אור וחושך

13/04/2019 218 צפיות אין תגובות

נושא: מפגש בין 2 דמויות שלא רוצות להיפגש: האור והחושך
במשך שנים האור והחושך היו אויבים. האור לא אהב את החושך והחושך לא סבל את האור. לא בגלל רוע לב אלא בגלל שהיו הפכים. כל אחד טען שהוא יותר חשוב מהשני.
“אנשים אוהבים אותי כי בזכותי הם יכולים לראות “, אמר האור.
“אני נותן את השינה לאנשים כדי שינוחו ויקבלו כוחות מחודשים.”
הם היו רבים, צועקים אחד על השני, לפעמים גם מכות היו שם.
היריבות הייתה כל כך עוצמתית עד שהם היו זקוקים להתערבות של שופט עליון, היא השמש, שתחליט מי יותר חשוב. השמש לא ידעה מה לעשות כי אף פעם לא פנו אליה בשאלה כזו חשובה. הרהרה השמש זמן רב. לבסוף היא אמרה : “אני אשלח אתכם לחדר של איתמר, ילד בן שיש, שתחוו את ערככם בחיים שלו”
וכך נעשה.
האור והחושך נסעו על כנפי הזמן עד שהגיעו אל הבית של הילד. על פי הסכמה משותפת האור נכנס ראשון לחדרו של איתמר. איתמר ישן עוד במיטתו החמה. האור התיישב על ריסיו, ליטף את פניו : “בוקר טוב איתמר הגיעה השעה לקום” איתמר פקח עצם, פקח עצם עיניים, לא התחשק לו לקום. האור זמזם באוזנו לחן נעים עד שאיתמר פקח את עיניו. האור הסתכל בעיניים החומות של איתמר ובאותו רגע התאהב בו. “צריך לקום חמודי, אימא כבר מחכה לך במטבח.”
באותו יום האור ליווה את איתמר לבית הספר. איתמר היה בכיתה א’ ולמד לקרוא או לכתוב. האור החליט לעזור לו בלימודיו, הוא הקרין עליו אור חזק כדי שאיתמר יוכל לראות את האותיות, כיוון את הרוח עליו שתקרר אותו, עטף, חיבק וליטף אותו בכל עוצמתו. האור הצטרף אליו גם לחוגים. איתמר השתתף בחוג קרטה אצל מורה מפורסם, הוא רצה להיות חזק ובריא כמו רון, המאמן שלו לקרטה. אחרי השיעור איתמר והאור הלכו לבקר את סבו של איתמר ומשם לשחק עם חברו הטוב מהכיתה. כאשר הגיעה שעת הערב איתמר התעייף מהיום העמוס שלו. בשעה שמונה עפעפיו נסגרו לאט. האור ידע שהוא צריך להיפרד ממנו כדי לתת לו זמן מנוחה. לפני שהלך נישק אותו על העפעף השמאלי והשאיר נקודת חן על עיניו. אז, קרא ליריבו החושך לבוא ולהשגיח על שנתו של איתמר. החושך זחל מתחת לדלת וכבש את החדר עם היעדר אור. כשהחדר היה עטוף באפלה מוחלטת שאפילו החושך נתקל בצעצועים שנשארו על הרצפה וכמעט נפל. “למה אין מנורת לילה דולקת בחדר?” רטן החושך.” פינות החדר החשוכות הופכות למקום מאיים שבו מפלצות רובצות, החושך משנה את גודל החפצים, וכל צעצוע הופך ליצור בלתי מזוהה . בקיצור, דבר ידוע הוא שכל ילד פוחד מהחושך.” סיכם בעצמו.
אבל איתמר לא פחד, הוא ישן שינה עמוקה והחושך בחדרו לא הפחיד אותו. החושך נדהם לראות שיש ילדים שלא פוחדים ממנו לכן הוא החליט לתת מתנה לאיתמר על אומץ ליבו . הוא נתן לו את החלום המתוק. איתמר טייל בחלומו בעיר הממתקים. הבתים ניבנו מעוגת שיש, החנויות ממרציפן, הגנים מגלידת פיסטוק עם סוכריות על מקל בתוכה. והשמים היו מסוכר צמר גפן, שבמרכזו ישבה עוגת טורט שוקולד כמו שמש שמכהנת על העיר הזאת. בחלומו איתמר אכל ים של ממתקים ולא כאבה לו הבטן.
כאשר אורות הבוקר בצבצו בחלון החושך ידע ששעתו הגיעה לעזוב את איתמר. לפני עזיבתו החושך רצה לתת לילד עוד מתנה, הוא בירך אותו שיהיה לו את כוח הדמיון . כך איתמר יוכל לזכור את החושך כל פעם שהוא עוצם את העיניים ומדמיין אותו.
השמש קרא לחושך ולאור להופיע בפניה ולספר מה הם למדו מהמפגש עם איתמר. אחרי השימוע היא תיתן את החלטתה, אמרה. האור סיפר שהוא התאהב באיתמר והוא יעזור לו להשלים את כל משימות היום יומיות שלו. החושך סיפר על הפתעתו שאיתמר לא פוחד ממנו לכן הוא ייתן לו כל לילה את החלום.
השמש שמעה כל אחד בנפרד והגיעה להחלטה.
“אני רואה שאתם לקחתם ברצינות את המשימה שקיבלתם. מאוד ברור לי ששניכם חזרתם עם אותה חוויה, חוויית הנתינה , לכן תקשיבו לגזר הדין שלי. מהיום אתם לא תהיו אויבים . שניכם חשובים באותה מידה לבני אנוש . אתם תתאחדו לאחד שלם שבו אתם מתחלקים בתפקידיכם. ביום האור שולט ובלילה החושך. אין לערער על החלטתי” סיכמה השמש את דברה ונעלה לנוח מאחורי ענן נחמד.
איתמר גדל כילד מיוחד שהאור סימן אותו בנקודת חן על עיניו.

אור וחושך
דרוג הסיפור 3.3 | 4 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך