Lola^^
לילה

ליד עצי האורן

Lola^^ 11/08/2017 321 צפיות 2 תגובות
לילה

שלווה בתוכי.
פרחי הגן הורודים דוהים ומלבינים ואני כמותם מתבהרת יותר עם עצמי.
עצי האורן נישאים לגובה ואני מתזזת סביבם בחיפוש אחר העלה הירוק סגול שנפל מהעץ לידו שלא הכרתי.
“היי” אני סורקת עם עיניי ומוצאת “הנה אתה כה מיוחד ותשוקתי. סגול?! נראה שאתה רוצה להשתלט על כל חלקי העלה. ירוק?! נראה שאתה מנסה להישאר המקור אך לשווא?!? האמנם?!”
נזכרת במשפט שסיס אמרה לי לפני שהלכה ממני “תדבקי באמת”.
אני מגניבה חיוך ומניחה את העלה שלי על כף ידי השמאלית, וביד ימין מלטפת את כל עצמותיו הדקים והמסתעפים זה על גבי זה.
“ירוק?! אתה המקור, תדבק באמת. תמשיך להילחם על מה שהיה שלך” אני לוחשת לו ומרגישה קרירות בגופי.
רוח חזקה נושבת ולחשי הטבע נשמעים באוזניי כאילו כל חומר נאבק עם הרוח.
מאחוריי העץ משיל מעליו עוד עלים ונשאר כמעט ערום. ועל הריצפה עלים ירוקים וסגולים, ירוק אחיד וסגול משתלט.
בנקודת מבט מהירה אני קולטת שאין אפילו עלה אחד שכולו סגול! גם אם הוא שולט בצבע בעין, גם אם לרוב בוחרים בו העוברים והשבים להגניב מבט הוא עדיין לעולם לא חולק עלה אחד לבד.
והירוק כאן תמיד, אפילו במעט, אבל אז אני מפחדת מהימים האלה שהירוק יעלם. ואוליי עדיף שאהנה מהרגע הזה שהגורל בחר בי לחלוק איתו.
שהאמת היא השולטת.
טבע הצמחייה הוא ירוק, זה האמת.


ליד עצי האורן
דרג את הסיפור

תגובות (2)

הכתיבה שלך ממש ממש טובה. אני דווקא חושבת שתהליך ההתבגרות של יצורים חיים הוא תהליך יפה. יש השתלטות, אני לא שוללת, אבל היא לא רעה – זו אכזריות הכרחית.

11/08/2017 08:32

תודה רבה לך.
נכון חלק מחוקי הטבע שהחזק שורד ובאמת כמו שאמרת באכזריות הזו יש משהו יפה כי נוצרים מינים וזנים חדשים אך רציתי לקשר זאת לחיים שצריך לדעת לדבוק באמת, בשורשים, במקור. נכו שיש משהו חדש אך שהישן לא ישכח.

11/08/2017 16:46
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך