Butterfly
אוקייי עכשיו אחרי שאנו מכירים את כל הדמויותת, הנה הדמות במציאות שבעזרתה ביססתי את הדמות הסיפורית: אנדי ווטרס- צ'אד מייקל מורי ליזה ווינסטון- סלינה גומז (בתוספת צמות אתיופיות כאלה בקדמת השיער) היילי וויניפריד- גבריאלה ווילד לוגאן הפיסטור- לוגן לרמןן תגיבוו אוהבת :)

אזור 51- פרק שמיני

Butterfly 09/07/2014 609 צפיות תגובה אחת
אוקייי עכשיו אחרי שאנו מכירים את כל הדמויותת, הנה הדמות במציאות שבעזרתה ביססתי את הדמות הסיפורית: אנדי ווטרס- צ'אד מייקל מורי ליזה ווינסטון- סלינה גומז (בתוספת צמות אתיופיות כאלה בקדמת השיער) היילי וויניפריד- גבריאלה ווילד לוגאן הפיסטור- לוגן לרמןן תגיבוו אוהבת :)

בום נשמע מכיוון הדלת והילדים חדלו מוויכוחם והביטו בה.
הם שמעו יבבת כאב עמומה ואז, “כנראה שזה נעול” היילי ציחקקה.
“מי זה?” קראה ליזה. היה שקט לרגע ואז, “יש שם מישהו??” קול מלא תקווה של נער בן 17 לכל היותר נשמע.
“אנחנו שלושה! ואנחנו קשורים! תחלץ אותנו!” צעקה היילי. מחשבותיו של הנער ניסו להבין איך לפתוח את הדלת הזו.
אחרי עשר דקות בערך הם שמעו ‘קליק’ והדלת נפתחה.
מולם עמד נער בגובה ממוצע עם שיער חום ומבולגן שנח על מצחו בעדינות, עיניים כחולות וחיוך חמוד.
“תשחרר אותנו!” צעקה היילי. הנער הינהן ורץ לעבר שלושת הכיסאות, מתחיל להתיר את החבלים.
“אוקיי, אני דיי בטוחה שהציידים התרחקו, אנחנו רק צריכים לוודא. אני אצא ראשונה” אמרה ליזה אחרי שסובבה את המפרקים שלה בתחושה של חופשיות. סם-האמת עוד לא פג, אבל ליזה והיילי לא רצו לריב בנוכחות הנער החדש והחמוד. היילי גיחכה.
“היית מתה” היא אמרה בארסיות וליזה הסתובבה.
“היילי אני לא רוצה להתחיל לריב איתך שוב” אמרה ליזה בחוסר סבלנות. הנער הסתכל עליהן וקיווץ את גבותיו בשאלה.
“אתה לא רוצה להכנס לזה.” אמר לו אנדי ותפח על שכמו בחוזקה. הנער נרתע קצת אבל הסתדר חזרה במהירות.
“אממ.. אני לוגאן” הציג את עצמו הנער בפני אנדי. הבנות החלו לריב שוב, אך הפעם בשקט.
“אנדי,” הצביע אנדי על עצמו “הבלונדינית זו היילי וזו עם הצמות זאת ליזה”
לוגאן הינהן. “ו..אמ.. מה הן עושות?”
“היילי קוראת מחשבות ושלושתנו בהשפעה של סם-אמת. הן רבות כרגע כנראה בגללך” הסביר אנדי בקצרה.
“בגללי? איך? אבל אני הרגע הגעתי” אמר לוגאן והביט בשתיים הזועמות.
“סיפור ארוך. חכה רק שנייה” אמר אנדי ואז צעד לעברן ונעמד באמצע בין שתיהן.
“דיי כבר. פשוט תתרחקו אחת מהשנייה עד ששהשפעה של סם-האמת תפוג בסדר?”
הבנות הינהנו.
“אני אצא ראשון” הוא הוסיף ויצא מהחדר. הנער עמד במרחק מה מן הבנות, והן התבוננו בו. המצב היה מביך ולוגאן החל להזיע תחת המבטים הבוחנים של שתי הבנות.
“לואיז ומוריס משחקים קלפים מתחת לפרגולה כמה מטרים מהדלת. אין לי מושג איך אנחנו יוצאים מכאן בלי שיראו אותנו” אמר אנדי שחזר כעבור כמה דקות.
“אני יודעת. חכו פה” אמרה היילי ויצאה.
אנדי נעמד ליד ליזה ולוגאן התקרב אליהם. “תכירי ליזה, זה לוגאן. לוגאן, ליזה” אמר אנדי ושניהם הינהנו.
אנדי הסתובב אל ליזה, “אולי תפסיקו לריב שתיכן?”
“חשבתי שאתה נהנה מזה.” אמרה בארסיות, ואז הוסיפה “אם היית בוחר אחת מבין שתינו אז לא היינו רבות” ואז הסתובבה והלכה לעבר הדלת.
“הסבר?” ביקש לוגאן.
“סם-האמת מוציא מהן את כל החרא שהן לא מוכנות להגיד אחת לשנייה ביום יום. מסתבר ששתיהן אוהבות אותי והן רבות על זה כבר שעה. ברגע שאתה הגעת, בלבלת את המערכות שלהן והן לא בטוחות יותר מה הן רוצות. בקיצור הן ילדות בנות 12 בגוף של נערות בנות 16” הסביר אנדי. לוגאן הינהן באיטיות, למה הוא הכניס את עצמו לעזאזל?!
“הן דיי שוות” הוא אמר אחרי מחשבה קלה ואנדי גיחך.
“בואו!” קראה היילי שהכניסה את רעמתה הבלונדינית לחדר. הבנים הינהנו והלכו אחריה. הם יצאו החוצה וראו את שני הציידים מעולפים.
“וואו היילי, את עשית את זה?” שאל אנדי בהתרשמות. היילי זרחה, “ברור. לעומת ליזה שאפילו לא מסוגלת לבעוט במקל”
“היי, היי!” אמר אנדי לפני שליזה הספיקה להחזיר לה. “צריך לברוח מפה לפני שהם יתעוררו”
הילדים הינהנו והחלו ללכת בשקט. כעבור רבע שעה בערך שהתרחקו מהצריף של הציידים, חזרו לדבר. אנדי ולוגאן, שהחליט ללכת איתם, דיברו ביניהם. הבנות עמדו משני צדדיהם ושתקו.
“אז לוגאן, מה אתה עושה כאן?” שאל אנדי.
“אני ואחותי היינו כאן בטיול ואז נעלמנו. אחותי התייבשה והתעלפה התקשרתי לאמבולנס ורציתי ללכת למצוא מים. כמה דקות לפני שהגעתי לצריף הזה, אמא שלי התקשרה ואמרה שהאמבולנס לקח אותה. אני בינתיים נאבדתי כאן. ואז מצאתי את הצריף ופגשתי אתכם. מה אתם עושים כאן?” ענה לוגאן, ואז שאל.
“אני לוקחת אותו לראות את אזור 51 והיא החליטה להצטרף אלינו” אמרה ליזה. השפעת הסם כבר החלה לפוג, אבל בשלב הזה היא הבינה שכבר אין לה מה להפסיד.
“וואו!” עיניו הכחולות של לוגאן ברקו, “אני רוצה לבוא איתכם!”
“אז תבוא” אמרה ליזה לאחר היסוס קל. אולי ככה יהיה עוד בן שיסית את מחשבותיה של היילי מאנדי.
“עומד להחשיך ואני חושב שאנחנו הולכים במעגלים. בואו נמצא מקום לישון לפני שיחשיך לגמרי.” הציע אנדי. הבנות הינהנו.
“אפשר מתחת העלים הללו שם” אמר לוגאן והצביע לעבר אבן שמקצותיה השתלשלו עלים שהצלו על האבן כמו וילון. הילדים הינהנו והלכו לעבר המקום.
ליזה תלשה את אחד העלים, ולהפתעתה גילתה מאחוריו פתח.
“בואו נבדוק לאן זה מוביל” אמרה ליזה ונכנסה דרך סבך העלים לתוך הפתח באבן. הילדים הלכו אחריה. היה חושך מוחלט בפנים. כעבור עשר דקות של הליכה בתוך הסלע ראו הילדים קצה מואר. הם רצו לעברו, וגילו מקום מדהים ביופיו.
מלפניהם היה מפל שנשפך לתוך אגם מים צלולים וקרירים. תחת רגליהם הם גילו חול רך ולבן
שהתפרש לאורך כל המקום הקטן ועצי בננות הקיפו את המקום.
“או. מיי. גאד.” אמרה היילי והתנשמה. ארבעתם הביטו במקום בהשתאות.
“אתם חושבים על מה שאני חושבת?” שאלה ליזה.
“כן, הם כן.” ענתה היילי.
אנדיי חייך ופשט את חולצתו, ואז קפץ למים.
“תזכרי שאני שומעת את המחשבות שלך” סיננה היילי בשקט וליזה הסמיקה. נכון שזו לא הפעם הראשונה שהיא רואה את אנדי במצב כזה, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא נראה ממש מדהים.
היילי הייתה הבאה בתור. היא הורידה את חולצתה ואז את הג’ינס הקצר שלבשה, חייכה לעבר לוגאן ההמום ואז קפצה למים. לוגאן קפץ מיד אחריה. הוא אמנם לא היה חתיך כמו אנדי, אבל הוא היה חמוד.
“קדימה ליזה, המים מדהימים” קרא אנדי והשפריץ עליה קצת. היא חייכה אבל נשארה עומדת על שפת האגם.
“נו קדימה, אלו רק אנחנו” ציחקקה גם היילי ולפתע כל הריבים והוויכוחים שלהן נראו כלכך קטנים ורחוקים. לבסוף ליזה השתכנעה והורידה את חולצתה, כשהיא משלבת את ידיה על חזה. אנדי הסתכל עליה בחיוך והיא הסמיקה, ואז קפצה למים.
למרות שהיה קריר בחוץ, זה לא הפריע לשלוותם.
לבסוף נשכבו על החול ארבעתם והסתכלו לעבר השמיים והירח המחייך אליהם מלמעלה. כך הם גם נרדמו.

אזור 51- פרק שמיני
דרג את הסיפור

תגובות (1)

וואו! את כותבת ממש טוב!
תמשיכי!

09/07/2014 17:52
9 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך