מתן בסתר

בקי 24/11/2017 673 צפיות אין תגובות

מתן בסתר

פעמיים בשנה בראש השנה ובחג הפסח נוהגת אני להתרים שכנים ובעלי עסקים אשר כמובן מכירים אותי היטב וכל אחד מהם משלשל לתיבה שבידי כמה שקלים כפי ראות עיניו.

זה עתה סיימתי לעבור אצל כולם ואפילו מישהו שאף פעם לא שתף פעולה תרם הפעם.

לאחר שהתיבה די מלאה מצלצלת אני לחברה טובה שלי שגרה לא הרחק ממני ושתינו מתחילות לעבור בין האנשים שכל כך זקוקים ונותנים בידם משהו שיוכלו לקנות לרגל החג.

בעבר היינו קונות חבילות ונותנות לאותם אנשים אך החלטנו שעדיף לתת להם כסף והם יקנו לפי רצונם וגם ישמרו על כבודם, יכנסו כמו כל בני האנוש למרכולים או לחנויות כפי הצורך יקנו וישלמו – זו הרגשה עילאית לדעתי.

הראשונה שהגענו אליה היא ההומלסית אשר לא הייתה בספסל באותו רגע אך מאחר וכל המטלטלין שלה מתחת לספסל ועובדי הנקיון מודעים לכך ואינם מנקים ולא זורקים את השקיות שלה אזי שמנו בתוך מעטפה משהו כמו -.120 ₪ וברכה לשנה טובה.

לאחר מכן המשכנו לכל אותם מקומות שזקוקים ואפילו יתכן ומחכים לנו אך קודם לכל שמנו במעטפות כמה שקלים בהתאם למה שאפשרנו לעצמנו צלצלנו צלצול אחד הנחנו את המעטפה וירדנו מיד.

כן חברי הצעירים זו הרגשה בלתי רגילה להושיט יד לנזקק ויחד עם זאת לשמור על כבודו ,

למעט הכבוד שעדיין נותר לו.

מתן בסתר
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך