תפנית

16/08/2019 52 צפיות אין תגובות

סמדר השכימה לקום, לבשה חולצה לבנה ומכנסים שחורים, מיהרה להגיע לעבודתה בבנק אי שם בדרום תל אביב.
השהייה בפקקים ייגעה אותה מאד, היא הגיעה לבנק מיוזעת, כותנתה הלבנה השחירה בגלל זיהו האוויר.
סמדר שאלה את עצמה בפעם המי יודע כמה, עד מתי , עד מתי זה יימשך? אני שכחתי איך נראים הכחול והירוק והפרחים הצבעוניים, הכל שחור ואפור. אני נוסעת, העבודה החלה לשעמם אותי, הכל נראה סינתטי כל כך, אני חייבת תפנית בחיי.
חשבה סמדר והתייעצה עם חברהּ לחיים. הלה ענה לה: “לא תאמיני, אני נמצא במצב זהה לשלך ושואל את עצמי לא פעם : “עד מתי?”
“כל זמן שאנחנו צעירים זה הזמן לעשות תפנית.”
“נבדוק מה קורה במושבים בחבל לכיש למשל?” יש לי חבר ממילואים ששכר שם בית, אשתו והילדים מאד מרוצים, נשאל אותם”.
סמדר הסכימה להצעה הזו והם החלו לפעול בנידון. הזוג לקח חופשה ללא תשלום ממקומות עבודתם כי לא רצו לנתק את הבטחון התעסוקתי, ובדקו מה קורה במושב לכיש. סמדר ובן זוגה הופתעו לטובה, המון דשא, עצים כרמי גפנים ופרחיהם סמדר נותנים ריח טוב, הקקטוסים מגביהים לכמה מטרים, מרחבים ואויר צלול.
סמדר וחברה לחיים שכרו בית והחלו בחיים החדשים. איכות החיים גבוהה ואשר לפרנסה, הם עבדו מהבית וראו ברכה בעמלם.
קמים בבוקר, שקט אין פקקים כמעט ואין רעש חוץ מנביחות כלבים וצחוקם של ילדים. כשרוצים משהו נוסעים לאשדוד , לאשקלון או לרחובות. נפקחו העיניים: “השגנו את השקט ואנחנו קרובים לטבע”.

תפנית
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך