אבו חתול וצרצר הקסמים

02/11/2012 870 צפיות 2 תגובות

אבו חתול וצרצר הקסמים
בקפיצות ובדילוגים חצה אבו חתול את יער הקסמים,
הוא לא ידע שזה עתה, הולכים להשתנות לו החיים.
מיהר לחפש דברים חדשים ולהסתקרן, כשלפתע פגש בצרצר מעצבן.
מרעיש וצורם באוזניו המחודדות, ולגרש אותו, אבו חתול כבר לא יכל לחכות.
“הפסק להרעיש צרצר משונה, שמה אחזיר אותך מהיער לשדה !”
“אבו חתול? אל נא תדאג, אני צרצר הקסמים, הצרצר גלעד”.
“צרצר הקסמים ? מה זה אומר? האם אתה דובר אמת? אינך משקר?.”
“אולי אני צרצר קטן אך אל תשתטה, הבע משאלה ותקבל מה שתרצה..”
“אם כך, ואין זו אגדה, אבקש שתחכה לי בבית קערת דבש גדולה!”
“הוקוס פוקוס, אברה קדברה, משאלתך זה עתה התגשמה לה”
מקשקש בזנבו, מלטף את שמפו, הלך אבו חתול, לקבל את מבוקשו.
נכנס אל ביתו, מרחרח בהנאה, אך הוא לא מצא, לא דבש ולא קערה.
הוא ראה רק דבורים שמזמזמות ועמלות, הוא לא ידע שזהו דבש שהן מכינות.
מאוכזב ונסער הוא חזר, חזר אל היער לגלעד הצרצר.
“רימית אותי ושיטית בי, נפגעתי עמוקות, חזרתי הביתה וגיליתי רק דבש וכוורות!”.
“אני מצטער מאוד ענה הצרצר, אתן לך משאלה נוספת, כל מה שתבחר!”.
מהסס ומתרגש, לא יודע מה לומר, הלבקש עוד משאלה? הם לבטוח שוב בזר?.
בקלילות ובחיפזון החליט שנית לסמוך עליו, ודרש “הבא לי נא קערת חלב!”.
“אם חלב זהו רצונך, אדאג שהוא יחכה לך בדירה, הוקוס פוקוס אברה קדברה, משאלתך זה עתה התגשמה לה!”.
עליז ונרגש דילג אבו חתול בין עצי הזית, וכבר לא יכל לחכות עד שיגיע אל הבית.

הוא נכנס אל הדירה, מחפש את החלב, אך בהגיעו אל המטבח הוא הפך למאוכזב.
אין חלב וגם לא קערה, עומדת שם רק פרה שמנה, הוא לא הבין וגם לא ידע, שזהו חלב שהיא מניבה.
מרוגז ונסער הוא חזר לצרצר, שישב והמתין לו ואף נראה מבודר.
“מה רצונך ידידי החתול ? האם חושב אתה שביצעתי עוד תעלול ?”.
“אין לי אלא לחשוב שאתה משקר, אני מבקש דבר אחד אך מקבל דבר אחר!”.
“אני מאוד מצטער מעמקי נפשי, האם ישנה דרך שבאמצעותה, אוכל לחפר על טעותי?”
“החורף יהיה קר, וחסר לי סוודר, האם תוכל לסדר אותי עם מעט צמר?”.
“אין בעיה, הוקוס פוקוס אברה קדברה, משאלתך זה עתה התגשמה לה!”.
הולך אל ביתו, כבר לא מאמין, אך עם תקווה שבח בחורף עוד יהיה לו חמים.
באדישות ובמאס הוא נכנס אל ביתו, מי יודע אולי תתגשם משאלתו?.
משהגיע לחצר הפך למופתע, כי חיכתה לו בחוץ כבשה שעירה.
אך הוא לא ידע מאומה, איזו אכזבה, שהשיער המתנפנף היה הוא צמר לראשה.
נרגן וכועס הוא חזר לצרצר, נעמד מולו, פתח את פיו ואמר:
“הבטחת לי גבעות והרים, אך מדיבורך יוצאים רק הבל הבלים!”.
“הבט לאחור, אבו חתול, היזכר בעבר, אולי אתה זה ששגית שפיספת את העיקר?”.
“הצרצר גלעד, אולי פשוט אינך רואה, כי חתול חד כמוני, לעולם לא טועה”.
“דווקא עינך החתוליות הן הרואות בכהות, כי לכל זה קיים הסבר פשוט!”.
“הדבש נמצא, בתוך כוורת הדבורים, והחלב בפרה, מתוך העתינים. בשביל לקבל את הצמר תצטרך לעבוד כפליים, שכן הוא גדל על הכבשה ותצטרך זוג מספריים”
“אה.. עכשיו אני מבין, פתאום הכל ברור, אם כך, גלה לי, מה המוסר בכל הסיפור?”.
“המוסר פשוט, תלמד טוב ותפנים, הדברים הטובים באמת, מן העין הם סמויים. כי גם יהלום, שנמצא שלם באדמה, לא שווה חצי גרוש, ללא ליטוש ועבודה.”

אבו חתול וצרצר הקסמים
דרג את הסיפור

תגובות (2)

מגניב :)

03/11/2012 05:20

איזה חמוד!!!
אהבתי..

06/11/2012 10:34
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך