ים

14/08/2019 127 צפיות אין תגובות

מרחב אין סוף בגווני הכחול הרבים, גלים לבנים המתנפצים אל החוף.
הרבה אהבות היו על הים, אהבות אמת ואהבות נכזבות.
אנסטסיה נערה יווניה גרה על חוף הים. נמדי יום צפתה בגלים המגיעים אל החוף ומלחכים אותו.
טיילה על שפת הים ואהבה את הרוח הצולפת הנושאת עמה גרגרי חול ומלח. באיד מטיוליה על החוף פגשה אנסטסיה דייג יפה תואר והתאהבה בו. הם נישאו ובנו את ביתם על החוף. אנדריאוס בעלה יצא כל יום לדוגף, ואילו אנסטסיה נשארה על החוף בכדי לתקן את רשתות הדיג, להכין אותן ליום הבא.כך חלפו הימים. באחד הימים חזר אנדריאוס והדיף ריחות אלכוהול, היכה את אשתו וניבל את פיו.
ראתה אנסטסיה שבעלה בוגד בה ומתעלל בה: “אל תכה אותי, אל תחזור שיכור” ביקשה.
“אעשה מה שארצה”.
אנסטסיה החליטה ללמדו לקח, מאחר שהדיבורים לא עזרו, נקבה אנסטסיה חור בסירת הדייג. אנדריאוס יצא לים ולא חזר, הסירה נמלאה במים ואנדריאוס טבע.
אנסטסיה הכירה דייג אחר, לימים גם הוא השתכר וגילה אלימות. היא לימדה אותו לקח, יצא לדיג ולא חזר. מי שהרג פעם אחת , בפעם שניה יהרוג ביתר קלות.
מאז אנסטסיה הוכרה כנקמנית אכזרית ואיש לא התקרב אליה יותר. הים נתן לה את בעליה ולקח אותם ממנה בדרכו.

ים
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך