שמעתי מה הוא היה
אך באמת ניסיתי
ניסיתי באמת להבין מה הוא אמר
חזרתי על עצמי פעם נוספת אבא מה אמרת
הוא הסתכל בי פעם נוספת
זו הפעם הראשונה שראיתי את עיניו בחודשיים האחרונים מאז לתאונה
פתוחות
הוא חזר על המשפט שנית
תומר
אני לא יכול יותר קשה לי
היסתכלתי בו
ואמרתי
מה זאת אומרת אבא
אתה צריך להילחם
לא להתייאש
העבירו לך השתלה של האיברים שנפגעו
אתה חייב אבא לחזור לעצמך
בישבילי
בישביל ההורים שלך
הילדים שלך
אישתך
נכדים שלך
נינים שלך
אחים שלך
אחיות שלך
חברים שלך
אבל בעיקר אבא אתה חייב להמשיך במאבק הזה
ולא לתת למנובל ההוא שדקר אותך לנצח
ולקבל את מה שהוא רוצה
אבא
אני אומר שוב
להילחם אתה חייב
בישבילנו
ובמיוחד בישבילך
אתה צעיר
הרבה לפניך
החיים יפים
למה לוותר
אבא
אני לא מבין
הוא הסתכל בי
ואמר
אני מצטער
תומר
אבל אני לא חושב שאני אשרוד
סליחה עם אני מאכזב אותך
הסתכלתי בו

לנדן היה לידי ישן לא רציתי להעיר אותו
אבל פחדתי
הוא אופטימי בדרך כלל
ופתאום
פתאום הכול שונה
הוא אין לו טיפה אפילו לא קטנה של שמחה כיוון לעתיד
ובעיקר אופטימיות
רצון לחיות
הכול נכבה אצלו
הסתכלתי בו וליטפתי את ידו
אני לא הבנתי למה הוא מדבר כך והחלטתי להראות לו את המיכתב של חבר שלו איידן
אבא יש לי משהו בישבילך
אמרתי והושטתי לו את המכתב
הוא הסתכל בו וקרא אותו כעבור 2 דקות שתיקה אמר
אני מצטער שאני מאכזב אותך איידן
אבל אני מרגיש יותר מתמיד שהסוף שלי הוא קרוב יותר מתמיד
בחיים לא הרגשתי קרוב כול כך למוות
הסתכלתי בו במבט שואל
אבא
אל תמות
אני צריך אותך
אתה חשוב לנו
בבקשה אבא
תילחם תילחם
אתה חזק
הוא הסתכל עלי ואמר
תומר אני קשה לי לנשום
אני מצטער
סליחה
ילד שלי
סליחה עם אני מכאיב לך אבל
אני לא מסוגל
פתאום קלטתי שהדקירה בצווארו הזדהמה גם
בכיתי את נישמתי וביקשתי ממנו
מאבא שלי להישאר
כאן
איתי
בכיתי
לנדן פתאום התעורר וראה אותי בוכה
הוא קם מהמיטה וניגש אלי
אבא מה קרה
?
הסתכלתי עליו במבט כואב
ואמרתי
אבא שלי
אלוהים הכול מזוהם בצוואר
תקרא לוויליאם לרופא
לנדן רץ לחדר הסמוך וקרא וויליאם
סבא שלי במצב רע בבקשה תבוא מהר
תבוא עכשיו
וויליאם הלך אחרי לנדן
כשהגיע
הוא ראה שהפצע הזדהם אף יותר
הוא הסתכל בדניאל
דניאל

אמר משפט נוסף
המשפטים האחרונים שלו
אני מצטער על הכול עם עשיתי משהו לא בסדר
אבל אני אוהב אותך וגם את לנדן
אני אוהב אותכם אבל אני חייב להיפרד מימכם
אני מרגיש שחיי כאן עוד קצרים קצרים מידי
סליחה עם פגעתי והעצבתי אני לא התכוונתי
מצטער
אני לא יכול יותר
סליחה
סליחה שכך אנחנו נפרדים
כשאני כול כך צעיר
כול כך לא סיימתי בעולם כמה דברים
אבל אני רוצה שתהיו חזקים ותמשיכו בחיים רגילים
אני אוהב אותכם
וסליחה מצטער שאני לא יכול לעשות דבר
שום דבר למען
עצמי
למרות שבישביל אחרים
עשיתי
ועשיתי הרבה
הוא הסתכל בי
במבטו
עד ששוב עצם אותן
את עיניו
המכשיר לידו החל לצפצף בקולי קולות
אבא שלי הפסיק לנשום
בכיתי עד עמקי נישמתי
לנדן עמד לידי
הוא עדיין לא הבין שזהו זה הסוף כנראה איבדתי אותו
איבדתי אותו לא לשעה
לא ליומיים
לא לשנתיים
אלה לנצח
דמעות לא הפסיקו לנזול מעיני
הרופאים ביצעו בדניאל הנשמה מפה לפה
אך כעבור שעה ארוכה שישבתי בחדר ההמתנה עם לנדן
השעה ההיא זו הייתה נראת השעה הקשה ביותר שיצא לי להיות בה .
היא הייתה כמו נצח
וויליאם יצא לעברי
מתי שראיתי אותו
ראשו היה לריצפה
דמעות מעטות היו בעיניו
הוא היסתכל בי במבט עצוב ומרחם
ואני אני הבנתי הכול מהמבט ההוא
הבנתי שאבא שלי דניאל מת
הוא לא אמר לי דבר במשך 5 דקות רק עמד שם והיסתכל בי בדמעות בעיניו
ולבסוף הוא הוציא את המישפט ההוא שציפיתי לשמוע
וויליאם אמר תקשיב תומר אני לא יודע איך לספר לך זאת אבל אנחנו לא הצלחנו להציל את דניאל
דניאל מת .
שום מכשיר לא הצליח לעזור לו לחזור לנשום
מצטער שלא יכולנו להציל אותו
הוא ניגש אלי היסתכל בי ושם את ידו על כתפי ואמר
סליחה שלא יכולתי לעזור לו .
גופו לא קיבל את האיברים האלו
הוא דחה אותם
מצטער
כמה הייתי רוצה לעזור
אבל אני כבר לא אצליח תומר
דניאל נפטר
תודיע למשפחה
ואם אתם רוצים תוכלו להיות איתו עוד קצת
הוא יועבר לחדר קירור
עד להלוויה שלו אתם צריכים לעשות לו הלוויה
היסתכלתי בו לא יכולתי לצעוק או לדבר אליו
רציתי רק לבכות
הלכתי לאבא שלי המת ואמרתי
אבא אבא לא למה עשית את זה לי
למה מתת זה לא פייר
השארת אותי לבד אותנו
למה
אבא
אני מבין היה לך קשה
אבל בסוף יואל ניצח
הוא הצליח במשימה שלו הרוצח המסריח ההוא
הוא הרג אותך
אבא
למה אתה היית חייב ללכת
אני אוהב אותך
לנדן הסתכל בי
ופרץ בבכי
הוא עמד לידו
ונגע בידו ולא הפסיק לבכות
בכיתי יחד איתו היה לי קשה שאבא שלי
הוא מת

אין לי יותר מה להילחם על חייו
אבל אני תמיד אזכור את אבא את דניאל
לקחתי את הפלאפון
והתחלתי להתקשר
התקשרתי לאשתו של אבא שלי
לורן
תומר : לורן משהו קרה אני חייב לספר לך
דניאל הוא מת אמרתי בקול בכי
היא הייתה בהלם וסירבה להאמין שדניאל אכן מת
התקשרתי לכול האחים והאחיות שלי
התקשרתי להורים של דניאל
הם נישברו
בנם שהם כול כך אהבו מת
התקשרתי לכולם
אפילו לכמה חברים טובים של דניאל שהכרתי אותם
התקשרתי מהפלאפון שלו של דניאל
באותו הלילה לא נרדמתי
לא הפסקתי לחשוב
למה הוא עשה לי את זה
פחדתי מאוד לאבד גם את לנדן
ידעתי

אני חייב לארגן עכשיו גם הלוויה לאבא לדניאל
פשוט קשה לי
קשה לי להאמין שהוא איננו
ולעולם לא יחזור
שלעולם אני לא אדבר איתו
לא אצא איתו לטייל
לא איראה את חיוכו
לא אדבר איתו
לא יהיה חלק בחייו
עכשיו דניאל עבר לעולם הבא
מקווה ששם לפחות לדניאל יוקל
ויהיה טוב יותר
דניאל סבל נורא בימיו האחרונים
ישן כול היום
אני האחרון ששמע את קולו
שראה את פניו
שמע את מילותיו האחרונים
אבל להגיד שאני אמשיך הלאה קדימה בחיים זה קשה
אפילו מאוד
אבל זה מה שהוא מצפה ממני ולי מאוד קשה לקיים את זה
למה למה דווקא אני
המשפחה שלי
למה אלוהים למה
גזלת אותו ממני
את אבא שלי
אני אהבתי אותו
אני רציתי אותו כאן לידי
איתי עוד לפחות 30 שנים
אבל אתה
לקחת אותו ממני
אני מקווה
אבא
מקווה
שלפחות עכשיו
עכשיו טוב יותר לך
שעכשיו הגעת למקום שרצית
אבל אותי
השארת מאחור
פה על האדמה
בילעדך
ועכשיו
אני רוצה לומר
לך אבא אני אוהב אותך
בכיתי
לא הצלחתי
לבסוף נרדמתי ב2 לפנות בוקר
ב4 התעוררתי
הרגשתי שמישהו נגע בידי
זה היה וויליאם
הוא היסתכל בי
במבטו בעיניו הכחולות הגדולות האלו
הוא פשוט הסתכל
הפנתי את מבטי אליו ואמרתי
מה אתה עושה פה ?
למה באת?
עכשיו אתה כבר לא צריך לטפל בו בדניאל
וויליאם היסתכל עלי
אני אבוא להלוויה של דניאל
תומר
אבוא אליה
אני באמת רוצה שתדע שאני מצטער
שאני באמת מרגיש אשמה
אשמה שלא יכולתי להציל אותו
אבל אני רק רוצה לספר לך שגם אבא שלי מת כשהייתי בן 18 .
אבא שלי היה בן 41
הוא מת דרס אותו אוטו
הוא נלחם כמו אבא שלך
נלחם על החיים
אבל כעבור 4 חודשים מת
הוא לא יחל לשאת זאת תומר
ואמא שלי
התאבדה בתליה אחרי שנודע לה שבעלה מת
בשנה איבדתי אמא ואבא .
תומר :אני לא ידעתי סיפור עצוב

וויליאם : נכון עצוב
לפחות תנסה להיות שם בישבילו
בשביל לנדן
גם לו קשה לא רק לך
תומר :אני יודע וויליאם
הוא בכה הרבה עד שנרדם
אתה חושב שאבא שלי יחזור בתור מישהו אחר ?
וויליאם :יש מצב
מאמין בגלגול נשמות כן ?
תומר :כן אפילו מאוד
זה נשמה לי ממש הגיוני
וויליאם :גם לי
אמר והיסתכל בו
יום למחרת התעוררתי
השעה הייתה 10
התעוררתי
סבא שלי שלח לי הודעה
תבוא לבית של דניאל הבן שלי
אנחנו שם
בקרוב ההלוויה
זה כול כך כואב לקבור אותו עמוק באדמה
את הילד שגידלת אהבת ראית אותו גדל מתפתח
הצליח מת מת כאילו מעולם לא היה
אך הוא והחיים שלו תמיד יהיה בזיכרון שלנו
היסכמתי אם סבא שלי
יממה לאחר מכן
בשעה 11 בבוקר
הייתה ההלוויה
של דניאל של אבא שלי
כולם היו שם
אחים אחיות שלו ההורים שלו החברים שלו כולם באו
וכולם היו לבושים שחור
וכולם בכו
הרגישו מועקה חזקה עם מותו
באתי להלוויה רציתי ללוות את אבא שלי בדרכו האחרונה
כולם באו באו מעל 700 איש
ואז ביקשו שמי שיש לו לומר משהו עליו
שילך וידבר עליו על אבא דניאל
התנדבתי
אמרתי אני מוכן להגיד עליו כמה מילים אמרתי בין הדמעות בעיני
עליתי על הבמה
והתחלתי לדבר עליו
אני באמת אהבתי אותו הוא היה לי חשוב מאוד
שלום אני תומר אני הבן של דניאל גרוזברד
הוא תמיד היה אבא טוב תומך אוהב נותן מבין חכם נחמד שהצליח לגדל את הילדים שלו את כולנו הוא גידל טוב.
אין לי תלונות לגבי החינוך שדניאל הביא לי .
אני יודע כמה דניאל
אבא שלי
האבא האהוב שלי היה אדם חשוב
ולפי כול מי שבא להלוויה שבאו מלא להלוויה אני רואה כמה הרבה אנשים באו מתוך רצון ללוות את דניאל ברגעים אלה
ברגעים האחרונים שלו
ואני מעריך מאוד שבאתם .
דניאל היה אבא בן חבר סבא רופא טוב תומך עוזר לאהוב
שפתאום ביום אחד
הוא נלקח
באכזריות ממני
מכולנו
אני יודע
אני יודע
שהוא אהב אותי
אותך אותך
הוא אהב הרבה אנשים
הוא נתן המון
הוא גידל את ילדיו , נתן עזרה ותמיכה עם נכדיו , עזר ושמח כשראה את הנינים שלו ,
הוא בעל טוב לאשתו האוהבת התומכת שנשארה כאן עכשיו כמוני כמוך כמוכם על האדמות לבד כאן בעולם כאן והוא עלה למעלה הוא עכשיו בעולם אחר דומה אך קצת שונה
לפחות עכשיו אני יודע
יודע
מה אבא שלי ואני מקווה שעכשיו
דניאל
טוב לך
אתם בטח רוצים לשאול עליו
מי הוא היה מה הוא עשה
למה כול כך הרבה באו
אני אספר לכם על דניאל
דניאל נולד ביום קיץ שמשי ב8.8.73
הוא נולד להורים אלכס ולידה שהיו אז צעירים בני 25
נולד לאחיו הגדול איתמר
לאחותו הגדולה אליה
ואבא שלי תמיד היה אדם חברותי שאוהב אנשים
היו לו המון חברים
הוא היה ילד שכול אחד רוצה כזה
הוא גדל סיים תיכון התחתן פעמים .
הביא 8 ילדים לעולם
זכה לראות 30 מנכדיו .
ואת3 הנינים שלו
אבל עכשיו הוא לא יוכל לראות הוא עכשיו כבר לא כאן
הוא במקום אחר
אבא שלי רופא
כול החיים הוא חלם להציל חיים אבל את שלו לא הציל
למרות שהוא הציל חיים רבים
את החיים שלו
שלה
של חלקחם
הוא היה אדם טוב תומך
אני לא מבין
למה
למה הוא נלקח ממני
אני רוצה אותו חזרה
לחבק אותו לפחות עוד פעם אחת
לנשק , לדבר איתו,להגיד לו
להיות בחברתו עוד דקה אחת לפחות
אך זה לעולם לא יקרה
לפחות
אני זה שהיה איתו
היה איתו ברגעים האחרונים שלו
שמע את הקול שלו אחרון
ראה את עיניו פתוחות אחרון
ראה את פניו המפוחדות והמלאות צער אחרון
לשמוע את הפרידה שלו ממני ומהעולם אחרון
ולדבר אליו בפעם האחרונה
והיסתכלתי ושמעתי אותו האחרון .
אני שמח שמח
שלפחות להיפרד מימך יכולתי
אבא
חשוב לי שתדע
אני אוהב אותך
ולעולם לא אשכח אותך
אזכור אותך לנצח
לתמיד
עד יומי האחרון
אדבר אליך
גם אם אני יודע שאתה לא שם לא איתי
אבל אתה איתי
כאן
פה
בזיכרונות שלי
בלב שלי
בראש שלי
אני זוכר אבא
זוכר
אוהב אותך
לנצח
נצחים
אני שואל את עצמי כול שניה כול דקה כול שעה
למה??
למה??
אתה מת??
לא פה איתי
לידי
עומד
אתה
עכשיו
בעולם הבא
רק עומד שם ומסתכל ובטח חושב
אנחנו ניפגש שוב .
אבל מתי?
אני לא יודע
זו שאלה
שכנראה אשאל אותה שנים
עד מותי
אבא
כמה
אני
אוהב ואהבתי
אותך
אבא
שמור עלי בשמיים מלמעלה
שמור על לנדן
ותמנע את המוות לפחות ממנו מהנכד שלך

אני השתנתי והרבה פרק ז
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (2)

תמשיכי

25/09/2019 21:22

אני אמשיך מחר אני אעלה פרק הבא

25/09/2019 21:26
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך