הלוואי וצבעים היו רק בקלמר

Broken 18/03/2020 121 צפיות 2 תגובות

כולם מדברים על שוויון
“ערבי מניאק שיתפוצץ עליו רימון”
כולם מדברים על רעות
“אמן היא וכל המשפחה שלה תמות”
כולם מדברים על אהבה ואחווה
“כל מי שלא זורם בו דם יהודי, אין בכוונותיו אחת טובה”
והילד הזה הקטן והמתוק
לא יודע שום דבר, לא על הקו הירוק
או על שישים ושבע, ומלחמת יום הכיפורים
חי כל חייו בהרגשה שאותו שונאים.
ומה בסך הכל עשה? נולד לדת הלא נכונה?
רק בגלל אודות משפחתו, יבין לאט לאט כמה מר גורלו.
הוא יושב בגינה בבית מפורק
מביט מעבר לגבולות וחולם בענק
חולם על מה שילמד בעתיד
ועל המשפחה הגדולה שרצה תמיד
הם יבנו להם בית, במקום ללא גבולות
מקום בו מלחמות הן רק בסיפורים ומעשיות
לא קו ירוק, לא צהוב ולא כתום.
מקום בו הילדים שלו יוכלו לחלום.

הלוואי וצבעים היו רק בקלמר
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

זה כל כך יפה

24/03/2020 10:54

    יש לך יכולת דיוק שהצלחת להכניס הכל בסיפור קצר וקולע, עם משפט סיום שגורם לי לרצות לבכות. פגעת בנושא רגיש, ומילאת אותו ברגש שלך. מדהים!

    18/04/2020 07:37
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך