אופרת חלל חובבנית (18+) | פרק 2

Hurt 17/06/2019 99 צפיות אין תגובות

לדמות הראשונה בפרק השני נקרא “יארגון”. יארגון היה גבר צעיר עם הרבה פוטנציאל. הוא היה קצין בחיל השלישי של האימפריה, וגם בחללית הקטנה במקום המרוחק הזה, לבש את מדי הקצין הלבנים והבוהקים, עטורי הדרגות והעיטורים. יארגון היה גיבור קרבות. אך בשונה מהדוד שלו, יצא מן הקרבות ללא צלקות. היה לו שיער חום קצוץ. פניו היו מגולחים לחלוטין. עיניו צעירות ובוהקות. ארשתו רגועה ואנרגטית בו זמנית.
“מה אתה אומר, ג’לוס?” שאל את ג’לוס.
ג’לוס היה שימפנזה בעל כישורים קוגניטיביים מואצים גנטית, ובנוסף היה טייס המשנה של יארגון. בשפת הסימנים, ג’לוס אמר ליארגון שמערכת ההגאים ננעלה על המטרה שלהם.
“מצוין!” הכריז יארגון. הוא קם מהמיטה באחורי החללית, הניח בצד את הספר שקרא בעצלתיים, ודילג במרץ אל עבר קדמת החללית, שם היו לוחות הבקרה, ההגאים, תותחי הלייזר הקטנים והכיסאות של הטייס ושל טייס המשנה.
“מערכת בקרת אקלים באיזור הירוק, מערכת איזון נורמטיבי בערכים נורמטיביים, מערכת לגילוי חלקיקים סוררים בפעילות מוגברת, קרינה ברמות סבירות, חיבור ויזואלי עם המטרה נוצר. עבודה נהדרת, ג’לוס!” אמר יארגון, כשעבר על המדדים הקריטיים בלוחות הבקרה.
“ועכשיו, למשקפת.” בצד השמאלי של קדמת החללית הייתה עינית של משקפת. יארגון דילג אליה והצמיד את עינו לעינית. הוא חייך קלות וכיווץ את פניו כאשר ניסה להעביר את המשקפת לפוקוס ולזום הנכונים, ולפענח את מה שראה. יארגון הצליח לזהות אסטרואיד. “אז המזנון בנוי על אסטרואיד.” בעזרת עזרים ויזואליים הצליח לזהות את בועת החמצן שהקיפה את האסטרואיד. הוא הגביר את הזום, והצליח לזהות את משטח הנחיתה. אז, הוא קימט את מצחו ואמר: “מוזר, אני לא מצליח לאתר את טינטין. קרוגון וטינטין היו אמורים להגיע לכאן לפני שעות.”
“מה אתה אומר, ג’לוס?” שאל יארגון את טייס המשנה שלו.
בשפת הסימנים, השימפנזה הציע שאולי במקום כלשהו על האסטרואיד קיים מחסה לחיות חלל.
“אולי, אולי.” ענה יארגון בקול מוטרד. הוא הגביר את הזום פעם נוספת, וכעת הצליח לראות את המבנה של המזנון. הוא קימט את מצחו שנית, וניסה להגביר את הזום עוד יותר. מה שנגלה לעיניו היה מבנה הרוס למחצה, אבק ועשן התערבבו ונסחפו מעלה, ממלאים את בועת האוויר שסביב המזנון.
“ג’לוס!” קרא יארגון. “תגביר לקצב מרבי! עכשיו! מהר! משהו קרה במזנון ההוא!”.

– –

כשהחללית הקטנה נחתה על המנחת שמחוץ למזנון, המלצרית ישבה על בליטה סלעית בקרבת מקום. היא ראתה את דלת החללית נפתחת, וקצין צעיר מתגלגל החוצה, מחזיק אקדח, ורץ אל מחסה. מן המחסה הוא שיגר גשושית רובוטית קטנה שהתגלגלה אל המזנון ההרוס וסרקה אותו. לאחר שהגשושית סרקה את המזנון, הקצין הסתער על המזנון, מחליף בין תפיסת מחסה לבין התקדמות מהירה. לאחר כמה דקות של סריקה, נראה שהחליט שהמזנון נקי מכוחות עוינים, ואז הוא רץ אל עבר המלצרית וטיפס על בליטת הסלע בכדי להגיע אליה.
“גברתי, האם נפגעת?” שאל.
המלצרית בחנה אותו ארוכות, מבטה קודר. לבסוף אמרה: “לא.”
“מה שמך, גבירתי?” שאל.
היא הסיטה את מבטה אל עבר השחור והכוכבים לכמה רגעים. אז הביטה בו שוב, ואמרה: “מלי.”
“מלי, אני יארגון, קצין קרבי מהחיל השלישי של הכוחות האימפריאליים. את בטוחה עכשיו.” הוא ניסה לחייך חיוך מרגיע, אך זה נהרס בשל הדריכות והלחץ ששאר גופו היה שרוי בו.
“האם את לבד כאן, מלי? איפה בעל הבית? האם יש כאן אנשים אחרים? את חייבת לספר לי כל מה שקרה כאן בלי להשמיט פרט.”
“הכל בסרט.” היא אמרה. לרגע חשב יארגון שהיא רפת שכל, ואז הבין שהיא מדברת על הסרט של מצלמות האבטחה.
“כמובן.” אמר יארגון. “אני חייב לשאול, האם עבר פה גבר מבוגר ומצולק בשם קרוגון? הוא רכב על ממוטה ויש לי תמונה שלו אם את-”
“הוא מת.” אמרה מלי. ואז היא ראתה את האוויר עוזב את ריאותיו של יארגון ונראה שלא חזר אליו שוב. עיניו הראו שחשד בכך, אך לא העז להאמין. כעת היה הרוס. ואז, נדלק שוב, מעט זועם, ואמר: “איפה הגופה? איפה טינטין? מה קרה פה?”.
“אני מצטערת.” אמרה המלצרית בקדרות. לרגע, הבזק של צער עבר על הפנים שלה, ואז היא חזרה להיות קודרת. היא הסתכלה ישר לתוך עיניו, הזדקפה, גייסה נימה עניינית, ואמרה: “חטפן הרג את האיש ולקח איתו את הגופה ואת הממותה.”
עיניו של יארגון נפערו בבהלה ובתדהמה.
מלי הביטה בו בעצב ובמצוקה. “אתה הכרת את האיש.” אמרה. עיניה בחנו אותו. “היית קרוב אליו אפילו. אני מצטערת. אני ממש מצטערת. לא יכולתי לזוז. אם הייתי יכולה הייתי עוצרת את זה.” אמרה והסיטה את מבטה הצידה, במה שאולי היה שביב של זעם.
יארגון הביט בה מופתע. אז השפיל את מבטו, ואמר בקול רועד: “לא. אל תאשימי את עצמך. בבקשה, תראי לי את הסרט.”
“אפשר לראות אותו בחדר האחורי.” אמרה וקמה. יארגון עקב אחריה בצעדים איטיים וכואבים. הם ירדו מבליטת הסלע חזרה אל המנחת, לאורך המנחת, אל המזנון שהיה ברובו הרוס, מסביב לבר, אל המטבח, ואז אל החדר האחורי.
החדר האחורי היה מחסן גדול שנחצב עמוק אל תוך האסטרואיד. בקדמת החדר היו מיטה צרה, אסלה ומקלחת. על המיטה ופזורים על הרצפה היו שמלות, חולצות, חזיות, תחתונים ושאר פרטי לבוש. ליד זה עמדה עמדת איפור עם מראה קטנה ומגוון תכשירים. על הקיר שהפריד בין החדר האחורי לבין המטבח היו תלויים מסכים רבים, ובגובה נוח לתפעול בזמן עמידה, היו מקלדות וכפתורים אחרים. הייתה זו עמדת הבקרה הצנועה של המזנון.
על אחד המסכים היה סרטון אבטחה קפוא, כאילו מישהו כבר ראה אותו. בלחיצת כמה כפתורים, מלי הריצה אותו אחורה, ואז הפעילה אותו, ונעה אחורה כדי שיארגון יוכל לראות.
הסרטון הראה ליארגון את מה שהתרחש במזנון מרגע שחטפן הגיע עם המעיל ובלון החמצן שלו, קדימה לקרב בו חטפן הרג את הרוצח (קרוגון), והלאה אל מה שקרה לאחר מכן: חטפן ביצע כישוף שחור, שגרם לענן של עשן לצאת מהגוף של חטפן ולהיכנס אל תוך הגוף של קרוגון. לאחר שהענן עזב אותו, חטפן נפל דומם. כשהענן השחור נכנס אליו, גופו של קרוגון קם לחיים. אבל האדם שקם בגופו של קרוגון לא היה קרוגון. לאחר שאמר משפט אחרון למלצרית, קרוגון שרף את גופו של חטפן ורץ החוצה. מצלמת האבטחה החיצונית הראתה אותו מטפס על הממותה וממריא. כל אותו הזמן, המלצרית עמדה מאחורי הבר ולא זזה. אז, הסרטון נגמר.
כמו היה זה אות, יארגון צרח בזעם. הוא התהלך בחלל שבין עמדת המחשבים לבין שורות המדפים הארוכות של המחסן בעט בארגז שנקרה בדרכו וקילל את יוצרו ובוראו של חטפן. אז, הוא השתתק. השתלט על זעמו, עצם עיניים ונשם עמוק. הוא ניגש אל מלי, כרע ברך ותפס את ידה. “אני מצטער שהיית צריכה לראות את זה.”
מלי נראתה מהורהרת. אז אמרה בשקט: “הייתי משותקת.”
יארגון נראה מבולבל לרגע, ואז פניו לבשו ארשת מפוקסת שוב, והוא אמר למלי בקול מרגיע: “אל תהיי קשה עם עצמך. אין הרבה אנשים שהיו יכולים לראות קרב נורא כזה בלי לקפוא במקום. את לא יודעת כמה זה מעיד על אומץ וקור רוח שאת יכולה לתפקד עכשיו ולדבר איתי. העובדה שיכולת לחזור לזירת הפשע ולהראות לי את קלטות האבטחה עזרה לי לאין שיעור. עכשיו אני יודע את הסוד של חטפן. עכשיו אני יודע למה אף אחד לא הצליח לתפוס אותו. הוא מחליף גופים. מה שראית בסוף ההקלטה הוא כישוף שחור נוראי, שמאפשר לנשמות מתועבות לרדוף את הגוף של הקורבנות שלהן, לאחר שהרגו אותם. עכשיו, כשאני יודע איך חטפן פועל, אוכל לעשות עבודת מחקר ולמצוא נקודת תורפה בדרכי הפעולה שלו. זהו קצה החוט הראשון זה שלושים שנה בחקירה נגד הפושע המתועב הזה. עשית עבודה נפלאה. אני לא אתפלא אם בעוד כמה חודשים אוכל לתפוס את הבן זונה, להעמיד אותו לדין, ולנקום את המוות של דוד שלי.”
במילים האחרונות קולו של יארגון נשבר מעט, אך הוא חייך. מלי הביטה בו באמפתיה, אז התנתקה בעדינות מאחיזת הידיים שלו ביד שלה, תקתקה על כמה כפתורים בלוח המחשבים, והריצה את הסרטון חזרה אחורה.
“לא יכולתי לעשות כלום מפני שחטפן שיתק אותי.” אמרה מלי בסבלנות. “בנקודה הזאת בסרטון, הוא כבר עומד מאחוריי.” הסרטון הראה את חטפן עומד בצד השני של המזנון, ואילו מאחורי המלצרית לא עמד אף אחד. ברגע הזה בסרטון חטפן כבר חשף את פניו בפני קרוגון, וקרוגון היה בתהליך שליפת כלי הנשק שלו מתוך המעיל. יארגון חשב שאולי בכל זאת הטראומה השפיעה עליה.
מלי עשתה זום על דמותה עד כמה שיכלה. “תראה את הזרוע שלי. אני אריץ קדימה, ותנסה לראות את טיפת הדם מופיעה.” מלי הריצה את הסרטון קדימה בהילוך איטי מאוד. נראה שהייתה לחיצה מוזרה על העור בחלק האחורי של זרועה החשופה, ולאחר עוד כמה זמן, הופיעה שם טיפת דם.
“מה אני אמור להבין מכך?” שאל יארגון.
“נדקרתי על ידי מחט בלתי נראית.” אמרה מלי. “זה היה סם משתק ממשפחת זיטרוטון-סי. ביתר דיוק, היה זה הוריאנט השלישי.”
יארגון קימט את מצחו. “זוהי משפחת סמים מפוקפקת ביותר, גבירתי. בודאי שמעת את השם ברחוב או שקראת עליו באינטרנט, אבל גבירתי, את לא יודעת על מה את מדברת. אם אכן נדקרת, את צריכה להיבדק על ידי מומחה באופן מיידי בשביל לאבחן את סוג הסם שהוזרק לך. אני אקח אותך מיד אל החללית. יש לנו שם ערכת כימיה בסיסית וכמה תרופות מנע שנוכל לתת לך. בנוסף אצטרך לפנות אותך מהר אל בית החולים הכי קרוב. וכל זה בהנחה שאכן נדקרת על ידי מחט בלתי נראית, גברתי. אבל זיטרוטון-סי זה לא היה. אם זה היה, היית מתה זמן קצר לאחר שהשיתוק היה מתפוגג. ככה הסם עובד, ולכן הוא כה הוא אכזרי. ברגע שהקורבן יוצא מהשיתוק, הוא חושב שהוא ניצל, אבל למעשה יש לו דקות בודדות עד שהסם יגרום לו למות בהפתעה ובכאבי תופת.” את כל זה אמר יארגון בקול סבלני, מנחם ומרגיע.
“אלא אם כן הייתי לוקחת שישים מיליליטר של זרחן-היברידי מעובד.” אמרה מלי והצביע על שולחן האיפור, עליו הייתה צנצנת פתוחה של זרחן היברידי מעובד, ומזרק. “וזה החומר שהזרקתי לעצמי מיד לאחר שיצאתי מהשיתוק, מפני שלפי המהירות בה הסם השפיע, זה היה החשד המיידי שלי. אחרי שלקחתי את תרופת הנגד, הפעלתי את ערכת הכימיה שלי על דגימת דם שלקחתי מעצמי, ואימתתי שאכן היה זה זיטרוטון-סי.”
ואז הוסיפה: “וליתר דיוק, הוריאנט השלישי.”
יארגון השפיל את מבטו לרגע, שקל את דבריה, הביט אל המיטה הצרה, שלצידה הייתה מונחת פתוחה עמדת כימיה ותוצאות בדיקה זהרו על הלוח האלקטרוני שלה, ואז עצם את עיניו ושחרר אוויר לאיטו עד שראותיו התרוקנו. אז הוא הרים אליה מבט, חייך ואמר: “נראה שאת בהחלט מתמצאת בסמים ובתרופות.”
מלי הרימה גבה, הצביעה על המסך בו סרטון האבטחה היה קפוא, ואמרה: “ברגע שראית את מה שנראה לכאורה כמו פולחן שבתאי להעברת נשמות, היית צריך לחשוד מיד שלאחר שחטפן חטף את הגוף של אדון קרוגון ונראה עוזב על הממותה, הוא חזר לכאן, רצח אותי, העביר את עצמו אל הגופה שלי, ואז השמיד את סרטי האבטחה שיתעדו זאת. במקרה הזה אני הייתי חטפן, והייתי יכולה לרצוח אותך במיליון הזדמנויות מאז שהגעת לכאן.”
“אני מניח שזה נכון.” אמר יארגון במבוכה.
“אבל לא זה מה שקרה כאן. מפני שחטפן מעולם לא ביצע את פולחן שבתאי להעברת נשמות.” אמרה מלי ונקשה על אחד המסכים באצבעה כאילו הייתה מורה בבית ספר. “חטפן שילב קסם היעלמות, שאפשר לו להתגנב מאחוריי, ביחד עם כישוף שחור להעלאת מתים. הדמות שאכלה במזנון הייתה רק עוד אחד מהקורבנות שלו, שחטפן החזיר לחיים והשתמש בה בתור הטעיה. חטפן האמיתי התגנב לחנות בלתי נראה ועזב אותה בלתי נראה. כל השאר היה הצגה שהוא העלה באמצעות גופות בפני מצלמות האבטחה. חטפן תכנן שסם השיתוק יתפוגג מעט לאחר שיעזוב. הוא חשב שברגע שאצא מהשיתוק, אתקשר מיד למשטרה. הוא ציפה שהזיטרוטון-סי יהרוג אותי הרבה לפני שהמשטרה תגיע, ומה שהשוטרים ימצאו יהיה זירת פשע ללא עדים, כאשר כל מה שקרה מתועד באמצעות מצלמות האבטחה. השוטרים שיראו את סרטוני האבטחה ויחקרו את הזירה ימצאו רמזים שיוליכו אותם שולל, הגדול שבהם יהיה הסרטונים עצמם. תתגבש היפותזה שקרית לגבי דרכי הפעולה של חטפן ולגבי המניעים שלו, והמשטרה תצא לעוד מסע מרדף בלתי מוצלח המבוסס על ראיות שכולן נשתלו ע”י חטפן עצמו בשביל להטעות את אלה המנסים לתפוס אותו.”
לאחר שסיימה לדבר, יארגון בהה בה. לבסוף אמר: “אני לא אשקר: אני קצת בשוק ממה שאת אומרת. אני עדיין לא יודע איך לעכל את זה, איך חשבת על זה, או איך את מבינה במגיה שחורה בנוסף למומחיות בסמים מהסוג המסוכן ביותר. אבל אני יכול להגיד לך את זה: אם מה שאת אומרת נכון, זה מסביר למה כל החקירות עד כה נכשלו באופן מוחלט.” הוא עדיין היה בעמדת כריעה אליה נכנס קודם. כעת הוא נעמד גיחך, והצדיע למלי. “בגלל שזלזל במלצרית, חטפן עלול למצוא בקרוב את הסוף שלו.” אמר בהערכה.
“אולי.” אמרה והרהרה לכמה רגעים. אז אמרה: “בוא לבר, אני אכין לך קפה.” והחלה ללכת לכיוון המטבח.
יארגון חשב לרגע, ואז הלך אחריה. החלק הקדמי של המזנון היה הרוס ברובו לאחר הקרב שהתחולל בו. יארגון הצליח למצוא כיסא מול חלק בבר שלא היה הרוס. ומלי החלה לתפעל את מכונת הקפה, שבאורח פלא, לא ניזוקה. במהירות הקפה היה מוכן, והוגש ליארגון.
יארגון הרים את הכוס, נשף עליה, ומצץ במהירות מעט קפה. פניו אורו. “זה מדהים.” הכריז. ואז, נהיה מודע למוזרות של הסיטואציה. הוא נהנה מהקפה הכי טוב בחיים שלו, במזנון הרוס, בחגורת אסטרואידים נידחת, שוממה ומפוקפקת, עם גבירה צעירה ויפהפיה שלא הכיר, שבמקרה הייתה עדה לרצח של הדוד שלו במקום שהוא יושב בו בדיוק, לפני שעות מעטות בלבד.
“הקפה האחרון שאכין, לאורח האחרון שאקבל.” אמרה מלי באירוניה, גררה כיסא, והתיישבה מול יארגון מצידו השני של הבר ההרוס.
“אני מבין שזה המקום שלך.” אמר יארגון בין לגימה ללגימה.
“בניתי אותו לפני שלוש שנים.” אמרה.
“לבדך אני מניח.” אמר.
“רק אישה צעירה והחלל הגדול.” אמרה, והרימה גבה, כאילו מאתגרת אותו לשאול אותה עוד שאלות על עצמה מצד אחד, ומצד שני רומזת שאולי לא יהיה זה הדבר הנכון לעשות באותו רגע.
“מרתק.” יארגון חייך בהערכה, קלט את הרמז שלה, ואז הרגיש מוזר מאוד. הוא שם לב שהמבט שלה היה יציב עליו, והדבר גרם לליבו לפעום במהירות, ולהרגשה שלא היה אמור להרגיש, להתעורר בו. לשבת ככה מולה שם את כל הסיטואציה בקונטקסט שממש לא היה אמור להתעורר, בהתחשב בנסיבות.
“זה בסדר.” אמר. “את לא צריכה לספר לי על עצמך דבר.”
היא חייכה אליו. ואולי זה גרם לו לפלוט את הדבר הבא מבין שפתיו: “מצד שני, אהיה טיפש אם אמצא משהו אחר מעניין ברגע זה.”
ואז רצה לדפוק לעצמו את הראש. או לקבור את עצמו באדמה. המבט שלה אמר לו שהכל בסדר, אבל הוא השפיל את מבטו והתאפק לא לקלל את עצמו. ואז לפתע הרגיש מוזר מאוד. ואז הכה בו העצב. דוד שלו היה מת. בשביל לא לשקוע במחשבות כאלה, הוא פתח את פיו ואמר מה שיצא: “תצטרפי אליי וביחד נתפוס את הבן זונה.”
ולאחר שאמר את זה, חשב על זה, ומיד מלמל:”מצטער על השפה. ובמחשבה שנייה, גם על ההצעה. באמת. אני לא יודע מה חשבתי כשאמרתי דבר כזה.”
“אני לא זרה לשפה גסה.” אמרה מלי. ואז רכנה קדימה ולחשה: “לפעמים אני משתמשת בה בעצמי.” וקרצה לו. “ולגבי ההצעה שלך, אני מסכימה.”
יארגון הביט בה ושתק. “לא ציפיתי לזה.”
“וזה אומר שאתה מופתע עכשיו, הקצין יארגון.” אמרה וחייכה.
“כן.” אמר וחייך. “בהחלט.”
“אני צריכה לספר לך עוד משהו לגבי חטפן.” אמרה.
“ברור.” אמר. הוא הרים את הכוס ולגם עוד לגימה מהקפה.
“חטפן הוא אישה.” אמרה מלי.
יארגון פלט את הקפה החוצה. אז התנצל ונחנק בו זמנית. “בבקשה אל תגידי לי שאת חטפן.” הפציר.
מלי צחקה. “אני לא חטפן. אני מבטיחה לך את זה. אני רק מלי.”
“אני שמח לשמוע, מלי.” אמר במבוכה.
“אבל לאחר ששיתקה אותי, היא המשיכה לעמוד מאחוריי. היא ידעה שהדוד שלך, זכרונו לברכה, לא יירה לכיוון שלי. במשך כל הקרב תפסה מחסה מאחוריי. הרחתי את ריח הגוף שלה ולמדתי אותו. אם אעמוד קרוב אליה, אוכל לזהות אותה לפי הריח.” אמרה מלי. ואז נעמדה בפתאומיות ואמרה: “היא הרגה את הדוד שלך, שהיה האורח שלי, החריבה את המזנון שלי, וחטפה את התליון שלי. בוא נתפוס את הבת זונה.”

אופרת חלל חובבנית (18+) | פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
24 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך