Amora
אשמח לדעת מה אתם חושבים בנתיים

נסיכת הפנינים (כי לא היה לי שם בנתיים ><)- חלק 1

Amora 25/03/2014 2351 צפיות 2 תגובות
אשמח לדעת מה אתם חושבים בנתיים

לפני הרבה מאוד שנים, חיה לה נסיכה יפיפייה בתוך ארמון מפואר שהיה ניצב במרכז ממלכה אדירה. שיערה היה בהיר מאוד, אותו היא נהגה לאסוף תמיד לצמה צדדית ועיניה מותאמות אליו ובעלות גוון כחול-ירקרק מבריק.
אך הנסיכה הזאת לא הייתה כמו כל שאר הנסיכות, היא הייתה נסיכה קסומה, היא ניחנה בקסם מדהים שעליו היא אינה מסוגלת לשלוט- כאשר דמעות זולגות מעיניה, הן נהפכות לפנינים קטנטנות ומושלמות, מהסוג שרק האנשים המוכשרים ביותר והחזקים ביותר יוכלו למצוא בטבע, אם יהיה להם מזל.
כמובן שהשמועה על הכישרון הזה התגלגלה מהר מאוד בין אנשי הממלכה, והשמועה נכונה הביאה איתה צרה גדולה- כאשר הייתה קטנה ממש, נחטפה מהארמון על ידי פושעים רודפי בצע, שרצו לעצמם את דמעות הפנינים שלה כדי שיהפכו לאנשים העשירים בתבל.
המלך והמלכה, הוריה של הנסיכה, ביקשו מכל אדם בממלכה לעזור להם למצוא את ביתם הקטנה והיחידה, והבטיחו לשלם סכום נכבד לכל מי שימצא אותה, או שימסור מידע על מיקומה.
הרבה נוכלים הביאו להם מידע כוזב בתקווה לסכום נאה של כסף ש”יסדר” אותם לתקופה ממושכת, אך לאף אחד לא הייתה התשובה שבה חפצו- היכן נמצאת ביתם הנסיכה. –

” אז איפה היא נמצאת, אבא?” קטע דסטין את הסיפור בשאלתו.
” חכה. תן לי לסיים.” אמר אביו והמשיך בסיפור. ” עברו כמה שנים, והנסיכה התבגרה והפכה לעלמה צעירה, ועם השנים, היא שמה לב שהחוטפים ממעיטים בהדרגה לבקר אותה ולקחת את פניני הדמעות שיצרה, עד שיום אחד הם הפסיקו לבוא, והיא נשארה התא הסגור והחשוך שלה, קשורה, ללא תקווה.”
” זה סיפור עצוב, אבא.” ענה דסטין בפנים שמוטות.
” חכה רגע,” הוא גיחך. ” זה לא הסוף. לפתע, יום אחד, הצליחה הנסיכה להשתחרר מהשלשלאות שכבלו אותה. היא קמה ורצה בכל כוחה אל הדלת. הנסיכה הייתה חלשה מאוד, אך היא הצליחה לפתוח את הדלת, שמסתבר שלא הייתה נעולה כלל. היא סיירה בריצה קלה במסדרונות האבן ברגליה היחפות, לבושה שמלת סחבה, כששיערה הבהיר היה מסודר בצמה צדדית כפי שהיה תמיד, וחיפשה פתח יציאה. ואז, לבסוף, היא מצאה דלת. היא פתחה אותה, ואור היום הבהיר סנוור את עיניה הבהירות, שהיו צריכות להתרגל שוב למראה אור בהיר שלא חזו בו שנים. בעיניים מכוסות, כאשר היא מציצה כדי לראות את דרכה, היא יצאה למסע לחזור לביתה שוב.”
” נו? ומה קרה אז?” דסטין שאל בסקרנות. אביו הביט בשעונו וחייך בערמומיות.
” יודע מה?” הוא קם ממיטתו הקטנה של דסטין. ” הפעם אתן לך לחשוב על הסוף של הסיפור הזה.” הוא נשק על מצחו וניגש לצאת מהחדר.
” חכה רגע, אבא!” קרא דסטין לאחר שהוא פתח את הדלת. ” לא סיפרת לי את הפרט הכי חשוב- איך קוראים לנסיכה הזאת?”
” אלייז’ה.” ענה אביו. ” קוראים לה אלייז’ה.” הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת בקושי, כך שיבקע אור מבעד לחריץ.
” אלייז’ה.” חזר דסטין על שמה של הנסיכה. ” אני הולך להציל אותה.” הוא חייך בזמן שמיקם את ראשו על הכרית וחיבק את בובת הסוס שלו, ועצם את עיניו.

נסיכת הפנינים (כי לא היה לי שם בנתיים ><)- חלק 1
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (2)

אבל מה קרה לנסיכה?!!? >._<

26/03/2014 06:12

    זה מתגלה בהמשך <:

    26/03/2014 16:51
סיפורים נוספים שיעניינו אותך