רצוי לקרוא את ההקדמה לפני(;
אני יעלה פרק כל שבוע אבל אני גם מקווה שתגיבו..(:

סיפור אמיתי או לא? אתם תחילטו-פרק 1

27/01/2013 526 צפיות אין תגובות
רצוי לקרוא את ההקדמה לפני(;
אני יעלה פרק כל שבוע אבל אני גם מקווה שתגיבו..(:

ערב. צריך ללכת לישון מוקדם. מחר מתחילה שנת לימודים חדשה. אני מקווה שהיא תהיה טובה יותר. אסמס אחרון לחבר שלי. “לעבור אצלך בבוקר?”. תשובה:”זה יהיה נחמד”.
אני מחייכת לעצמי ומכבה את האור. אני לא מצליחה לישון. לא נורא,בסוף אני ארדם.
בוקר.לצחצח שיניים.להוריד את הפיג’מה.ללבוש חולצה,ג’ינס,גרב,עוד אחת,איפור,בושם ולצאת. “אני יוצאת אמא”.”יום נעים סתיו”.זה מה שהיא אמרה לי. בערך. אני רואה את אחותי בדרך לבית ספר. “לכי יותר מהר מאי,את תאחרי כבר”. “מה את עושה פה? הבית ספר שלך בצד השני בכלל!” זה מה שהיא עונה לי. אוף! מה היא מתערבת בכלל? “זה לא עניינך” אני עונה לה וממשיכה ללכת מהר יותר לכיוון הבית של אילן, החבר שלי. בפעם האחרונה שבדקתי. אל תדאגו.. זה ישתנה בהמשך.
“אני בחוץ” אני שולחת לו. אבל הוא כבר ראה אותי והוא פותח לי את השער. אני מנשקת אותו ואומרת “קדימה אתה לא רוצה לאחר ליום הראשון של כיתה ט’.” ומחייכת. הוא מנשק אותי עוד פעם ושואל “רוצה שוקו?” אני צוחקת ומהנהנת.
השכבה. אני מחבקת את החברה הכי טובה שלי,אלינור או בקיצור אלי. ובעצם את כל מי שלא ראיתי חופש שלם. המון געגועים נשיקות וחיבוקים. אלי נעלמה. היא בטח הלכה לשכבה ח’ החדשה. החבר שלה,גיא נמצא שם. אז מה אם הוא קטן ממנה? זה מה שהיא אומרת כל פעם שמעירים לה על זה “אהבה זאת אהבה ואין מה להתווכח”. אם טוב לה אז מי אני שאתווכח.
כיתה ט’. אותה מחנכת. אני לא אוהבת אותה. אני לא יודעת למה. פשוט לא. הרצאה של תחילת שנה.למי אכפת. אני יושבת ליד החברים שלי.אלון עידו מיקי ולילי.החבר שלי לא לומד באותה כיתה איתי.. אבל אנחנו באותה שכבה.. קצת מבאס אבל מסתדרים.”או מי גד את צבעת את השיער?! איזה מהמם!! תתחדשי חיים שלי”. חברה שלי. מוחמאת מכל המחמאות. היא גם ככה יפה. יש לה המון כסף. היא רזה ויש לה שיער שטני ארוך שעכשיו היא צבעה אותו לבלונד. “אז עכשיו את בלונדינית אמיתית הא?” שאלתי אותה. לא מרוע. פשוט צחקתי איתה.היא צחקה “סתיו תירגעי ומהר למה אני עדיין בטוחה שמבפנים את פשוט בלונדינית שצבעה.. לפחות לפי רמת הטימטום שלך.” זה רגיל אצלינו. שתינו צוחקות. מבינות שהכול זה בדיחה.
עכשיו מקשיבים. אותו דבר כל שנה.
הפסקה. חיבוק ונשיקה לחבר. הולכים לח’.”היי גיא שלי”. הימרחות. דביקות. מזמוז. “תשיגו לעצמם חדר” קרא אחד מהילדים שעברו. אלי התעצבנה.היא שומעת את זה הרבה פעמים “גיא בוא לסיבוב!”. אלי וגיא הלכו. חיבקתי את החבר שלי. “אווווו” שמעתי מישהי אומרת “שקט בלונדינית אחת” אמרתי לחברה שלי שצבעה. בעצם אני חושבת שאפשר כבר לקרוא לה בשמה.מיקה אבל היא מעדיפה מיקי. זה חמוד יותר. זה מה שהיא לפחות אומרת.או חושבת. לי זה לא משנה.
סוף היום.ללוות את החברים.נשיקה לחבר.פרידה.לעשות את הסיבוב. הביתה.”שלוווום” אמרתי. אילנה יצאה מהמטבח וחיבקה אותי. אילנה היא המבשלת שלנו. אני לא אוהבת לקרוא לה עוזרת בית. למרות שזה מה שהיא. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו זה מוריד לה מהכבוד. בקיצור היא קרובת משפחה שלי שנמצאת בבית אחרי הצהריים.
“אתה בא אלי אחרי הצהריים?” שלחתי אסמס לאילן. אחרי 5 דקות הוא ענה ואמר שאחרי שהוא יסיים לנקות הוא יבוא אלי. אמרתי לו טוב והלכתי לאכול.
אחר הצהריים.אילן בא. עוד נשיקה. חיבוק. שכבנו במיטה מחובקים.דיברנו. אהבנו. דיברנו על המון דברים. על אלי וגיא. על מיקי והשיער שלה. על עידו ולילי שכנראה שהם ידידים יותר מידי טובים עד שנראה שיש משהו בניהם. על טל. זה המקום להגיד שטל היא חברה שלי שעברה שנה שעברה לפנימייה.היא עברה בגלל בעיות עם ההורים. אני לא ממש מנסה להבין את זה.עדיף לי שלא.היא חוזרת כל סוף שבוע. אבל חוץ מזה, אנחנו בקושי רואים אותה. מזל שיש בימנו פייסבוק. אילנה הביאה את אח שלי הקטן מהגן. בן או כמו שאני קוראת לו,בן-בן.זה באמת חמוד יותר. לא שמיקי לא חמוד.בקיצור עדיף שאני אשתוק.אפילו במחשבות שלי.אילנה הלכה.ואילן נשאר. שמענו שירים. התנשקנו. היינו ביחד. ואז הוא היה צריך ללכת.
סוף יום.ארוחת ערב.מקלחת.ארגונים אחרונים. לכבות אורות. וכך הסתיים היום הראשון בכיתה ט’.

סיפור אמיתי או לא? אתם תחילטו-פרק 1
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך