צורצור
זהו סיפור קצר שנכתב בעקבות הגשת מטלת סוף התמחות בהוראה, במסע של קולגה שלי במעבר להתמחות כמורה מתחילה בסדנת סטאז'. היא סיפרה את סיפורה ואני ציירתי. מתוך הציור, נוצרה האגדה הקצרה הזו כמטאפורה למורה המתחיל הנתקל בקשיים בתחילת דרכו למול התלמידים. התרגשתי מאד בסיום כתיבתו.

סיפורו של עץ הזווית

צורצור 02/07/2018 260 צפיות אין תגובות
זהו סיפור קצר שנכתב בעקבות הגשת מטלת סוף התמחות בהוראה, במסע של קולגה שלי במעבר להתמחות כמורה מתחילה בסדנת סטאז'. היא סיפרה את סיפורה ואני ציירתי. מתוך הציור, נוצרה האגדה הקצרה הזו כמטאפורה למורה המתחיל הנתקל בקשיים בתחילת דרכו למול התלמידים. התרגשתי מאד בסיום כתיבתו.

היו היה פעם עץ, קראו לו “עץ הזווית” וכל הילדים בשכונה אהבו להיות בקרבתו. לא בשל ייחודו ומורכבותו בשלל הזוויות שהרכיבו אותו, אלא פשוט, כי מדי יום היה קשוב, שקט ומכיל את בעיותיהם של כל הילדים.
העץ הרגיש בודד לפעמים, מכיוון שהוא ראה שלא באמת הילדים מבינים את גדולתו וכשרונו המצוי בכל זווית וזווית.

כך עברו חודשים, ואף לא ילד אחד בחן את זוויותיו של העץ, שכמובן הרגיש בחוסרן של הזוויות הבלתי נתנות לפרשנות מצד הילדים.

וכך עברה חצי שנה,
ועדיין, העוברים והשבים ראו עץ.
חשב לעצמו העץ: “לא יכול להיות שכל כולי, זה רק עץ”.

העץ התאמץ והוציא מתוכו שורשים, אך לשווא. כי במקום זאת, יצאו זרועות של עוד זוויות: פעם מלבן ופעם משולש ואף עיגול בצבץ. וכך, עברה שנה ואף ילד לא ראה קמצוץ אחד קטן של מעוין.

ערב אחד,
הגיע ילד ובידו פנס, הילד התיישב למרגלות העץ ושמע טיפה חנוקה אשר נוחתת על הארץ. הילד הישיר מבטו בפתאומיות וקירב את הפנס לגזע העץ וקרא בקול גדול: “הנה משולש”! מיד התאספו כל ילדי השכונה וראו את כל הזוויות המופלאות של העץ ובשלל צבעיהן.

וכך,
כל ילד זכר כל אותו היום
את העץ המיוחד.
את עץ הזווית.

סיפורו של עץ הזווית
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך