neta
הסיפור ילדים הראשון שלי! קצת מאולץ החרוזים, אבל אשמח לחוות דעת בתגובות

גלגולו של שועל

neta 15/03/2021 183 צפיות תגובה אחת
הסיפור ילדים הראשון שלי! קצת מאולץ החרוזים, אבל אשמח לחוות דעת בתגובות

זהו לא סיפור מוסר השכל, וגם לא משל.
הוא פשוט נקרא “גלגולו של שועל”
מה זה השם הזה? אתם בטח לעצמכם תוהים.
אבל חכו, השמות אף פעם לא מובנים עד סופי הסיפורים.

היה היה פעם שועל,
שלא רצה להיות עצמו בכלל.
בזמן שאחיו השועלים הוכתרו כערמומיים בחיות,
הוא הקדיש את זמנו בלעזור לאחרים ואחרות.
לזה פלסטר, לזה תפוח,
לזאת ספר, ולזה מפוח.
השועל הזה היה טוב וחביב,
(לצערה של אמו וגם של אביו)
ואותו שועל לא הבין מה העניין?
למה רק הוא נחשב לבכיין?
הוא החליט לצאת למסע מסביב לעולם,
עד שימצא מקום שבו הרוע נעלם.
“לא אחזור לכאן עוד!” אמר בקול רועד. “עד שהרע מפה יאבד!”
והוא יצא עם תרמיל קטן לאלסקה (שם לא הספיקה לו רק פרווה)
ושט לפריז וכמעט מצא אהבה.
אבל לא משנה לאן הגיע, לא משנה לאן הלך,
הוא לא מצא מקום בו הרוע נשכח.
בלית ברירה הוא טס לאיסטנבול,
ובדיוטי פרי הוא ראה חתול.
ואז לפתע צצה במוחו הארה!
במקום לשנות אופי, הוא פשוט ישנה צורה!
והוא מיד רץ לביתו כדי לבשר הבשורה,
והסביר למשפחתו שזה לא כל כך נורא.
כי מקבלים ליטופים (והמון חטיפים)
וחוץ מזה, הם בעלי חיים מאוד יפים.
“אנחנו איתך!” קראו כל השועלים. ומיהרו לחנות והחליפו בגדים.
זנב אוזניים ידיים ושפם, והנה חתולים הם גם!
שמעו זאת שאר חבריהם השועלים,
ומיהרו גם הם להחליף פרצופים.
חלפה שנה, בעולם לא נשאר אפילו שועל אחד.
לעומת זאת, החתולים? הם הוכפלו במיליארד!
ובבית קטן בעובי היער,
נחשו מי גר?
השועל הטוב, עם אשתו וילדים לרב,
הכל שמח והסוף טוב.

היה היה פעם חתול (הבן של גיבור הסיפור)
שלא רצה להיות עצמו.
הלך לחנות, וכמו אביו לפניו החליף הוא צורות,
לשועל רשע הפך להיות.
כך מתגלגל הסיפור,
שועל, חתול, שועל,
טוב, רע, רע, טוב,
מעגל של אינסוף לפנינו כתוב.
כאן ידידינו, נגמרת ההרפתקאה.
חתול שועל או אדם, ליל מנוחה!

גלגולו של שועל
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

חמוד.
קראתי פעם משהו דומה עם מוסר־השכל ‘דתי’.
בקיצור נמרץ: חרדי שגדל בבית עשיר, אך אביו תמיד הצטער על־כך שאין לו פנאי ללמוד; וחברו העני שאביו אברך. כשגדלו, התחלפו התפקידים. בן־העני פנה לעסקים והעשיר; בן־העשיר בחר בחיי לימוד ועוני.
בסוף הסיפור נרמז כי בדור הבא שוב התהפכו היוצרות.

החרוזים טעונים שיפור, אך המסר עלול להיפגע. בעניין זה, הניסיון יעשה את ההבדל. נסי לכתוב בחרוזים; התמידי; וזה יגיע מאליו.

“פלסתר” הוא זיוף או מעשה רמייה; “פלסטר” הוא סרט דביק שמכסה פצע. נדמה לי שהתכוונת ל”פלסטר”.
“מקום [ש]בו הרוע נעלם” – גם לי זה חדש, ואני די טוב בעברית.
“אם” – מילת תנאי, “עם” – מבטאת חיבור.
“ידידנו” – יחיד, “ידידינו” – רבים. אולי זה מכוון, אבל נדמה לי שהתכוונת לצורה השניה.

אין לפתוח משפט עם וא”ו החיבור! אפשר רק במקרה שבו המשפט הוא המשך ישיר של המשפט הקודם.

ועוד המלצה: הגיבי לסיפוריהם של אחרים, וכך תהיה להם הנעה חזקה יותר להגיב לסיפורייך.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

15/03/2021 23:10
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך