Thinkfast
הזמן, שבסופו של דבר התגלה כתעתוע בלבד? - השראה מאווטאר. לא הייתי צריך להרים ידיים וליפול עם משקל השמיים על הכתפיים. - השראה מפרסי ג'קסון וקללת הטיטאן. הסיפור נכתב בהשראת Astonishing Spiderman & Wolverine, והוא פאנפיק עליו, בעצם. הדמות הראשית פה היא ספיידי, פיטר. זה קומיקס מושלם כל כך. אני מרגישה קשה, אבל זה רק בגלל שלא מצאתי את האדם שאני מחכה לו כבר המון זמן. אני מקווה שהסבל יהיה שווה הכול. אני יודעת שזה יהיה שווה הכול. אה... מה? אוקיי, אני פשוט אידיוטית ברמות. בוכה. אממ אין פואנטה מיוחדת או מסר מיוחד, אלא תערובת של מסרים חרושים. אבל זה פאנפיק, וזה על קטע מסוים בקומיקס, שפיטר כל הזמן חוזר בראש שלו על השם שלו, על מה שהוא באותו רגע ומה מצבו באותו רגע, כדי לשמור על שפיות. פה.. פה הוא איבד חצי מהשפיות. הוא לא מסוגל להמשיך את המשפט. אבל הוא מודע למצבו. וזה גורם לו לחשוב בפעם האחרונה על דברים שחשב עליהם כבר, במקום להסתכל בצורה יותר פשוטה ופתוחה על העולם שמסביבו, לנשום אותו לתוכו כי מעולם לא באמת היה לו זמן לזה, וזה אחד מהתענוגות הכי גדולות שאפשר לקבל. אבל הוא טיפש, אז הוא לא עושה את זה ובמקום זה משגע את עצמו עם דילמות ודברים טיפשיים שלא באמת חשובים באותו רגע. זה ההבדל בינו לבין לוגאן. לוגאן ידע את זה אבל לא יכל, פיט לא ידע את זה אבל יכל. אני יודעת שהמון לא קוראים קומיקס ובפרט המון לא קראו את זה, לכן השתדלתי להגיש לכם פאנפיק שלא באמת דורש ממכם ידע קודם או משהו. בהצלחה עם החיים העלובים שלכם, כי זו האמת, הם עלובים ולא שווים כלום ביחס למיקומנו ביקום, אז תנצלו את מה שיש לכם ואת מה שאתם יכולים לעשות, ותעשו טוב בעולם הדבילי הזה כי באמת שאין לכם יותר מזה לשרת. אה, והכותרת? היא בהחלט מתאימה לסיפור. וגם למחשבות שלי (8

זרקו הכל לאוויר, ממילא אין לכם דבר טוב יותר לעשות!

Thinkfast 15/08/2014 866 צפיות 12 תגובות
הזמן, שבסופו של דבר התגלה כתעתוע בלבד? - השראה מאווטאר. לא הייתי צריך להרים ידיים וליפול עם משקל השמיים על הכתפיים. - השראה מפרסי ג'קסון וקללת הטיטאן. הסיפור נכתב בהשראת Astonishing Spiderman & Wolverine, והוא פאנפיק עליו, בעצם. הדמות הראשית פה היא ספיידי, פיטר. זה קומיקס מושלם כל כך. אני מרגישה קשה, אבל זה רק בגלל שלא מצאתי את האדם שאני מחכה לו כבר המון זמן. אני מקווה שהסבל יהיה שווה הכול. אני יודעת שזה יהיה שווה הכול. אה... מה? אוקיי, אני פשוט אידיוטית ברמות. בוכה. אממ אין פואנטה מיוחדת או מסר מיוחד, אלא תערובת של מסרים חרושים. אבל זה פאנפיק, וזה על קטע מסוים בקומיקס, שפיטר כל הזמן חוזר בראש שלו על השם שלו, על מה שהוא באותו רגע ומה מצבו באותו רגע, כדי לשמור על שפיות. פה.. פה הוא איבד חצי מהשפיות. הוא לא מסוגל להמשיך את המשפט. אבל הוא מודע למצבו. וזה גורם לו לחשוב בפעם האחרונה על דברים שחשב עליהם כבר, במקום להסתכל בצורה יותר פשוטה ופתוחה על העולם שמסביבו, לנשום אותו לתוכו כי מעולם לא באמת היה לו זמן לזה, וזה אחד מהתענוגות הכי גדולות שאפשר לקבל. אבל הוא טיפש, אז הוא לא עושה את זה ובמקום זה משגע את עצמו עם דילמות ודברים טיפשיים שלא באמת חשובים באותו רגע. זה ההבדל בינו לבין לוגאן. לוגאן ידע את זה אבל לא יכל, פיט לא ידע את זה אבל יכל. אני יודעת שהמון לא קוראים קומיקס ובפרט המון לא קראו את זה, לכן השתדלתי להגיש לכם פאנפיק שלא באמת דורש ממכם ידע קודם או משהו. בהצלחה עם החיים העלובים שלכם, כי זו האמת, הם עלובים ולא שווים כלום ביחס למיקומנו ביקום, אז תנצלו את מה שיש לכם ואת מה שאתם יכולים לעשות, ותעשו טוב בעולם הדבילי הזה כי באמת שאין לכם יותר מזה לשרת. אה, והכותרת? היא בהחלט מתאימה לסיפור. וגם למחשבות שלי (8

שמי הוא.. הוא? אני כבר לא זוכר. אחרי הכל, אני כבר לא זוכר. אני לא זוכר איך אני אמור להמשיך את המשפט הזה.
אני מותש כל כך. כל הדלק, כל האנרגיה.. נגוזו ממני. נלקחו ממני בעודי נלחם, והשאירו אותי פה, על הקרקע, מיואש.
אני רוצה להקיא, אני רוצה להרגיש בחילה. רק יותר מכלום, בבקשה. רק משהו שיעזור לי להרגיש נורמלי ו.. עצמי.
אני יכול רק להצטער. רק להצטער על כל הדברים שעשיתי, על מה שלא עשיתי, על כל מה שהייתי חייב לעבור כדי להגיע לכאן. אני עד כדי כך עקשן, הא? כל כך לוחמני, לא וותרן, מעצבן, אכזרי, טיפש.
כל כך טיפש.
אילו הייתי נוהג אחרת, הייתי מוותר מזמן. הייתי מונע כל כך הרבה שטויות, מעשים, לא הייתי צריך להרים ידיים וליפול עם משקל השמיים על הכתפיים.
אני… לא יודע איך זה ייגמר. האם ברגע האחרון ייקרה מהפך? האם אשרוד? האם אצליח לקום, עם העפר והחול והאבנים שנדבקו לעורי המיוזע, ולהתמודד, שוב, מול כל העולם? מול הזמן, שבסופו של דבר התגלה כתעתוע בלבד? מול עצמי?
או שאולי, ברגע שנפלתי, חתמתי את גורלי. ובקרוב, אולי מאוד, גם אני אלך. באמצע כל הטירוף, שיהפוך לסוף הטירוף שלי אם אלקח.
אני יודע שלא חיים לנצח. אמרתי את זה לעצמי בעבר. או שאולי לא? אני לא יודע אם זה היה בעבר. אולי זה היה בעתיד? נזרקתי פה, בזמנים, יותר מידי. אני חושב שכבר מזמן איבדתי את זה.
למה?
אני רוצה להתחיל הכל מהתחלה, מבלי אפשרות לחזור על הטעויות. אבל אז לא יהיה טעם להתחיל, כי אסיים הכל מיד. פשוט.. אתאבד, אני חושב.
או שלא. כי אני לא כזה. אני לא יכול פשוט.. להרים ידיים.
למען האמת, מעולם לא הרמתי ידיים. גם לא עכשיו. אני רק מתלבט. כי אחרי כל הפעמים שהתאמצתי, שמשכתי את עצמי למעלה וזרקתי את עצמי וצעדתי אפילו שיכולתי ואולי היה עדיף לעצור כבר שם, האם.. האם זה שווה לשלוח את הכל בסוף לעזאזל?
אני חבול, והכול בשביל כמה מטרות. המטרות הכי גדולות שזכיתי לקבל את הכוח לשרת. אבל לא הצלחתי לחלוטין. כי אני אדם. אני אנושי, ולהיות אנושי זו חולשה. וגם המעלה הכי גדולה שיכולתי לקבל.
האם הוא פה? האם הוא עוד נושם? אני מקווה שכן. אני לא יודע למה. אולי בגלל שבמקום שבו אתה לבד, גם האדם שאתה הכי לא סובל, יכול להיות שבריר השפיות האחרון שלך. הוא העניק לי עוד רגעי שפיות שהייתי מאבד כבר מזמן, אבל הוא היה שם כדי לעזור לי.
טוב, למען האמת בשביל לעלות לי על העצבים.
אבל האמת, זה לא משנה. כי מהמקום שאליו הגענו, יש רק יציאה אחת. ואין כרטיס חזור. אני יכולתי רק למשוך את הזמן, אבל באמת, כמה אפשר? כמה אפשר להישרט ולספוג ולדמם ולהבין שזהו זה, זה הסוף? כמה אפשר לשגע את הגוף החלש הזה בשאלות הטיפשיות שלנו?
אני לא יודע. אני לא חושב שבדקתי עד הסוף. לנסות?


תגובות (12)

אני דווקא אהבתי את זה :)

15/08/2014 14:55

אהבתי את כל השילובים השונים,
ואת כל הקטע הזה :)

15/08/2014 14:57

    תודה ^^
    (אני מגוונת ומחליפה סמיילים.)

    15/08/2014 16:45

אהבתי!
~ווידוי מהשטח!: ג'ו (אני) היתה עצלנית מדי לסיים את ה'רציתי להוסיף' ודילגה עליו!~

15/08/2014 15:07

    TNX
    ~האמת שהרציתי להוסיף דווקא מסביר המון על הקטע והיה עדיף לך לקרוא אותו, למרות שאני חופרת!~

    15/08/2014 16:46

אהבתי את זה מאוד!
ואהבתי את הכל כולל הרציתי להוסיף .0.

15/08/2014 15:18

אהבתי!

15/08/2014 15:26

אהבתי מאווד :))

15/08/2014 15:39
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך