הילה עם הבעיות שמיעה

עמדתי שם, מבוישת כול החזרות מול המראה לא עזרו הסתכלתי לרצפה.
יפה המורה הציגה אותי , עכשיו כולם הסתכלו , היא אמרה " תלמידים הכירו זאת נועה, אני מבקשת שתקבלו אותה יפה מאוד"
עכשיו החלו ההתלחשיות , יפה המורה הושיבה אותי מקדימה והתחילה ללמד כרגיל שיעור תנ"ך
אבל אני לא יכלתי להתרכז
הייתי בטוחה שכולם מסתכלים על המכשיר שמיעה הזה , המחשיר המפגר הזה שהוא זה שגורם לי לכול הצער שבחיים, לא מספיק החיים קשיים לי? קשיי לימודים, קשיי חברה ועכשיו על הראש גם את קושי השמיעה הזה!
ובאמת בהפסקה הרוע לב של הבילדים התחיל הם דיברו עלי כאילו אני חרשת , כאילו אני לא שומעת אבל אני, אני שמעתי הכול! וגם נפגעתי המון.
הם תקעו שאלות כמו " גם עיורת את?" או "איזה מכשיר שמעיה מכוער איפה קנית אותו בזבל?"
ואני?
לא עמדתי בזה, נכשלתי שנית , כבר לא היה לי תקוה . וכך עבר שבוע, ועוד שבוע שהם פוגעים בי ומציקים לי ואני רק שתקתי, רק שתקתי.!
עד יום אחד היא הגיעה הילדה ששינתה בי הכול , קראו לה סיגל והיא עלתה מרוסיה
היא הייתה בשבילי חברה , משהי שתקשיב , שתבין
היא הייתה באה אלי כול יום הינו זוג ואיתה הצלחתי להתגבר על הקשיים