E8
אף על פי

גמילה

E8 30/09/2021 36 צפיות תגובה אחת
אף על פי

דיכאון עם כעס מתמיד
לנסות לישון זו בדיחה בשבילי
לישון זה בקושי שעתיים
להתעורר חם ומזיע זו הדרך שלי לדעת שישנתי

עכשיו אני בגמילה מהחופשה
חופשה מלאת עשן, כיף ואפתיות
חברים, מסיבות, ישיבות ומאנצ’ בסוף
אבל אני זה לא הייתי, לפחות לחלוטין

עכשיו אני מחפש סיבה לקום מהמיטה
לחשוב על לאכול עושה לי בחילה
ולפעמים אכילה באמת מצדיקה את התחושה
אין טעם בדברים, הכל נראה חסר צבע

והכעס הוא כל כך עמוק
אם זה על חברים, משפחה ובעיקר על עצמי
על הטמטום העמוק של הכעס שגרם לי לעיוורון
עיוורון שמצייר לי עולם חיצוני בגווני שחור

גמילה
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (1)

הי.

אני חושב שכקורא אתה מצליח להביא אותי למקום שאתה מרגיש, באמצעות התיאורים. אני מרגיש את חוסר האנרגיה, העייפות, הכבדות.

אני מרגיש שהפספוס הגדול ביותר הוא נושא הכעס. אתה מתחיל בו את השיר/סיפור ומקדיש לו את הפסקה האחרונה, אבל כקורא אני נותר ללא תשובה.

אני מבין על מי אתה כועס, אני פחות מבין למה. אני לא יודע האם יש בכעס הזה משהו שמביך אותך, או שאתה מרגיש שאנשים לא יבינו אותו ואם תשתף בו את הקורא – אתה עלול פשוט להתאכזב.
אני הייתי אומר – תהמר על הקורא.

06/10/2021 14:04
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך