מקווה שתיהנו מהסיפור, אשמח לתגובות כדי שאוכל לשפר אותו.

סיפור סמוי

11/01/2022 46 צפיות תגובה אחת
מקווה שתיהנו מהסיפור, אשמח לתגובות כדי שאוכל לשפר אותו.

נכנסתי לבקתה בחשאיות. הסתכלתי סביבי. לא היה אף אחד. הנשק שהחזקתי בידי רעד קלות. התחלתי להזיע, אך התקדמתי לאט לתוך הבקתה. שם המטבח, והחדר שינה, ו…. לפני שידעתי מה קורה איתי, הרגשתי משיכה חזקה בכתף ונפלתי לרצפה. “היי, מה נראה לך שאתה עושה?” צעקתי. התוקף לא ענה. למשך חמש השניות הבאות לא ראיתי כלום. חושך ובהלה מוחלטת. ואז, ראיתי אותו. איש שחום עם זיפים ושפם קטן אך בעל עוצמה, עמד מעליי עם רגל על הבטן, חיוכו מראה לי שאין בכוונתו להפסיד בקרב.
“מה אתה עושה פה?” שאל. לא עניתי. “שאלתי שאלה. תענה..” ובאומרו זאת מחץ את בטני בחוזקה והרגשתי כאילו כל איבריי ייצאו מגופי בזה הרגע. “אני מיחידה סודית במשטרה”, גמגמתי. “אההה…. הסברת הכל”, לעג לי הבחור. “תגיד לי הכל..”, והפעם כיוון אליי את עיניי הטורבו שלו שאיימו להפוך אותי לעננת אבק אם לא אספר לו.
ידעתי מה אני הולך לספר לו. בקורס תרגלנו מקרים כאלו. במקרה שמישהו תוקף ומוצא אותך, אף פעם אל תספר את האמת. תספר סיפור שקרי שלכאורה ייראה אמיתי, אבל עליך להאמין בכל מאודך שמה שאתה מספר הוא אמת.
התרכזתי. חשבתי על הסיפור ואימצתי את מוחי. כשהייתי מוכן התחלתי.
“ובכן, אני כאן בשליחות. של המשטרה. באתי לבדוק האם יש באיזור הזה שימוש אסור בסמים לא חוקיים. נפוצה השמועה בקרב השוטרים שהמקום הזה הומה בהם. והנה אני באתי לבדוק האם השמועה נכונה. הבנת?”
האיש המאיים הביט בי בפקפוק. “ומה אם אתה לא דובר אמת?” “למה שאני אשקר לך, הרי תוכל בקלות לשבור לי את המפרקת ולהפוך אותי לגוש עפר..” הסברתי את עצמי.
אבל האיש נראה היה שלא השתכנע. הוא הביט בי בפקפוק, הפיל מבטו לרצפה, ושקע במחשבות.
מיד ניצלתי את הרגע. ניסיתי להשתחרר מאחיזתו הקשה בי והפלתי אותו לרצפה בחזקה. “עכשיו תגיד לי אתה”, צעקתי עליו באיום וכיוונתי עליו את נשקי. “מי אתה והאם ייתכן שאתה הוא ג’ק בריידנס?”
האיש המסיבי הביט בי עם רעל בעיניים שאיים לקטול אותי בו במקום, אך ידעתי שאין באפשרותו להשתחרר מאחיזתי. מה שלימדו אותנו בקורס לא לימדו בשום מקום אחר.
“אתה מתכוון לענות לי על מה ששאלתי או לשתוק?” צעקתי עליו פעם נוספת.
האיש המשיך לשתוק, כאילו מנסה לחשוב איך לגרום לכך שלו יהיה יתרון במאבק בינינו.
“אם לא תדבר עכשיו, אני יורה לך ברגל”, איימתי עליו והבטתי עליו עם רשף בעיניים. האיש המשיך לשתוק וכבר התחלתי לחשוש שהוא עושה עליי תרגיל ושמחוץ לבקתה מחכים לי כמה חברים שלו שיהרגו אותי בו במקום.
הדבר שידעתי בוודאות היה שהאיש הזה הוא ג’ק בריידנס. אמנם שאלתי אותו זאת, אבל רק כדי שיתוודה במעשיו האיומים שסיפרו לנו בקורס. לפי מה שסיפרו הוא היה רוצח עצמאי שהרג כל מי שנקרה בדרכו ועצבן אותו במיוחד.
אפשר להבין מאיפה בא כל הביטחון שלו. השרירים שלו, השפם העבות , המבט הנוקשה והמאיים. אבל כל זאת לא מצדיק את מעשיו האיומים.
בכל אופן, הבטתי מסביב לבקתה, דורך לו על הרגל למקרה שיחליט לברוח לי.
משלא ראיתי אף אחד שמחכה לי מחוץ לבקתה או בטווח סכנה אמרתי לו: “הזדמנות אחרונה!” והוא המשיך לשתוק.
משאמרתי 3..2..1 הוא התחיל לנוע באי נוחות, והוציא פתק מכיס מעילו המרופט. על הפתק נכתב: כל הכבוד! עברת את הקורס ליחידת 7478 בהצלחה.
הבטתי בו בתדהמה. לא ייתכן שכל זה היה תרגול, התחושה הייתה כל כך אמיתית. המפקדים בקורס שלחו אותי לכאן באזעקת אמת, רגע הייתי בארוחת שישי עם המשפחה ורגע אחרי כבר הייתי בדרך לבקתה המזויינת הזאת.
הבטתי באיש המאיים באי אמון במצב, לרגע הוא נראה לי מוכר פתאום.
“מה שמך?” שאלתי.
סוף סוף הוא פתח את פיו כדי לענות, והסביר: “אני ראש יחידת 7478 ואני בוחן ישירות כל מי שמגיע ליחידה. אתה בהחלט מתאים לשרת פה, יש לך את הכישורים המתאימים וביצעת את תפקידך בצורה הכי טובה שיכולה להיות. שתקתי כל הזמן הזה כי רציתי לראות איך תגיב וכעת אני סמוך ובטוח שאתה תשמש לנו לעזר רב ביחידה.”
אמרתי לו תודה רבה ויצאתי מהבקתה המום ושמח. היה לי בהחלט ערב קשה, אבל יכולתי כעת להגיד בוודאות שאני אוהב לעשות את הדברים האלה, להרגיש את תחושת המתח והפחד על בשרי ולהצליח לתפוס אנשים רעים שמסתובבים חופשי בעולם הזה. מי ייתן ואלוהים ישמור עליי לכל אורך תפקידי!

סיפור סמוי
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

רן שלום.

קראתי את הסיפור וחשבתי שהוא חביב. יש לי לא מעט ביקורת על הכתיבה. בחירת מילים, ניסוח, סגנון. אם תרצה אשמח לפרט. אני מרגיש שבדרך כלל אנשים פחות רוצים, ולי פחות מתחשק לכתוב מגילה אם זה פחות מעניין אותך.
אני אעיר משהו אחד בכל זאת. יש תחושה שאתה כותב מאד טכני, מ”הראש”. אני חושב שבסיפור אתה צריך לכתוב יותר את הרגש. זה גם מה שיגרום לי כקורא להתחבר רגשית לסיפור. עדיף לדעתי, קודם לנסות לכתוב את הסיפור כמו שאתה מרגיש אותו, ואח”כ לעבור, לסדר ולתקן במידת הצורך.

תמשיך לכתוב ולשתף.

11/01/2022 14:13
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך