שריפות

30/07/2021 228 צפיות תגובה אחת

אני רואה הרבה שחור
יערות שלמים שנשרפו
מאות חומות שנפלו
האדמה בוערת וכך גם ליבי
ואני
אני על האדמה
בירכי חבולות
ועניי דומעות
אני מביטה בכל
בכל החורבן שעשיית בשבועיים האחרונים
הרסתי אותנו
כל אבן
כל עץ
כל חיה
הרגתי את כולן
שרפתי הכל עד עפר
שלא ישאר לנו דבר
ואחרי כל הכעס אני פה
על הרצפה
כואבת אותנו
כואבת את עצמי
את הכל
את כל הכאב
ואני יודעת אלו דמעות אחרונות
וכרגע אני לא רוצה להציל את עצמי
תני לי רגע להתאבל על הכל
עד שאחזור אליך
אל התרפיה
בנתיים תני לי להבעיר הכל
ואותו,תני לי לחסל אותו עד הסוף
תני לי לעצור את המשחק שלנו פעם אחת ולתמיד
להשמיד את הקרוסלה החולנית
ולדעת
שניצחתי
אך זה לא אומר שלא כאב לי
שזה לא שורף חלק ממני
את אומרת לי עלייך ללמוד להיפרד
וזה מה שאני עושה
ואני יודעת
המחיר שזה גובה ממני
לוקח לי כמעט הכל,
וזה מה שמנחם אותי
שזה כמעט.


תגובות (1)

השיר מאד עוצמתי. אפשר לחוש את המאבק הפנימי, המתיש שחווה הדוברת. מציב את הקורא במקום של חוסר-אונים. הוא רוצה לראות את הגאולה של הדוברת, אבל מרגיש שאת הצעד הבא, היא צריכה לבצע בכוחות עצמה.

30/07/2021 14:49
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך