יומני היקר\ חלק 1

26/07/2018 280 צפיות אין תגובות


“אני צריכה עזרה!!! יש לי בעיה גדולה!!!”
אמרה ליהי הילדה היפה בשכבה.
“ומי ידע שבחיים המושלמים של ליהי יש בעיות?”
עניתי.
“למה אתה כל כך כך רע אלי?”
“אולי בגלל השיער הבלונדיני הגולש והארוך שלך, ואולי בגלל העינים הירוקות הגדולות והמפנטות שלך, ואולי בגלל הנמשים המרקדים והקטנים שיש לך על האף, אה ליהי? מה את חושבת? למה אני כל כך שונא אותך???”
“אתה יודע שאני מצטערת על מה שקרה!!!”
דמעות אימו לפרוץ מעינייה של ליהי.
ואז פשוט הלכתי…
אני לא רוצה לראות אותה בוכה…
הרי אתה יודע שאני עדיין אוהב אותה…”
אמרתי לאורן,
“אתה צריך לשכוח ממנה!!!”
אורן התעצבן.
“אוף נו… זה מסובך מדי!!!”
אמרתי.
“תשמע עמיתי”
אורן התחיל משפט
“אתה בסך הכל בן חמש עשרה, א!..”
וקטע את סופו…
“מה??? תמשיך את המשפט!!!”
“אני לא בטוח שאני רוצה…”
אורן גלגל את קצוות המפה המשובצת שהייתה מונחת על השולחן.
לפתע נשמעה דפיקה בדלת,
“לך לפתוח”
אמר אורן
הצצתי בעיינית הדלת אבל לא ראיתי כלום…
(כנראה כי העיינית הייתה גבוהה מדי)
“מי זה???”
שאלתי,
לא נשמע אף קול מבעד לדלת המתכת.
הייתי סקרן מדי…
הפרתי את הוראות אמי,
ופתחתי את דלת הדירה לרווחה.
“ליהי???”
אמרתי כמעט בצרחה.
“ששששש!!!”
אמרה ליהי בקול שקט ונסער מאי פעם,
“מה???”
שאלתי בלחש.
“מישהו נמצא פה חוץ ממך???”
שאלה
“כן, אורן”
עניתי לבסוף.
אורן בא לפתח הדלת
“מה עשיתי הפעם???”
שאל אורן בקול מבודח,
שררה שתיקה.
לאחר כמה שניות,
ליהי הניפה את שערה לאחור הסתובבה והלכה בעיינים דומעות לעבר המעלית.
דרכתי על רגלו של אורן,
“אאוץ’!!!”
הוא צרח
“למה זה היה טוב עמיתי???”
“אני חושב שאתה צריך ללכת”
אמרתי לאורן
“סבבה, ביי…”
אמר אורן והלך
סגרתי את הדלת בטריקה
רצתי לחדרי,
ופתחתי את המחברת
“יומני היקר…”

יומני היקר\ חלק 1
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך