האנשה בנאלית ליסורי מצפון סטנדרטים. כבר לא מחבב אותך סיפור, וכתבתי אותך רק היום.

בציפורני

14/07/2015 1018 צפיות 11 תגובות
האנשה בנאלית ליסורי מצפון סטנדרטים. כבר לא מחבב אותך סיפור, וכתבתי אותך רק היום.

נקרע משולחני אל שולחנך, כהר געש מתפרץ, מותיר חלקיקי ריכוז מפוזרים על הריצפה.
מנסה לדחוף את קולאז' המחשבות חזרה אל ראשי – לנחמו שאראה אותה תוך זמן קצר.
אבל הלב – הלב ממשיך לגעוש, לפקפק.
מבחן? הוא אומר לי. במבחן האמיתי אתה נכשל – היא רחוקה, היא דואבת, ואתה?
אתה לומד למבחן.


תגובות (11)

אפשרי שיוצר לא יאהב יצירה שלו עצמו? אבסורד במקצת.
יהיה מתוסכל ממנה או לא מסופק- אולי. בתוך תוכך אתה פשוט לא שלם עם מה שהסיפור מבטא ולכן אולי לא מרוצה ממנו?

צפיתי אתמול בסרט 'הקול בראש', מכיר? סרט ילדים שהוא כמובן לא רק לילדים..
בצורה מסוימת המסר שקלטתי ממנו מתחבר לי לסיפור שלך. לפעמים, גם דברים שנתפשים לכאורה כמשהו שלילי ולא טוב- כן יש להם משמעות כלשהי וחשיבות.
אז עכשיו צריך לעזור לייסורי המצפון שלך ולמצוא להם את ה'צד המשלים' שישפר את המצב (:
הייתי רוצה להוסיף פה עצה שמישהו כתב לי פעם. לפעמים כדאי לשים בצד את כל ההתלבטויות והחששות ופשוט לקום ולעשות את הצעד הרשון ל'עבר', במקום להיתקע לנצח עם מחשבות של 'מה היה קורה אילו?'. מי שלא מעיז לא מתקדם. (לעולם).

ולעניין הכתיבה-
אין לי כבר מה לומר. כל-כך הרבה יופי ורגש.
עדיף שאני פשוט לא אכתוב דבר.

17/07/2015 14:30

    האם זה אפשרי? ובכן, בהתחלה הייתי שלם איתה.
    ואז הצפיות הצטברו, והתגובות דממו. אז עברתי לבדק בית וחששתי שרכבתי יותר מידי על השיחה הזו שמתרחשת ביני לביני – בין הרציונאל ללב, והכעס הזה – לא מופנה אל היצירה כי אם אלי – האם אני לא מביא דבר חדש? איך אפשר לקרוא לזה יצירה?
    ראיתי טיירלר, מומלץ?
    הופה, מישהו נתן לך מילות חוכמה – הסיפור תיאר בדיוק את המצב. למעשה, הסיפור היה הצעד (לא בהכרח היחיד) הכואב וההגיוני והטוב ביותר לאותו הרגע.

    עדיף שתכתבי, אולי ככה אני אחבב אותו שוב :)
    נ.ב
    האייפי שלך לא הופיע לי במייל אם זה הדאיג אותך, נראה אם שלי יופיע.

    19/07/2015 00:35

בהחלט מומלץ. אני הלכתי לראות בקולנוע והיה שם סרטון מקדים (מכיר את הסרטונים החמודים האלה?) על הר געש (אפרופו). יצירתי וקצת ציני. אולי אם תלך לקולנוע תראה אותו גם.

הייתי אומרת לך להתחיל לחבב אותו גם בלי [כי אני לא במצב לתגובה מורחבת], אבל ביקשת כל-כך יפה אז אני בכל זאת אנסה.
המ… ממה נתחיל? צורת הכתיבה בגוף ראשון (אני אוהבת לכנות אותה 'אישית') עוזרת להזדהות עם התחושות שלך. התיאורים 'חלקיקי ריכוז', 'קולאז' מחשבות' (מטאפורות, אני צודקת?) – קולעים בול ומעוררים את הדימיון. אפשר בהחלט לשמוע את הביקורת וההתחבטות. את הרצון ואת הניסיון לרסן אותו.
המשחק עם רעיון המבחן …
אני רק מקווה שהמבחן עבר בשלום (:

ישבתי הרגע לנתח סיפור!

נ.ב
ההתראה מופיעה רק למחבר, ורק על תגובות שנכתבו בסיפורים שלו – אז לשאלתך: לא הופיע.. אבל תגובתך על הסיפור שלי – כן.

נ.ב.ב
אני אוהבת כתיבה כזו. יש בזה תחושה של פריקה, של שחרור מסוים. אני יכולה לשבת ולקרוא כאלה שעות. המילים מתנגנות בראש כמו בתוך חלל ריק. וההד שלהן משאיר משום מה הרגשה של שלווה. יש בזה יופי קסום. לדעתי.

20/07/2015 21:43

לא במצב? למה?
כבר כמה זמן שאני רוצה להגיב שהתגובה שלך שוות משקל לסיפור חדש. תודה!
מטאפורות?אני לא יודע… אני רק המוציא לפועל :)

03/08/2015 13:07

    =)
    נראה לי ש'תקופת הלפני לימודים' די מסכם את תשובה.

    המוציא להורג!
    -הייתי חייבת-

    18/08/2015 20:58

וואו.
שנים שלא ביקרתי פה, ונחמד לדעת שעוד נשאר פה קמצוץ מהמחברים הטובים של פעם :-)
רק חמש שנים, אבל בכ"ז…
טוב, רק רציתי לומר- שהכתיבה יפה, ונאמר פה כבר הכל לפני ובאופן כה מושלם.
ליל"ט.

07/03/2016 00:54

    הא אה! שארית הפליטה זה אני :)
    אין מושלם… מוזמנת להוסיף (סוחט מחמאות)
    בוקר טוב

    07/03/2016 10:43

https://vimeo.com/157898183

Years of singing all alone turned his lava into stone
until he was on the brink of extinction
But little did he know that living in the sea below
another volcano was listening to his song.

[כל הזכויות על הסרטון שמורות לדיסני-פיקסאר]

28/06/2016 11:53

    חח לבבות בעיניים…
    למרות שמי יודע אם הם יסתדרו כבר מהדייט הראשון?
    בטח הריבים שלהם כוללים אש ותמרות עשן.
    השטויות שבראש שלי.
    תודה שזכרת!

    28/06/2016 18:06

    אש ותמרות עשן!
    יפה! אהבתי!

    נזכרתי בשיר הזה ואז נזכרתי בסיפור שלך, וחשבתי לעצמי: למה לא?

    28/06/2016 23:20

    זו הגישה :-)

    29/06/2016 00:54
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך