mirizuzel
אז כאן זה מסתיים עוד אחד שישאר חייל לנצח חייל בן עשרים כמו שאולי כבר שמעתם את המשפט שאומר חייל אחד לאמא שלו " אמא נכון הבטחתי לך שאני יצא מעזה עם דגל כחול לבן ? אני מצטער אמא לא תכננתי לצאת מכוסה בו " תהיה נישמתם של 23,320 החיילים צרורה בצרור החיים

במותם צוו לנו חיים

mirizuzel 22/04/2015 763 צפיות 3 תגובות
אז כאן זה מסתיים עוד אחד שישאר חייל לנצח חייל בן עשרים כמו שאולי כבר שמעתם את המשפט שאומר חייל אחד לאמא שלו " אמא נכון הבטחתי לך שאני יצא מעזה עם דגל כחול לבן ? אני מצטער אמא לא תכננתי לצאת מכוסה בו " תהיה נישמתם של 23,320 החיילים צרורה בצרור החיים

קראתי את הסיפור של eliana1 ופשוט רציתי לכתוב את מה שאני בתור חיילת מרגישה ביום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל וניפגעי האיבה מרגישה . מה אני מרגישה בתור חיילת על מדים שעומדת בצפירה ומסתכלת מסביב רואה ומרגישה . מה אני בתור חיילת מרגישה שאני הולכת לנחם משפחה שכולה שאיבדה בן שהוא תמיד ישאר חייל בן 20 בדרגת סמל שהיה קרוב לסוף ובנה תוכניות והתוכניות השתבשו בשניה …
אז הינה טעימה קטנה ממה שאני מרגישה בתור חיילת אומנם לא לוחמת או תומכת לחימה אבל בתור חיילת שמתעסקת עם הדור הבא של הלוחמים שלנו, הדור הבא שאני מקווה שהוא ירגיש את אותו הכבוד שאני מרגישה בתור חיילת על מדים .
הסיפור הוא על משפחה שהלכתי היום לנחם, משפחה שאיבדה את הילד שתמיד ישאר סמל בן עשרים וכשאני פגשתי את האמא של החייל רציתי להגיד לה כל כך הרבה דברים מנחמים פשוט שראיתי אותה כל כך הכאובה ובנוסף הסתבר לי שהיא בהריון כל המילים ברחו לי פשוט עמדתי מולה ולא ידעתי מה להגיד ורק בסוף הטקס בסוף אחרי שכל החיילים האחרים התפזרו ושנישארנו רק אני ועוד חיילים מהחיל שלי שגם הם באו לנחם חיבקתי אותה והצלחתי להוציא את המילה תהיי חזקה .
פשוט לא היה לי מילים אחרים להגיד במיוחד אחרי שהיא אמרה את המשפט שפשוט לשמוע ולהתרסק בבכי ” ה’ לקח לי אחד והביא לי מתנה אחרת ”
נסתרות דרכי האל!

במותם צוו לנו חיים
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (3)

קודם לפני שנתחיל… דירגתי 5, היית חסרה לי באתר, אני שמחה שאני ההשראה. את כ”כ צודקת באמירותייך ,מחשבותייך, רגשותייך.. איך אפשר לנחם אמא שלא תראה יותר את הבן שלה, הבן שהיא ילדה מתוך רחמה, סחבה אותו במשך תשעה חודשים, ובמשך עשרות שנותיו דאגה לו עד שכבר לא הזדקק לדאגה, כי הדאגה היחידה ששררה באוויר זה “הילד שלי לא כאן.”. איך אפשר לנחם אבא שקבר את הילד שלו וקרא קדיש עליו? כמו בשיר שנאמר “אבא בוכה על בן”.. אבות ובנים. ששולת ההמשך נגדעת.
הבן לעולם לא יתחתן, הבן לעולם לא ישתחרר מהצבא, לעולם לא ילך לטיול במזרח, לעולם לא יגדל…. הוא ישאר אותו בחור בן ה20, בעל הבלורית החומה והזיפים הכהיים.. איך אפשר לנחם אחןת שהדבר הכי יקר לה בעולם , הלך לעולמו. איך אנחנו בתור בני אדם מתמודדים עם האובן הזה, עם החור הזה..
ואת – חיילת כ”כ יפה, בעלת כשרון לכתיבה וכשרון לריגוש. את עומדת בטקס ופשוט גאה במדינה שלנו. כי במותם הם ציוו לנו חיים, ומשאלתם היא שנמשיך לחיות ולהילחם על האדמה בה אחינו נהרגו למוות…
סליחה על כל המגילה שכתבתי..
אליענה.
ושוב, הגתיבה שלך מושלמת

23/04/2015 02:31

eliana1 היקרה !
תודה רבה קודם על הדירוג והתגובה אני מאוד שמחה שאת אהבת את מה שכתבתי
כמו שאני אוהבת את מה שאת כותבת
הסיפורים שלך פשוט מושלמים והסיפור שלך על יום הזיכרון פשוט מצמרר
והוא נתן לי רעיון לספר את מה שעבר עליי את מה שאני מרגישה בתור חיילת
אז תודה רבה ותמשיכי לכתוב את הסיפורים המדהימים שלך שאני מאוד מאוד אוהבת
ואם את חושבת שכתבת מגילה אז כשתראי את התגובה שלי תביני שאני כתבתי מגילה באמת :)

23/04/2015 10:40

את כישרונית מאוד, ואני חושבת שבאמת לא הרבה אנשים יודעים לתאר את מה שהם חושבים או מרגישים בצורה כזאת. אני גם דירגתי 5 כי בתכלס לגמרי מגיע לך. תהיי בטוחה שאם תכתבי סיפור אני אשמח לקרוא.

05/05/2015 19:43
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך