זה הסיפור שלי בכלליות שלו יש עוד הרבה דברים שעוברו ועוברים אלייי והרבה דברים שקרו בתוך כול זה ...
אבל הכי חשוב לזכור שיש בי תכוח להתמודד ולא לפול מקווה שהסיפור שלי יחזיק מלא ילדים במצבים כמו שלי ודומים...
רוצה להגיד אף פעם אל תתיאשו תנו צאנס ותלחמו אל עצמיכים והיה טוב .....

רציתי בכול כוחי …

31/12/2011 852 צפיות אין תגובות
זה הסיפור שלי בכלליות שלו יש עוד הרבה דברים שעוברו ועוברים אלייי והרבה דברים שקרו בתוך כול זה ...
אבל הכי חשוב לזכור שיש בי תכוח להתמודד ולא לפול מקווה שהסיפור שלי יחזיק מלא ילדים במצבים כמו שלי ודומים...
רוצה להגיד אף פעם אל תתיאשו תנו צאנס ותלחמו אל עצמיכים והיה טוב .....

שלום קוראים לי דניאל ואני בת 16 וחצי….
הסיפור שלי מתחיל כשהייתי ילדה בת-3 .
אז כולם שואלים אותי: מה קרה שם ? , איך את מרגישה אם כך? , מה מלווה אותך?, מה בלב?..
ואני תמיד מתחמק וניסגרת אם עצמי לא מוכנה לענות אל כלום בורחת מהכול ומתעלימת ממה שקרה…

אז הכול התחיל שההיתי בת-3 שהוציאו אותי מהבית בגלל שאמא שלי חייה איתי ואם האחים הגדולים שלי והייתה נשואה לגבר נרקומן כבד!!!!!
אני זוכרת רק דבר אחד שאמרו לי חבקי את אמא חזק את לא תראי אותה את לא יכולה לאשר כאן לקחו אותי ואת אחי רק אחותי הגדולה נישאר איצל ספתא שלי …
בערב של אותו היום היינו במקום אם עוד הרבה אנשים וילדים שאנחנו לא מכירים לקח לנו זמן לה להבין והסברו לנו שאנחנו בבית ילדים ושמצאו לנו משפחה יותר טובה כי אמא שלי לא יכולה לגדל אותנו…
אחרי תקופה מצאו לנט משפחה שבאה גדלנו תקופהמאוד ארוכה ואחרי תקופה לקחו אותנו למוסד ומי מוסד לפניימיות ורק כשיהגענו למוסד היה מותר לפגוש את אמא שלנו בהשגחה …. ( בכול הסיפור הכולל הזה יש הרבה סיפורים עצובים שאני עוד יספר אותם)
כשהגענו לפניימיה הינו גם יוצאים לבית לחופשות ולא היה כיף תמיד שתינו כדורים ולא היה מרום קבוע ושקט וכול היום רק רציתי פשוט לגמור תחייים אבל תמיד מחדש הייתי מתועדדת קצת ונילחמת לבד אל חיי …
כשהגעתי לניימיה מסויימת בדרום הייתי לומדת בבית ספר שניקרא ברנקוויס בית אראיל שמה שנאמר אליו שהוא תיכון הזדמנות אחרונה שילדים שנשארו מביתי ספר שאין להם תקווה מופריעים מגיעים לשם ולא הייתי הולכת … עד שהגעתי למצב של בדידות הרגשתי שבאה לי למות ראיתי שחור כבר לא היה בי כוח הרגשתי שכול חיי אני נלחמת לחינם שאף אחד לא מבין אתי וחיי לא שווים … ואז לילה אחד ניסתי להתאבד לא לך חבה הכי טובה שלי עצרה אותי דיברה איתי יום אחרי זה הייתי במחלקה סגורה באיפוז פסאכטרי אתהבתי שם במשהו אבל הוא לא ם אלי ועד שהתקרבנו אחד לשני עזבתי שם לאחר תקופה שההיתי מחוזקת אם עצמי נישברתי שוב כי שוב הרגשתי שכול הלחמה שלי והרגשה לשב שחי לא שווים אבל דבר אחד ידעתי שהייתי הכי יפה מכול הבנות כול הבנים היו מדברים אלי הייתי שיחת היום של כולם…
לאחר כך הפזו אותי וב כשהשפזו אותי הכרתי משהט אהתי אותו למרות כול מה שאמרו אליו לא רציתי להפרד ממנו היינו יוצאים הייתי הולכת אליו הביתה בלי לדעת אליו כלום חשבתי ואמנתי שסוף סוף מצאתי אהבה חדשה.. היה לי איתו טוב ידעתי אליו הכול אפילו שאני נזכרת עוברת בי צמרמורת …
אפילו כשהוציאו אותי מאישפוז חזרתי בשביל להיות קרובה אליו הייתי בוכה בשבילו את חיי האבתי לו ממש אהבה ממבט ראישון….
אחרי כמה זמן ששתנו השתחררנו לפנימיות גיליתי שהוא היה נרקומן יותר כבד ממה שחשבתי גילתי שהוא המשיך להשתמש ולא הפסק בשביל אהבה שלנו שהוא שיקר הוא שיחק אחרי תקוםה בפיניימיה
השקומית החלטתי שזהו אני רוצה הביתה ניגמרו לי כול הכוחות אחי חזר הביתה כול המשפחה שלי בבית חוץ ממני ונילחמתי בכך וגם הצלחתי כיום אני בבית כבר שנתיים ויותר וטוב ליייי כן יש ריבים
ועבר תמיד איצלי בלב אבל טוב לי יש לי חבר כבר שנה וחצי כבר אני יספר אליו קצת ….
שהגעתי לדימונה הכרתי את החבר הנוכחי לי וניפרדתי ממהחבר הקודם שלי …
כשהכרתי אצ החבר שלי לא חשבתי שנהיה ביחד שנה ו7 חודשים לא חשבתי שזה הגיוי בכלל אל כמו
שאומרים הוא הרפא פצעים פתוחים אתהבתי מחדש הרגשתי שאני עטשה הכול בשבילו ובאמת
עשתי הכול הוא היה העמוד שדרה שלי ואני אוהבת ואהבתי אותו בתטרוף רק שאם הזמן צצאו בעיות
ללא פתרון …… היום יש לנו הרבה מריבות ואני מרגישה שאני אוהבת אותו אבל לא כמו פעם
שהדברים לא אותו הדבר ואני נילחמת אם קצת תיקווה כי ני לא רוצה להשבר שובבבבב!!!!
הוא הכוח שלי אני אוהבת אותו למרות כול התקופה האחרונה כיום אני יכולה להגיד אל עצמי ..
שאני בן אדם בלי תמיכה שננשארתי חבד אין לי משפח כמו של כולם ואני לא סןמכת אל המשפחה
שלי יש לי בן אדם אחד שאני לא יכולה לאבד אותו זה חבר שלי אין לי אפילו חברות הכול עזבתי
בשבילו כי הוא חשוב לי … אני יכולה אפילו להגיד שאם הוא יעזוב אותי אני היה במצב של בדידות
ומוות ופי כי הוא נותן לי כוח ודוחף עד קצת ועוד קצת בלעדיו כהייתי כבר מססימת את חייי כי נלחמתי
בלי תוצאות !!!!
רציתי להגיד לחבר שלי למרות כול מה שאנחנו עוברים תבין אותי בזמן האחרון אתה מרחיק אותי ומקשה אלי הייתי רוצה שנחזור להיות כמו תחילת הקשר והבנתי שאי אפשר אבל אם כול זה אתה
היחדי בכול העולם ואני נילחמת אלייך עד הסוף בטוב וברע כי בלעדדיך אין לי אף אחד ולא השאר לי
תקוווה …
היום המשלה היחדה שלי היא שאני ואהבה שלי נחזור להיות כמו שהיינו רוצה לתקן אבל משאלה
עבודה ורוצה לבקש סליחה אם פגעתי ….
משהן האחרון שמזכיר לי משהו שקרה לי לא ממזמן…..

בין מצאיות לאשליה חולפים ימים של צפייה ללא ידוע אותך ראיתי בחלום קוראה אליי מכול מקום כמו געגוע תמיד לכול אדם חולם יש צעקה והיא שותקת אני יוצאת מתוך השקט כדי לומר….
אני כאן אתה קראת לי אלייך אני כאן וזה קשה לי לעצור את הדימה אם תבעית לתוך עייני תראי
טיפות קטנות של אושר אתה קראת לי באתי אני כאן… אני כאן …
בלב עוברת סערה בעיינים מפצירה ונעלמת… תפילות הרוח נסעות אתה ההיתה שם לרואות אותי חולמת….
תמיד לכול אדם חולם יש מעקה והיא שותקת ואני יוצאת מתוך השקט כדי לומר….
אני כאן אתה קראת לי אלייך אני כאן וקשה לי לעצור את הדימה ואם תבעית לתוך עייני תראי טיפות קטנות של אושר אתה קראת לי באתי אני כאן…. אני כאן…
אני כאן אתה קראת לי אלייך אני כאן וזה קשה לי לעצור את הדימה ואם תבעית לתוך עייני תראי טיפות קטנות של אושר קראת לי באתי אני כאןןן .. אניי כאןן….
השיר הזה של מורן מזור מסכים לא מעט דברים…..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך