הקייטנה

בס"ד
הקייטנה
שלום קוראים לי יונתן כולם מכנים אותי יוני אני בן אחת עשרה ואני גר בירושלים אני לומד בבית ספר שליד הבית שלי אני בכיתה ו' יש לי כמה חברים בכיתה שממש נחמדים.כל שנה בבית הספר יש קייטנה בקיץ וכל שנה מאז כיתה א' הלכתי לכל הקייטנות חודש לפני סוף הלימודים החלטתי לא ללכת השנה לקייטנה כי היה נמאס לי כל פעם יש אותו דבר וכל יום יש כמעט אותם פעילויות כמו כל שנה בגלל זה השנה לא רציתי ללכת לקייטנה שחזרתי סיפרתי לאמא שלי שאני לא רוצה ללכת לקיטנה השנה היא שאלה אותי למה אני לא רוצה ללכת השנה לקייטנה?אמרתי לה "כי כל שנה יש אותם תוכניות ואתם טיולים"
אמא שלי אמרה לי "מה תעשה כל החופש זה הרבה זמן ואתה תשתעמם כל החופש". למחרת בבוקר קמתי מוקדם הלכתי ללימודים ואחרי השיעור הראשון המנהל נכנס ואמר לכיתה שלי "השנה החלטנו לנסוע לפארק אנחנו ניסע השנה לפארק הקופים" ששמעתי שהשנה נוסעים לפארק הקופים מיד שינתי את דעתי ואז רציתי ללכת לקייטנה כי מאז שאני קטן החלום שלי היה ללכת לפארק הקופים שחזרתי הביתה אמרתי לאמא שלי "שאני רוצה ללכת לקייטנה" אמא שלי שאלה אותי
"למה פתאום שינית את דעתך ?" התחלתי להסביר לה שיש לי חלום מאז שאני קטן שתמיד חלמתי שזה יקרה ועכשיו החלום שלי יכול להתגשם אמא שלי שאלה אותי על איזה חלום אני מדבר והסברתי לה שהקייטנה השנה נוסעים לפארק הקופים ושתמיד רציתי ללכת לפארק הזה בערב אמא שלי נכנסה לחדר שלי ואמרה לי "יונתן אנחנו רשמנו אותך לקייטנה של בית הספר צעקתי בכל הכח מרוב אושר.אמא שלי כיבתה את האור ויצאה מהחדר שלי ובאותו לילה ראיתי בחלום שלי איך אני נוסע עם הקייטנה לפארק הקופים שנייה לפני שנכנסנו בחלום לפארק הקופים התעוררתי מהקריאות של אמא שלי לקום קמתי שטפתי ידיים ופנים והלכתי לאכול בארוחה אמרתי לאמא שלי חבל שלא סיימתי את החלום כמעט נכנסתי לפארק הקופים.אמא שלי אמרה לי "אז בפעם הבאה שתחלום את אותו החלום תרוץ לתוך הפארק ככה אתה תוכל להיכנס" ואז ביחד התחלנו לצחוק.