572

אדם בצומת דרכים עם שדים

572 15/03/2017 734 צפיות 8 תגובות

איש מסכן איבד את הדרך,
הביט סביב ותהה לאן ילך.
מסביבו היו הרבה דרכים,
ולא ברור איזו מהן נכונים.

הייתה דרך שנראתה לו מתאימה,
אך בסופה היה שד מעורר אימה.
הוא לא העז לשם ללכת,
וחיפש נואשות דרך אחרת.

ואז הגיחה עלמה יפה ונאוה,
וסיפרה ששמה הוא “גאוה”.
ושהיא יודעת את הדרכים הנכונות,
רק שילך אחריה מבלי שום שאלות.

האיש ציית והלך אחר הוראות הגאוה,
שהתנהגה כאילו הכירה את הסביבה.
יחדיו הם צעדו והלכו עוד ועוד,
והאדם החל לחוש עייף מאוד.

ואחרי שעות של הליכה ללא עצירה,
הוא הרגיש שהוא רק מתרחק מהמטרה.
מתוך יאוש הוא בחן את המדריכה
והבחין לפתע שהיא חובשת מסיכה.
הוא קפץ ומשך ממנה את התחפושת
ונמלא חלחלה מאיך שהיא נראית.
הגאוה התגלתה כסוג של שדה,
מכוערת, מעוותת וממש מפחידה.

ואז אותה שדה איומה
התמוססה ונעלמה.
והמסיכה ששימשה לשדה כתחפושת
וקמה והפכה לאישה זקינה ומכופפת.
“ידע” היה שמה של האישה
שקודם לכן רק לכיסוי שומשה.

היא אמרה שהיא רוצה להיות כנה,
היא לא לגמרי מכירה את הדרך הנכונה.
אבל היא יודעת עם מה עליו להתמודד,
עליו ללכת בסמוך לדרכו של “סיכון” השד.
אותו שד גדול ומאיים
שמנע ממנו קודם להתקדם.

האיש אמר שהוא מאוד מודאג ופוחד,
השד נורא, עצום, ולמולו הוא רועד.
אז הידע גילתה לו סוד אחד,
לסיכון יש מאפיין מיוחד.
כל דבר שתראהו מרחוק,
ייראה לך קטן כמו תינוק.
וככל שתהיה יותר קרוב,
הוא ייראה לך גדול כדוב.
אבל סיכון פועל באופן לא רגיל
מרחוק הוא נראה גדול ומבהיל.
אך מקרוב הוא קטן כמו בדיחה.
לך ותבורך בדרך צלחה.

אדם בצומת דרכים עם שדים
דרוג הסיפור 2.5 | 4 מדרגים

תגובות (8)

572, מחיאות כפיים. מצומת השדים אל גן המפלצת בירושלים. גם זו – מרחוק מאיימת, אך מקרוב מחבקת.

למרות ש-‘דרך’ משמשת הן בזכר והן בנקבה, הצורה המקובלת היא נקבה. אם בחרת בצורת הזכר – הייה עקבי, והמשך עם צורה זו.
לדעתי עדיף ‘כיוונים’ רבים ל-‘דרך’ אחת. מתחרז עם “איזה הם הנכונים”.

“שד (ו)מעורר אימה”
“שהיא יודעת” – לא “והיא”.
“מבלי לשאול שאלות”
“מעוות[ת]”
“(ו)קמה והלכה”
“ידע” [היה] שמה של האשה – בזכר!
“אותו שד… שמנע ממך” חסרות מרכאות, זהו ציטוט דבריה של האשה.
“[מ]להתקדם”
‘דואג’ או ‘מודאג’ – לא “מדאג”!
“[י]יראה” – ‘יראה’ הוא פעולה חיצונית לנושא המשפט, “ייראה” – פעולה פנימית מצד נושא המשפט. (כזכור, ניקוד יכול לעזור).

תנו לחיות!! חיות.

16/03/2017 17:49
572 572

תודה רבה עוצלי גוצלי. עבר הרבה זמן.
למי שנתן לי ציון 1\5. אשמח אם הוא יבוא ויסביר למה. לא נעלבתי זה כדי שאדע מה לשפר.

16/03/2017 18:25

זה הנחמד, נחמד בהחלט. נתתי לך דירוג ארבע מתוך חמש. בהצלחה!

17/03/2017 11:03

חביב, אבל היו לך יותר טובים. מאד חינוכי.

19/03/2017 19:12
572 572

תודה למגיבים. הייתי שמח לקצת יותר פירוט על הבעיות בחיבור. האם זה בתוכן או הכתיבה?
שוב הוכח לי שלא פעם יש פער עצום בין הרייטינג שאצפה ממשהו למה שהוא יפיק באמת. לטוב ולרע.

19/03/2017 19:15

התוכן לא מקורי במיוחד ודי נדוש. אני רוצה לקרוא משהו עם רעיון חדש, מציאותי, משהו פשוט שאפשר להתחבר אליו.
והחינוכיות הזו משגעת אותי. גם ככה יש לי בית ספר ללכת אליו כל יום.
יכול להיות שאני לא קהל היעד האולטימטיבי לסיפורים שכאלה חח

19/03/2017 19:26
    572 572

    לקחתי לתשומת ליבי. אולי כדאי לי לשנות את הקטגוריה לסיפורי ילדים.

    19/03/2017 19:58

שלום לך 572. נתתי ציון של 2 מתוך 5. אסביר מדוע. אתן 2 כוכבים על החרוזים. אתה נורא טוב בחרוזים. אך זה לא מספיק. זה ארוך מדי, מסורבל מדי, ומסובך מדי. זה לא מקורי, זה לא מעניין כל כך לקרוא סיפור על איש שנכנסו לו שדים. זה גם ארוך. אתה התחלת את ההתחלה לא כמו שמתחילים סיפור. “איש מסכן איבד את הדרך,” זה סיפור ולא חדשות טלוויזיה. הסיפור היה יכול להתחיל כך: “גורי הוא איש חכם ונחמד. הוא היה פטתר חידות ובעיות. אך הפעם, בכביש רחוב התאנה 8, לא ידע לאן לפנות בשני כבישים!” אולי זה בלי חרוז, אבל תוכל לערוך את זה שזה יהיה עם חרוז, אבל זה עדיף מההתחלה שכתבת. אתה ממהר עם העלילה.

מקווה שאתה מבין.. יש יכולת להישתפר.

19/09/2018 23:24
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך