קטע שכתבתי עם התקרבותו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הקטע, שנכתב מפי ילדה, ומנוסח בפשטות ובילדותיות, מנסה לתאר בצורה סרקסטית, נוראית, עצובה ומתוקה ערב בחיי ילדה בגטו. תהא נשמתם של ששת מיליוני היהודים, ושאר התמימים שנרצחו ונספו על לא עוול בכפם, צרורה בצרור החיים לעד. נ.ב. הקטע עומד לעלות בצורה של מונולוג בטקס יום הזיכרון בשבט הצופים רמת-חן ברמת גן, מול קהילת השכונה וחניכי השבט, בערב יום הזיכרון. לכל המבקש לעשות בקטע שימוש, יש את אישורי המלא (רק בבקשה פנו אליי ועדכנו אותי), מאוד אתרגש... תודה רבה, יובל

הם פשוט לא קיבלו חיבוק

15/04/2017 667 צפיות 10 תגובות
קטע שכתבתי עם התקרבותו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הקטע, שנכתב מפי ילדה, ומנוסח בפשטות ובילדותיות, מנסה לתאר בצורה סרקסטית, נוראית, עצובה ומתוקה ערב בחיי ילדה בגטו. תהא נשמתם של ששת מיליוני היהודים, ושאר התמימים שנרצחו ונספו על לא עוול בכפם, צרורה בצרור החיים לעד. נ.ב. הקטע עומד לעלות בצורה של מונולוג בטקס יום הזיכרון בשבט הצופים רמת-חן ברמת גן, מול קהילת השכונה וחניכי השבט, בערב יום הזיכרון. לכל המבקש לעשות בקטע שימוש, יש את אישורי המלא (רק בבקשה פנו אליי ועדכנו אותי), מאוד אתרגש... תודה רבה, יובל

אבא אומר שהאנשים הגדולים עם הרובים שצועקים ומרביצים, הם לא אנושיים, והם שכחו מה זה אומר להיות בן אדם.
אני אומרת, שהם בסך הכל לא קיבלו חיבוק מאמא שלהם כשיצאו מהבטן.
הם עצבניים ושונאים וצועקים כי לא קיבלו מספיק אהבה שהיו צריכים.
אני לא מאמינה שהם כל כך רעים בלי סיבה…
הסברתי לאבא שלי את מה שאני חושבת, והוא נתן לי נשיקה. דמעה ירדה לו מהעין.
“אבא למה אתה בוכה?”, שאלתי אותו וכמעט בכיתי גם אני.
“כי עוד מעט הם ייקחו ממך את הילדה שבך”.
חיבקתי את אבא, ביקשתי ממנו שלא יהיה עצוב ועליתי לחדר שלי לישון.
חשבתי לעצמי שאבא כנראה יותר עצוב מהרגיל בגלל שאהרון, החבר שלו, מת כי היה רעב.
הבטחתי לעצמי, שמחר, כשאראה את אחד מהגדולים, אציע להם חיבוק, וככה הם יהיו פחות רעים.

הם פשוט לא קיבלו חיבוק
דרוג הסיפור 4.5 | 4 מדרגים

תגובות (10)

זה ממש יפה ועצוב.

15/04/2017 11:11

הקטע עם האבא בוכה לגמרי שבה

15/04/2017 11:40

נאיבי ועם זאת מצמרר, הרבה זמן לא נתקלתי בקטע דומה לזה בנושא השואה

15/04/2017 16:29

שבר אותי הדמעה של האבא. רק פעם אחת בחיים שלי שמעתי את אבא שלי בוכה וזה יום שאני לא אשכח. כואב

15/04/2017 21:44

מהמם. האם אוכל להשתמש בקטע הזה לטקס יום השואה שהכיתה שלי עורכת השנה?

16/04/2017 01:51

    קודם כל, תודה רבה לכולם, כל כך מרגש אותי וחשוב לי, מעריך מאוד…
    היי A.K.Koren! (לא יודע מה שמך אז אקרא לך בשם זה…)
    רציתי להגיד לך באופן אישי שמאוד מאוד ריגשת אותי, אין כמעט דברים שחשובים ליו יותר מהערכה של הכתיבה שלי מצד אנשים.
    בוודאי שתוכלי להשתמש בקטע לטקס יום השואה שכיתתך עורכת. הדבר היחיד שאני מבקש, ומאוד מאוד אשמח לקבל, הוא סרטון של הקטע (בטקס עצמו) ושתשלחי אותו למייל שלי:
    yuvalsn@gmail.com

    בתודה רבה וחג שמח!
    יובל סיני

    16/04/2017 09:12

אוי, שובה לב, קטע כל כך עצוב. הילדה שבתה אותי, באמת

16/04/2017 10:42

אשתדל לדאוג שיצולם

16/04/2017 18:12

אני חייבת לציין שהקטע התקבל לטקס שלנו

20/04/2017 01:14

    מדהים!!!! מרגש אותי מאוד מאוד!!! אפשר לשאול איזה טקס? טקס בבית ספר תיכון? תנועת נוער? יסודי?

    21/04/2017 01:20
סיפורים נוספים שיעניינו אותך