תופסת

21/10/2020 302 צפיות אין תגובות

היום חתלתול דנילו מתחיל להיות קצת גדול. זאת הפעם הראשונה שהוא מלקק חלב מקערה ולא מאמא.
זה בכלל לא כל כך קל.
מיא! והוא פונה לאמא. אבל היא, שתמיד מחבקת אותו כאשר הוא שותה ממנה, עכשיו אומרת: דנילו , לא! שתה מהקערה. עוד מעט אתה  תהיה גדול ובכלל תצטרך לדאוג לאוכל בעצמך: כאשר תרצה לאכול, תרוץ אחרי עכברים.
בחיים שלו דנילו עוד לא ראה עכברים. הוא מסתכל מסביב. אולי לדבר העגול הזה המתגלגל בחצר, קוראים עכבר? דנילו מתחיל לרוץ אחרי הדבר. אבל אמא אומרת: דנילו, לא משחקים בכדור בזמן האוכל!
אז זה כדור, לא עכבר.
משהו קטן עף לפני הפרצוף של דנילו, נוחת בתוך הקערה עם החלב ושוב מתרומם ועף. דנילו מתחיל לרוץ אחרי המשהו אבל לא מצליח להשיג אותו. אולי זה היה עכבר? דנילו מודאג: כאשר עוד מעט יגיע, והוא יהיה גדול, איך ידע מיהו עכבר ומי לא?
בחצר הוא הולך לפינה שממנה רואים הכל. הוא מסתכל ומסתכל, לפה ולשם, לא מוצא מישהו שאחריו אפשר לרוץ, ונרדם.
פתאום דנילו מתעורר: ייצור קטן קטן נוגע לו באף. זה מדגדג ודנילו צוחק מהדגדוג וגם כי היצור מאוד מצחיק: יש לו פרצוף קטן קטן קטן והוא כאילו מצפצף צ-צ-צ. אבל הזנב שלו ארוך ארוך וקירח (מצחיק!)  ואוזניים ועיניים ממש גדולות, כמו לדנילו. והיצור כל הזמן מסתכל לצדדים וזוקף את האוזניים, כאילו מפחד לפספס משהו מעניין. 
אני דנילו, אומר דנילו. אני מיצי, מצפצף הייצור. 
גם השם שלו מצחיק, חושב דנילו ומודיע: הדבר העגול מתחת לעץ הוא כדור. אפשר לשחק בו.
הם משחקים, מוסרים את הכדור זה לזה, רצים אחריו, עד שהכדור מתגלגל מהחצר על הכביש. מיצי רץ אחרי הכדור, אבל דנילו צועק: אסור לצאת מהחצר! אסור ללכת על הכביש!
לי מותר ללכת בכל מקום: רחוב, בית, יער או סופרמרקט, משוויץ מיצי. אבל אני אשאר איתך. מה נעשה עכשיו? הוא מוצא קשית ומתחיל  לכרסם אותה, אחר כך עובר למקל ולבסוף ניגש לאבן. 
אתה לא רוצה לשפשף את השיניים? שואל מיצי.
למה? מתפלא דנילו.
אמא אמרה אני חייב לשפשף כל יום, אחרת השיניים שלי יהיו ארוכות מפה עד הסוף, כי הן גְּדֵלוֹת כל הזמן. 
ודנילו עונה: השיניים שלי נשארות אותו דבר. אבל אמא שלי אמרה שאני חייב לרחוץ את עצמי כל יום.
למה? מתפלא מיצי. זה בגלל שאתה תמיד מלוכלך? 
עכשיו בוא נשחק תופסת, מציע מיצי. תרוץ ואני אתפוס אותך. דנילו רץ ומיצי די מהר משיג אותו.
עכשיו תורך לתפוס! אומר מיצי. אבל דנילו כבר נעשה רעב ולא רוצה לרוץ אחרי מיצי.
אתה חושב שכבר הגיע עוד מעט? שואל דנילו את מיצי. מיצי לא מבין את השאלה ולכן הוא מיד עונה: בטח!
אז אני כבר גדול. ורעב. זה אומר שאני צריך לרוץ אחרי עכבר. אבל אני לא…
מיצי מיד מזנק מהמקום ונעלם בחור שבקיר.
מחר אתה לא תשיג אותי! צועק דנילו והולך הביתה. 

תופסת
דרוג הסיפור 3 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך